 |
הכוונה לנעמה לזימי חה"כ של מפלגת העבודה. נעמה קטיעי היא פעילה בכירה של ארגון עמר"ם.
א. אני חושב שאני יודע מדוע אתה שואל. יש "נסיבות מקלות" במקרה של לזימי. היא סוג של פעילת זכויות אדם, פמיניסטית, מזרחית, נשים נפגעות וכן הלאה. הפעילות למען ילדי תימן, סוג של באה עם התחום. היא גם לא טוענת לקרובי משפחה שנחטפו, עד כמה שאני יודע.
הבעיה היא שגב' לזימי היא חוליה בהתנהגות נפשעת של מפלגת העבודה. מפלגתם של דור מקימי המדינה, במקום להגן על מורשתם, בחרה לנסות לתפוס מקום על ספסל המאשימים. ראשי המפלגה פרץ, הרצוג ויחימוביץ יצאו בהצהרות התומכות בקו של עלילת הדם. מירב מיכאלי ישבה בועדה של נורית קורן. היא אמנם עשתה שם קולות של שטיח ולכן כנראה יודעת שמדובר בעלילת דם, אבל בוחרת למלא פיה מים בעניין זה. כאשר פעילותה של לזימי נוספת על התנהגותו של חה"כ לשעבר פרופ' יוסי יונה שהציג עצמו כבן דודה של חטוף, למרות שידע שהועדה המשפטית הציגה מסמכים שהנ"ל נפטר ולא נחטף, נוצר למפלגת העבודה רקורד של בגידה במורשתה, שלפחות עבורי הוא בלתי נסלח.
ב. כמי שקרא הרבה עדויות של רופאים ואחיות שסיפרו על עבודתם עם דרי המעברות ב 48-54, אני יכול להעיד על תנאי העבודה הקשים מאד. כל עמדה של משהב"ר שאינה מגנה על מורשתם של עובדים אלו היא בחזקת נבלה. המסמך המקורי של משהב"ר מלקט טענות מן היקב ומן הגורן ומייחס לעובדי משהב"ר גם שת"פ עם אימוץ ילדים וגם עריכת ניסויים רפואיים בהם. הטענות על ניסויים רפואיים לא הוכחו בשומקום, וועדת קדמי אפילו לא התיחסה ברצינות לנושא והגדירה אותו בחזקת אי הבנות ושמועות חסרות שחר. מי שמכיר את החומר, יודע שהאימוץ טופל לא ע"י עובדי משהב"ר אלא ע"י העו"ס ממשרד הסעד. הרופאים והאחיות לא היו אמורים להיות מיודעים על התהליך. הסיפור הוא שמוסדות הילדים, שם נעשו רוב האימוצים, נוהלו בד"כ ע"י רופאים או אחיות שיודעו על האימוצים ובשיתוף הפעולה שלהם אין שום טעם לפגם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש