 |
|
 |
||
|
||||
 |
מפה תקציר העובדות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, ללבנונים יש הרבה יותר מה להרוויח או להפסיד מלנו. פשוט בגלל שאותו סכום כסף הוא הרבה יותר משמעותי להם מאשר לנו. מבחינת ישראל אפשר לעצור את כל התהליך וזה לא נורא. (וכל זה מתוך מחשבה שאפשר לחלק את עורו של הדוב. מתעלמים מכך שבמקרה הטוב יעברו חמש שנים עד שיצודו אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שבמאה השנים אחרונות התברר פעמים רבות שלצד הערבי לא היתה בעייה לבחור בדרך בה היה ברור שיש לו רק מה להפסיד - חיים, טריטוריה, משאבים, רווחה, חירות, כבוד. אלמלא נפילתה של התקווה הראשונה והאחרונה לדמוקרטיה ערבית, הייתי שומר על אופטימיות בנושא זה. עדיין, זה ישתנה מתישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיפסידו. בעיה שלהם, בעיקר. וגם של חברה צרפתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך לא מובן לי. מה יקרה בעוד 5 שנים? א. האתר עלי אקספרס שכל כך היללו אותו פה, משקר או טועה בנקודה קרדינלית. ההצעה האמריקנית האחרונה מתבססת על קו פשרת פרדריק הוף בתוספת ויתור ללבנון באיזור שדה הגז קאנא (כך שלבנון לא "תאלץ" לשתף פעולה עם ישראל בהפקת הגז ממנו) ולא על קו 23 העמדה הלבנונית הצנועה יותר מ-2010. כך שלא מדובר ב-100% שטח בשום תסריט. ישראל אמנם מוותרת על השטח המשמעותי בהבדל בין הקוים, אבל מקבלת על כך פיצוי בצורת חלק מן התמלוגים, כך שמדובר בסוג של ויתור דה יורה. תקנו אותי, אם אני טועה. ב. החדשות הלא טובות הן שמדובר בעצם בניהול מו"מ עם החזבאללה שיש לו מעין זכות ווטו בממשלת לבנון. יש לישראל ניסיון שלילי רב מאד במו"מ עם טרוריסטים (עם עראפאת ועם החמאס). האינטרסים של הטרוריסטים נזילים והם משתנים בן רגע ללא הסבר (מן הסתם בגלל העדר מנגנון קבלת החלטות מסודר והעדר המשכיות). ג. לכאורה נראה שהאינטרס של החיזבאללה הוא לאפשר הפקת גז משדה קאנא תוך השארת הסכסוך עם ישראל פתוח. זה בסה"כ מצדיק עמדה נחרצת של ישראל בדחיית ההסתייגויות הלבנוניות. כל המו"מ יורד לדרגה טקטית. אם החזבאללה לא מעוניין בחימום החזית מול ישראל, אז הוא לא מעוניין. מה יוסיף לנו הסכם חתום עם ארגונים שאינם מקיימים הסכמים? מה ימנע מפלג סורר של החזבאללה לשגר רקטות לשדה כריש לאחר שיחתם ההסכם? ד. בקיצור כל המו"מ הוא סוג של פארסה מדינית דמוי המו"מ עם החמאס. כל השאר הוא תעמולת בחירות. תרועות הניצחון המוקדמות של לפיד לא עומדות לזכותו ותיפקודו של נתניהו כראש האופוזיציה כנראה משתווה לתפקודו כרוה"מ. ה. עם הסכם ובלעדיו, אני מקווה שיש בישראל מי שנותן את דעתו על השאלות הצבאיות והמדיניות של גרימת אסון אקולוגי בגלל פיצוץ של אסדות,מסופים או צינורות גז בלב ים. צריך לקוות שהפתרונות אינם בנוסח "מה שיהיה יהיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגז בכריש התגלה לפני עשר שנים. עוד מעט מתחילים להפיק. חמש שנים זו הערכה אופטימית להתחלת הפקת גז בשדה הגז החדש (אם אכן יש שם גז בכמויות מספיקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת נקודה חשובה שניסיתי למצוא עליה תשובה. מה בכלל המצב בשדה הלבנוני Qana? בעברית לא מצאתי מידע בכלל. ב-BBC כתוב שחברה צרפתית בשם Total מתכוננת להתחיל בחיפושים שם. הרושם שלי הוא שבכלל לא ברור כמה גז יש שם. אגב, רוב ההפניות בגוגל בעברית הם לעיתונים דתיים וחרדים ולאתרים של הימין. אתרי חדשות בלתי תלויים הולכים ונסגרים למנויים והמקופחים של קבע דואגים שהערוצי ה-broadcast ישדרו מידע "מאוזן" ולא מידע נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שדה קאנא הוא קטן, החלק שישראל מוותרת עוד יותר קטן ולא ישנה את שוק הגז הישראלי המקומי או ליצוא. איך אני יודע: שדה מרין בעזה לא מפותח כי אין שם כמות ששווה להתעסק איתו. בכלל גם אם הייתה חלוקה שוויונית של שדה קאנא, לא בטוח ששוה היה לישראל תפתחו בגלל קוטנו ובגלל שאין אפשרות להתחלק בעליות ההפקה עם לבנון. כך שיתכן שבמצב שיוויוני שוויו של קאנא הישראלי הוא אפס" מקור (שאיני מכיר את מידת מהימנותו בנושאים החורגים מן המלחמה באוקראינה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי קשה לדעת, אבל לענ"ד זה לא נכון. לפי מה שראיתי באנגלית, שדה כריש הוא קטן (ביחס לשדות הישראליים האחרים). שדה Qana נמצא בשלבים ראשוניים של חיפושים ואפאחד לא יודע כמה גז יש שם. הלבנונים מקווים שזה שדה גדול שיספק את כל הצריכה של לבנון ויאפשר יצוא. לדעתי, כדאי להקשיב לאזהרות של שטייניץ. יתכן שהחזבאללה פועל כאן כשליח של איראן ומנסה לחמם את הגזרה כדי לאפשר לאיראן ריצה שקטה אל הפצצה. ישראל פעלה נכון כאשר קבלה את ההצעה האמריקנית. בשעת הדחק כדאי לישראל אפילו לדחות את ההפקה מכריש ולהשאיר את הכדור במגרש של נסראללה. מה שחשוב זה להכין תגובה צבאית-מדינית שתפרק את החזבאללה ולא את לבנון. אחרת, איומיו של שר הביטחון גנץ, יזכרו כגרסה אומללה במיוחד של "נשבור להם את העצמות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בנושא הריצה לפצצה, לפני כמה שבועות טען המכון למחקרי ביטחון לאומי שאירן נמצאת במרחק שלושה שבועות מחומר בקיע עבור פיצוץ גרעיני ראשון, מה שעשוי להסביר את העיכוב במו"מ על חידוש הסכם הגרעין, אבל גם את מה שאתה מציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שאני נוטל על עצמי את הסיכון של "טול קורה", אודה מראש שלא התעמקתי בהיסטוריה של הקו הימי בין ישראל ולבנון. יחד עם זאת איני יכול שלא להביע פליאה על הבערות העובדתית של כותבים המנופפים ביתרונו של הסכם שלא נחתם ובדבריו של שגריר טראמפ בישראל כאילו היו אמת מסיני בזמן שמדובר על דובר של משטר הידוע בשקריו (שלא לומר דבר על כך שהשגריר של ביידן אומר את ההיפך הגמור). הבורות מתבטאת בטחינת המים על 100% השטח שלפיד ויתר עליו. אין כאן 100% בשום דבר. אפילו להגיד שלפיד ויתר על 100% מן השטח שהוא ויתר עליו ביחס לעמדה הקודמת זה לא לגמרי נכון. עצם הדיבור על שטח ימי כאילו מדובר בשטח שהולכים להקים שם התנחלות רק מעיד על ראיית המנהרה של מצביעי נתניהו. העובדותש הן אלו: הלב המשמעותי של הויתור הישראלי האחרון שמתבטא בקבלת הצעת המתווך האמריקני הוכשטיין הוא על שטח המשתרע על החלק הדרומי של שטח שדה הגז של Qana. הויתור הזה נובע מאי רצונם של הלבנונים לקיים מגע שוטף עם ישראל במהלך הפקת הגז (או הנפט) מן השדה, כפי שמתבקש אם חלק מן השדה ישאר בבעלות ישראל. הפשרה המוצעת היא שהשדה כולו יהיה לבנוני. ישראל תקבל פיצוי בצורת חלק (שאיני יודע את שיעורו) של התמלוגים. את התמלוגים תשלם החברה הצרפתית המפעילה, כך שלא יהיה מגע בין ישראל ללבנון. כן יש לחזור ולומר שהשדה הלבנוני הוא כפי הנראה בשלבים ראשונים של חקירה. איש אינו יודע מה (גז או נפט) וכמה יש שם. ממילא ישנה האפשרות שהשדה בכלל יבש ומולה האפשרות שמדובר בשדה עשיר מאד. סיכומו של עניין: עניין %-י השטח לא רק שקרי אלא בעיקר טפל. יש כאן ויתור הוני ששיעורו אינו ידוע וויתור עקרוני לצרכים הקיסינג'ריים של הלבנונים. אנו חיים כרגע בתקופת זוהר קצרה של מנשלת מעבר בה נתניהו משחק את תפקיד הכלב הנובח על השיירה. לאחר הבחירות, אם יבחר נתניהו, הוא מן הסתם היה שמח לחתום על ההסכם אלמלא הצורך הקיסינג'רי לא להודות שלפיד השיג משהו. בצד הלבנוני נראה שיש כרגע פלונטר. נראה שממשלת לבנון מעוניינת לחתום על ההסכם. נסראללה משום מה סנדל עצמו בהצהרה שזה עניין לבנוני ולא של החזבאללה. כך שלא ברור מי בעצם עומד מאחורי ההסתייגויות הלבנוניות. אולי זה נסראללה המשחק משחק כפול ואולי גורמים אחרים המעוניינים מסיבות משלהם להכשיל את החתימה (למשל להעביר את החתימה לממשלה הבאה). דבר אחד ברור. יש כל הזמן פיחות בערכו של הסכם בין צדדים כל כך לא משילים. צריך לזכור כי ערכו של השדה הלבנוני כאינטרס לשמור על שביתת נשק עם ישראל, לא ישתנה הרבה עם חתימת ההסכם, אלא רק אם וכאשר תתחיל ההפקה משם. הויתור הלבנוני על הנכונות של ישראל לוותר על חלקה בשדה כבר נרשמה. גם הנכונות של נתניהו לחבל בהסכם שהוא טוב לישראל רק כדי לתמוך את תעמולת הבחירות שלו גם היא נרשמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |