|
אפרופו הכתבות של יגאל משיח מ-1996, מתברר שהן פשוט אוצר בלום של מידע על קליטת עולי תימן בראשית שנות המדינה. סיפור חטיפת ילדי תימן הוא חלק מהנאראטיב של עולי תימן בשנות ה-50. כבר עתה ברור שסיפור זה הוא תערובת של עובדות ומיתוס. זה מתבטא בכל מיני לקונות מוזרות ונטולות הסבר שיש בסיפור הזה (כמו רצח ילדי תימן כדי להשתמש באיבריהם להשתלות בתקופה שכלל לא היו עדיין השתלות).
אחת מן הלקונות המוזרות הללו הוא סיפורם של מאות ילדים יתומים שעלו אז מתימן. היה ידוע שנסיונות לאמץ אותם לא עלו יפה וחלקם התגלגלו שנים רבות במוסדות (מה שלא כל כך מתיישב עם הנאראטיב של הבהלה לחטיפת ילדים). ממה נפשך, אם הילדים הללו אומצו בסופו של דבר, הרי מדובר במאות תימנים מאומצים. איך זה לא צצים "ילדים" תימנים מאומצים תחת כל עץ רענן? את הפתרון מצאתי במאמר של יגאל משיח בהארץ יתומי תימן מדובר במאמר ארוך מאד שגם אני לא הצלחתי לקרוא את כולו. הכל ספוג במרטירולוגיה של האפלייה והקיפוח של האשכנזים הרשעים. בכל זאת אני מאמין ליגאל משיח. ניכר שמה שהוא העלה על כתב סופר לו ע"י עדים מהימנים והוא עשה את המאמץ הסביר לוודא שלא מדובר במעשיות מופרכות. והנה מן הדברים צצה לקונה חדשה. מאות ילדים נטושים (בחלקם גם פעוטות ממש) מתגלגלים בכל מיני פנימיות ומוסדות נוער רעועים, בתנאים לא תנאים, בכל רחבי הארץ. מאחר ומדובר ביתומים ברור מדוע אינם מככבים בכתבי הפעילים למציאת ילדי תימן. אבל עדיין מדובר במאות ילדים תימנים מאומצים שאינם יודעים דבר על הוריהם הביולוגיים. היכן הם? מלבד העובדה שגיליתי בכתבה מאות אנשים שללא ספק ראויים לפיצוי מהמדינה על התלאות שעברו בתקופת קליטתם בארץ, גיליתי בה גם את פתרון חידת הלקונה הזאת, אך על כך אכתוב בתגובה נוספת.
|
|