בתשובה לשוקי שמאל, 28/09/22 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברמת העקרון, אתה צודק, בית המשפט בארה"ב צריך להוות בלם לפופוליזם, ולפעמים הוא באמת היה כזה. אבל, זה לא תמיד ככה. לא כשבית המשפט העליון החליט שלמר סקוט אין זכויות אדם, לא כשבית המשפט העליון החליט לבטל את הניו דיל (ואז נבהל ושינה את דעתו) ולא כשבית המשפט העליון החליט לבטל את רו נגד וייד. בגדול, כשהקימו את ארה"ב המדינות עם האוכלוסיה הקטנה (לפחות אוכלוסיה לבנה קטנה) חששו שלמדינות עם האוכלוסיה הגדולה יהיה יותר מידי כח (ואז הן יוכלו, חס וחלילה, לבטל את העבדות, שהיתה נושא שנוי במחלוקת מההתחלה), ולכן ניקבע הכלל שלכל מדינה יש את אותו מספר סנטורים ושיטת האלקטורים שמושפעת ממספר הסנטורים וחברי הקונגרס. זה יוצר מצב שבו למדינות גדולות (מבחינת האוכלוסיה) יש פחות כח ממדינות קטנות. בגלל שאוכלוסיה בדרך כלל נמשכת לאיזורים עירוניים ותעשיתיים, ובגלל שמי שמתגורר באיזורים מתועשים ועירוניים נוטה להיות ליברלי יותר, החוקה האמריקאית נותנת באופן מסורתי כח עודף לאוכלוסיה השמרנית, מה שיוצר נשיאים שהרבה פעמים מפגרים אחרי האוכלוסיה, ובתי משפט שמפגרים אחרי הנשיאים. בנוסף, מה שהתחולל ב-30 השנים האחרונות (בדגש על התרגילים של מקונל) הוא באמת יוצא דופן, בית המשפט הוא כבר לא "בלם" הוא מנוע שיצא מדעתו, שמנותק לחלוטין מרצון האוכלוסיה (לא רצון רגעי, רצון שמתבטא באופן עקבי בכל מערכת בחירות במשך עשורים). אמנם, כמו שכתבת, התהליך החוקי של שינוי החוקה הוא מסובך להפליא וכולל אישור ברוב מיוחס של שני בתי המחוקקים ואשרור של המדינות השונות, אבל, מצד שני, מתברר שיש תהליך פשוט יותר, תן למקונל להמציא לך תקדימים ואז להפר אותם כשהם לא נוחים לו, תמנה מספיק שופטים שנאמנים לך יותר מלחוקה, ותן להם לשנות את החוקה כרצונם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני "נאלץ" להסכים אתך. ביה"מ העליון בארה"ב למרות המחשבה שהושקעה בהקמתו ולמרות ההיסטוריה הארוכה והחשובה שלו אין לו רקורד טוב לא כבללם ומאזן של הרשויות האחרות ולא כמגן זכויות האדם והאזרח המוכרזות בחוקה. כחיזוק לדוגמה שלך (דרד סקוט נגד סנפורד) אזכיר שגם חוקי ג'ים קרואו שנאכפו עד שנות ה-60(19) בוטלו ע"י הקונגרס ולא ע"י בתי המשפט. מדוע? דעתי היא שהסיבה היא שביה"מ אינו עצמאי ושופטיו נבחרים ע"י הנשיא ובתי הנבחרים. רבות מן הפסיקות האומללות עשויות להתפרש כניסיון לגמול למי שבחר אותם. מה טוב חלקנו שביה"מ שלנו בלתי תלוי (באופן זמני עד ששוחרי הטוב כאן ידאגו ל"תקן" את המצב). אני חושב בפרט על שתי דוגמאות. בדוגמה שלך, משפטו של דרד סקוט, יו"ר העליון פעל יד ביד עם הנשיא המכהן ביוקנן. באקט של אקטיביזם שיפוטי קיצוני, בי"יה"מ והנשיא חיבלו באיזון העדין בין הדרום לצפון שהושג בקושי בפשרת מיזורי. קרוב לודאי שמלחמת האזרחים היתה בסופו של דבר פורצת בכל מקרה, אבל מדוע ביה"מ היה צריך לפעול באופן שהשתמע כאילו הדרום, באמצעות שופטיו, מנסה לכפות את העבדות על מדינות הצפון? המקרה השני, הוא הפיכת הפסיקה של רו נגד וייד שאסר חקיקה נגד הפלות בכל הסטייטס. ביה"מ היום עם הרוב הרפובליקני, רואה בודאי את המהפך שלו כפסיקה נגד אקטיביזם שיפוטי מופרז. אבל האם כדי להיענות לדרישותיהם של מתנגדי הפלות, צריך להפוך מצב קיים שמנע הבדלי חקיקה מהותיים בין הסטייטס? ביה"מ כאן ממלא את תפקידו כבלם נגד הדמוקרטים הקיצוניים בממשל, אבל במחיר של יצירת קרע שעשוי בטווח הרחוק להביא להתפרקות הברית. ברמה הלאומית, הבעיה אינה בטרטור של המפילה ממיזורי לאילינוי, אלא בעובדה שהחוק באילינוי מבטיח את זכות ההפלה בעוד החוק במיזורי אוסר ביצוע הפלות בשטחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |