|
מעניין, אבל נראה לי ששתיים מהטענות שלו מוטעות עובדתית: 1. הטענה שיש הבדל בין דורי בין הדור שלו (יליד 82) ושל יניב (יליד 68) לדור של הילדים שלהם (ושל ששון?) בנכונות של בוחרים צעירים לעבור בין מחנות. כמו שהוא ציין, ב-1992 מצביעים בפעם הראשונה (ז"א ילידי 1970-1974) התלבטו בין מר"צ לצומת. תופעה דומה סוקרה גם בבחירות של 1988 (בין ר"צ לתחיה - עבור ילידי 1966-1970). ז"א, זאת תופעה ישנה ומוכרת שהתקיימה גם בדור של יניב, ולכן מן הסתם גם עבור הדור של סגל. 2. הטענה שהעלמות "מפלגות הסופרמרקט" היא תוצאה של שינוי פוליטי שנגרם בגלל שינוי דורי. די ברור שזה בגלל סיבה אחרת, ולראיה, במדינות בהן שיטת הבחירות לא השתנתה מבנה המפלגות לא השתנה גם כשהמערכת הפוליטית שלהן עברה שינויים קיצוניים (הוא מזכיר את השינוי בארה"ב, אבל לכל אורך השינוי היו רק שתי מפלגות גדולות שהיו מפלגות סופרמרקט). אני לא חושב שתופעה דומה (מעבר ממפלגות גדולות לקטנות או ההפך) התקיימה בלי שינוי של שיטת הבחירות. גם הדוגמא שהוא נותן (יותר מבחר בסופרים) הוא תוצאה של שינוי מבני במשק ולא תוצאה של שינוי תודעתי. (ולכן, המסקנה המתבקשת היא ששינוי שיטת הבחירות - כמו העלאת אחוז החסימה והחוק הנורווגי, הן הגורמים להעלמותן של מפלגות הסופרמרקט).
|
|