בתשובה ליהונתן אורן, 30/06/02 11:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוח שיש הבדל ביננו. חוצמזה, אני לא אוהב להתווכח (זאת פריבילגיה ששמורה אולי לאנליטיות בה אינני לוקה). להתדיין נשמע הרבה יותר מעניין. בעקרון, האם יש הבדל בין גסות רוח לעץ גויבות? שניהם מושגים הנמצאים במוחנו. ההבדל הוא שהאחד הוא מושג המתייחס להפשטה תרבותית והשני הוא מושג המתייחס לדבר מה הנתפס בחושינו, אך גם כן במסגרת תרבותית. אם כך, גסות הרוח ועץ הגויבות נמצאים אך ורק במוחנו, או יותר נכון בנפשנו. אין להבין מכך שאין עץ גויבות או כל מה שזה לא יהיה, שם מחוץ לקופסת הגולגולת. מושגים יש להם תוכן והתכוונות. גסות הרוח תוכנה הוא מערכת של אמוציות עיליות (כפי שלמדנו זה מכבר משפינוזה או מדויד היום). אני לא מתכוון לרגשות נעלים אלא עיליים, לעומת כאב או פחד, משום שרגשות עיליים הם מותני תרבות. אבל גם עץ הגויבות הוא מותנה תרבות. אנו לומדים לזהות את שני המושגים הללו אך ורק מאנשים אחרים במסגרת חברתית-תרבותית, ולשייך אותם או להתנסות רגשית או חושית. הטענה שאני מנסה להראות היא שכל הדברים הללו אינם אימננטים אלא נרכשים במשגרת תרבותית, בדיוק כמו חשיבה אנליטית. (מבלי להפחית בחשיבות ערכה של חשיבה מופשטת שכזו). המושגים הללו הם "תוצרים" של תירבות Enculturation שאיננה יכולה להתקיים בלי נפש Mind המוגשמת Embodied בגוף שכולל מוח בעל יכולות מאד מסוימות שמצידו איננו יכול להתפתח אלא בתוך....תרבות (של סמלים). אז מה קדם למה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"גסות רוח" והמושג "גסות רוח" חד הם. עץ גויבות כשלעצמו והמושג עץ גויבות הנמצא בקודקודנו, לא חד הם. זה בדיוק ההבדל, עץ גויבות הוא שני דברים (הדבר והמשגתו) והמושגים המופשטים אותם אנו הוגים הם רק הם כשלעצמם (הרכבו הפיזי של המח בו מצויים הרעיונות אינו רלוונטי לטענה זאת). עץ הגויבות כמושג וגסות רוח יחדלו להתקיים כשאחרון בני האדם ימצא את מותו. עץ הגויבות כשלעצמו (מה שזה לא יהיה בדיוק) יוכל להמשיך להתקיים גם בלעדינו. כמובן שההנחה *הלא סמויה* היא שקיים דבר מה לו אפשר לקרוא *מציאות*. יש כמובן כאלו אשר קוראים תיגר ומעלים ספק בקביעה שיש מציאות הסובבת אותנו, אך עמם אני לא יכול באמת לדון. מחשבה חייבת להתחיל באקסיומא כלשהי. זאת הנחת היסוד שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לענות שאין לי שמץ של מושג מה קדם למה, גם לא ממש הבנתי את השאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שגסות ומושג הגסות הם אותו הדבר, כפי שניסיתי להסביר בתגובתי הקודמת. מושג יש לו תוכן (וגם יהונתן עמד על כך) והתכוונות, כך שהוא איננו יכול להיות הוא עצמו, (בדומה למושג העץ) התוכן ניתן למושג במדיום התרבותי תוכן מושג העץ הוא [לפחות] העץ המושג בחושיך. תוכן מושג הגסות הוא [לפחות] רגשותיך. גם לא ברור לי מדוע מחשבה צריכה להתחיל באקסיומא. (השאלה על מה קדם למה היתה סתם נסיון של שעשוע רציני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם מיענת את התגובה הזאת אלי בכוונה, אבל אני לא חושב שיש הבדל ביננו. זאת היתה תגובה משועשעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |