בתשובה לאפופידס, 24/09/22 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרות שהמקרה של יוסף בן שלום ושולמית (מועלם) מלמד הוא מעט חריג, אבל דוקא בשל כך מעניין במיוחד. הורי הילד עלו ב-1943 ולא גרו המעברה אלא ברחובות. וזהו מקרה של ילד תימני שנעלם ישירות מביה"ח ולא ממרפאה או בית ילדים במעברה. עדותה של שולמית מלמד בועדת כהן-קדמי דו"ח כהן-קרמי חלק 2 מ-3, עמ' 201 מתוך 1258. ד"וח אישילגבי הילד יוסף בן שלום ושולמית מלמד לשם השוואה, הנה מה שמופיע עד היום באתר של עמותת עמר"ם: "על פי עדות האם שנמסרה לועדת קדמי: הילד יוסף מלמד נולד בשנת 1947 להוריו שלום ושולמית, בהיותו כבן שנה וחצי חלה ונשלח לביה"ח הדסה בתל אביב יחד עם אמו. האחיות במקום הפצירו באם לשוב לביתה על מנת שתוכל לטפל בבתה הגדולה. במוצאי שבת כשהגיעה האם לבקר את יוסף נאמר לי כי יוסף נפטר. כשביקשה לראות את הגופה נאמר לי כי הילד כבר נקבר. ביום ראשון לקחו אותה לקבר בעלה (שנהרג ארבעה חודשים לפני כן) ואמרו לה כי התינוק נקבר ליד אביו. האם לא האמינה". עמותת עמר"ם הערותי: א. הילד לא נשלח ע"י אפאחד. אמו של הילד ושכנה הזמינו מונית בשבת והביאו אותו לביה"ח. הדחיפות מעמידה באור נכון את התיאור הגנרי של הורים על "הילד לא הרגיש טוב". יש לציין שע"פ תעודת הפטירה הילד נפטר בו ביום מדלקת קרום המוח, דיפטריה ודלקת ריאות. ב. לסיפור כאילו האחיות שכנעו את האם ללכת הביתה, אין שום זכר בעדות. וגם אם כך היה אין בכך שום דבר חשוד. ג. כל הסיפור על הקבר הכוזב שהראו לה הוא שקר וכזב. האב היה קבור אותו זמן בבית קברות אחר. אדם בלתי מזוהה (אולי עו"ס, איש משרד הביטחון או איש החברא קדישא) לקח את האם מביה"ח והראה לה את הקבר שהיום אנו יודעים שהוא באמת קבר הילד והאם היא שהקימה את המציבה עליו. ד. האם כל כך לא האמינה, שטרחה להעביר את חלל צה"ל בעלה לנחלת יצחק כדי שהאב ובנו יהיו באותו בית קברות. בהזדמנות זו אני רוצה לחדש את אזהרתי, לכל מי שרוצה לשמוע, לא להצביע למפלגת העבורה. לא די לנו בדבריה של נעמה לזימי והנה גם מכובדנו הצבוע נשיא המדינה: יצחק הרצוג: ברור לי שאנשים כשלו, ושהיה מי שפעל במזיד. אל תתבלבלו. האשמים של הרצוג הם אנשי מפא"י והממסד שחטף/רצח את ילדי הבלקן. יש לעשות הכל כדי לקבור סופית את החרפה הקרוייה מפלגת העבודה. מי שאין לו עבר, לא ראוי שיהיה לו עתיד. אם מפלגת חרפה זו תגלוש מתחת לאחוז החסימה, אני אשמח. תפקידי להצביע ולא לנהל את מערכת הבחירות של הגוש. אם מיכאלי תתגלגל אל % החסימה, זה תפקידה לחבור למישהו אחר, לבטל את הריצה לבחירה ולאסוף את פתקי ההצבעה מן הקלפיות. לא תפקידי. מירב מיכאלי לא תמצא את הקולות שלה אצלי. שמעתי שהמצביעים של אורלי לוי פנויים. שתחפש שם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך להוסיף 2 התיחסויות למה שכתבה נונה דולברג. א. דולברג מייחסת את עלילת הדם של חסידי עוזי משולם למקור כהניסטי. לדעתי זה לא מדוייק. ישנו מאמר ארוך וסבוך של ד"ר שריאל בירנבוים: חטיפתה של היסטוריה. לטענתו הסיפור רק עבר דרך הכהניסטים ומקורו בחרדים, חסידי סאטמר בברוקלין. כדי לקצר סיפור ארוך, אחזור על מה שטענתי בעבר: אין זו תגלית גדולה שקיצונים שונאי ישראל מן השמאל והימין כאחד מגלגלים ביניהם סיפורי זוועה על מעללי מדינת ישראל. ליחס אותם יותר לימין מאשר חשמאל, לא יהיה נכון. לראיה, את הדלק לסיפוריו המופרכים של משולם, סיפק עיתון העולם הזה בכתבתו על השמועות ששמע הרב אבידור-הכהן בניו-יורק. חלק מחסידיו של משולם הגיעו מחוגי השמאל הקיצוני כמו משפחת שיפריס הידועה ומי שתומך היום כספית בארגוני הפעילים המפיצים את עלילת הדם הם קרנות של השמאל הליברלי כמו הקרן הישראלית החדשה ועדאללה. ב. גם טענתה כאילו סיפור החטיפה הוא משהו חדש שהפעילים המציאו ומכרו אותו למשפחות הילדים, אינה מדוייקת. כפי שדולברג עצמה כותבת, המעברות רחשו שמועות על היעלמות ילדים וידוע על ההתנגדות שהיתה בקרב המשפחות למסירת התינוקות לבתי התינוקות שהוקמו במעברות. למעשה סיפורי חטיםה קיימים אצל כל העדות שהגיעו מן העולם המוסלמי. ולמעשה קיימת תלונה על חטיפת ילדים ממחנה המעבר חאשד בעומן, שם שהו העולים לפני העלאתם ארצה. הפעילים רק לקחו את הסיפורים שהיו נפוצים בקרב עולי תימן וליבו את הלהבה שלהן. לי זכור מכתב של קצין משטרה שראיתי בתיקי הניירות של ועדת כהן-קדמי. הקצין הזהיר שם בזמן אמת, שהמעברות רוחשות שמועות על חטיפות והזהיר כמו הנביאה קסנדרה של טרויה, שהמשך ההתעלמות מטענות העולים התימנים תהפוך לבכייה לדורות בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היכרתי את זה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, אספר לך עוד משהו. אין זו הפעם הראשונה שפותחים קברים של ילדי תימן. לפני כ-25 שנה פתחו הרשויות 10 קברים של ילדי תימן בבית הקברות סגולה שבפ"ת. גם אז מי שעמד בראש הפעילים שדרשו את פתיחת הקברים היה עו"ד רמי צוברי. אקצר לך סיפור ארוך ומסובך. בכל עשרת הקברים התגלו שרידי גופה של ילדים בגיל שהתאים לגיל של מי שהיה אמור להיות קבור שם. שרידי הגופות נשלחו לבדיקת דנ"א באנגליה ושם הצליחו להפיק דנ"א מאחת מהן. ע"י השוואה עם קרובים התגלה שהילד אכן היה מי ששמו הופיע על הקבר. כל ההתפעלויות על פריצת דרך מדעית הם עורבא פרח עיתונאי (בחלק מן הידיעות מופיעות כל מיני הסתייגויות מתחכמות מסוג הפעם הפיקו פרופיל גנטי מלא (שאיני יודע מהו) או שמדובר בלראשונה מאז החוק החדש לפתיחת הקברים). גם מי שאין לן גישה לכרוניקה מאותם ימים, יכול לאמת את דברי מתוך ד"וח ועדת כהן-קדמי, הועדה המשפטית הממלכתית לחקירת הטענות על חטיפת ילדי תימן. בקיצור, לא חדשות ולא מפתיעות ולא שום דבר. פשוט כתבה סנסציונית לחינם של ערוץ 12 שתיפקד כשופר של חבורת עלילת הדם מבלי לשאול את השאלות הקשות שהיה צריך לשאול אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה הפעם לתמוך ולחזק את דבריך. שים לב לדבריו (התכנית מה 24 בספטמבר 57:30) של אותו צוברי באותה תכנית חדשות לאחר שידור הכתבה. לכאורה התוצאות "המפתיעות" היו אמורות לסתום את הפה לבעלי תיאוריות החטיפות. והנה אחרי שמסתבר באופן חד וחלק שלפחות הטענות במקרה אחד אין בהם ממש, עדיין הוא לא מרוצה, משדר כעס ומדבר על איזו "חטיפה" באמצעות הגדרה חדשה של המושג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות בואם הקרב של ימות המשיח (אתה ושוקי מסכימים על משהו) אני מציע לחכות עם החגיגות על שיוכח שהילד שנשלף מקברו לא עבר ניסויים רפואיים לפני שנפטר. "עבר ניסויים" אני אומר? נפטר בגלל ניסויים רפואיים שנערכו עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי כבר שאכן מדובר רק במקרה אחד, אבל זה מקרה מעניין במיוחד מפני שהוא מציג יפה כמה וכמה מאפיינים של התפתחות עלילת הדם. אסתכן בכך שאתגלה כחסר חוש הומור, אבל אעיר שמי שירצה בהחלט יוכל לטעון שהילד מת בגלל מחדליה של מערכת הבריאות האשכנזית של מפא"י. האם סיפרה בעדותה שלקחה את התינוק לרופאה וזאת הבטיחה לה שהילד רק מקורר ונתנה לה נרות (רפואיים אני מקווה). כעבור שלושה ימים הילד מת. תעודת הפטירה מציינת 3 מחלות קשות שאינן מתפתחות ב-3 ימים (מה שעשוי לרמז לתעודת פטירה מזוייפת). עוד סממן של מידת האמינות התקשורתית המתגלה בפרשה זו היא העובדה שרוב המקורות מספרים שהתינוק יוסף נולד ב-1947, כאשר נולד כנראה ב-48 (נפטר בסוף 49). והערה סוגרת על מהלך ההתפתחות של עלילת דם, בקשר לשקרים הבוטים המופיעים באתר של עמר"ם בקשר למקרה זה. הרי הפעילים שם לא יושבים ודנים איך להמציא עוד ועוד שקרים קלים להפרכה על הפרשה הזו. את התלונה לועדת קדמי כתבה אחותו של יוסף, ורד דריהם והיא אף התלוותה לאמה בעדותה בפני הוועדה ואמרה את דבריה לפרוטוקול. בידיעות האחרונות על זיהוי הגופה גיליתי לתדהמתי ששמה של אחותו (הבכורה) של התינוק יוסף הוא רות שרעבי-מלמד. ורד דריהם היא כנראה אחותו החורגת של יוסף שנולדה אחרי מותו (וגם זו רק השערה). כלומר מדובר בקרובת משפחה שהיא פעילה מטעם עצמה בענייני החטיפות. האחות הבכירה מסיבה כלשהי שומרת על פרופיל נמוך. מן הסתם היא יודעת כמה דברים שפחות מתאימים לפעילים שאחותה החורגת הנמנית עמם, אינה יודעת. לפי עדות האם בועדה, האחות (רות כנראה) עולה באופן קבוע לקברו של אחיה. היא מן הסתם לא היתה מספרת את הבדותא כאילו בני המשפחה לא האמינו שהילד קבור שם ושלקחו את האם לבית הקברות הזמני של האב וטענו שהילד נקבר שם. מותר לבני המשפחה להיות חשדנים ולרצות לוודא מי באמת קבור תחת שם אחיהם. מה שאסור להם, זה לעוות את העובדות, ולפלוט לפרוטוקול שוב ושוב "איזו שואה עשו לנו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זאת הבטיחה לה שהילד רק מקורר ונתנה לה נרות" - אההה, זה, אם כך, מקור הבדיחה המפורסמת (תשאלו את דב, הוא מספר אותה יותר טוב). טעויות בדיאנוזה אינן חסרות גם היום, ודאי וודאי שהיו לא מעט באותן שנים. מנסיון אישי של צבר אשכנזי למהדרין: מגיל אפס עד גיל 12 סבלתי מהתפרצויות חוזרות של דלקת ריאות (לא טיפוסית ללא שיעול אבל עם חום גבוה) ורק בגיל 11 הצליחו לאבחן שמדובר בכלל בדלקת ריאות, ועוד שנה עברה עד שמצאו דרך לתקן את המעוות בעזרת ניתוח. מאז זה בסדר, תודה ששאלתם, אבל מי יפצה אותי על ילדותי העשוקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. מה שהתכוונתי לומר הוא: א. למי שמחפש איך להכפיש את האליטות הישנות ולא את האמת, לעולם לא יחסרו תירוצים, תואנות וטענות. ב. בנוסף לתועבה דמויית המכה ה-82 של האשמת ניצולי השואה בחטיפת תינוקות, העוול הבסיסי של כל המסע הזה הוא ההתיחסות למדינת ישראל של ראשית שנות ה-50 כאילו היתה מדינת ישראל היום. היישוב היהודי שהקים את המדינה החדשה, יצא זה עתה מן המלחמה הקשה בתולדות המדינה (כאחוז מן האוכלוסיה נהרג), ועל המערכת הממסדית שלו התשושה והמרוששת נפלה גם קליטת אוכלוסיה חדשה וקשה שהכפילה את גודל היישוב, מכת מגיפות של פוליו ודיפטריה וגם חורפים קשים ושטפונות. בשנים הראשונות, מערכת הבריאות המשיכה לפעול רק בזכות תרומות והתנדבות של ארגונים יהודיים בגולה. ע"פ התיאורים בדו"ח קדמי, חדרי המתים המאולתרים שהוקמו בכל בתי החולים היו עמוסים בגוויות מתנפחות (אלו לא היו חדרי קירור, מפני שברובם לא היה חשמל) והחברה קדישא שתפקידה היה לפנות את המתים, לא עמדה בעומס. ואז באים הצדקנים המנוולים האלו בטענות על כך שבתי החולים לא טרחו לאתר את משפחות הנפטרים וללוות אותם עד הקבר (דבר שלענ"ד הם לא עושים גם היום). אם ממש מתעקשים, אפשר למצוא גם דבר טוב או שניים לומר על פעילי העדה. אבל אהבת ישראל אין בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שפספס את המופע בשידור חי חבורת עמר"ם מתעדת חטוף לעולם נשאר חטוף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמל"ק- הגדרת חטוף על פי עו"ד צוברי: "מה פירוש ילד חטוף- ילד שלא הוחזר להוריו חי או מת, הם לא יודעים מה עלה בגורלו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בדו"ח קדמי בפרק העוסק בדוגמאות השונות המדגימות חטיפה שהגישו הפעילים לועדה, יש באחד הדפים מסגרת ובתוכה כתוב שהוגשו לועדה ספריהם של רמי צוברי ושוש זייד. הועדה קראה אותם ולא מצאה לנכון לשנות משהו בדו"ח שלה. אני חושב שזו התיחסות ממצה לאמינות שצריך ליחס לאנשים אלו. ב אני שוב מפנה את תשומת לבך למה שנכתב באתר זה בעמוד המשפחה לפני העדכון: "ביום ראשון לקחו אותה לקבר בעלה (שנהרג ארבעה חודשים לפני כן) ואמרו לה כי התינוק נקבר ליד אביו". שים לב לטכניקה האופיינית. "לקחו", מישהם גנריים לקחו. הסיפור הוא כמובן כזב גמור. מישהו עלום לקח אותה מביה"ח והראה לה את החלקה בה נקבר הפעוט (מן הסתם מישהו מחברה קדישא למרות שהאם בעדותה טענה שלא). האב היה קבור באותה שעה בבית קברות זמני במקום אחר. מאחר ולא האשימו אפאחד ספציפי, גם לא צריך עכשיו להתנצל בפני מישהו. בקרוב פרס ישראל למפעל חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד קבר של ילדה תימנית שנפטרה נפתח, הפעם בבית הקברות הישן של נתניה. בקבר נמצאו שרידי גופה והם נלקחו לצורך ניסיון להוציא דנ"א לצרכי זיהוי. מי שמעיין בידיעות המופיעות על הפתיחה הזו, מזהה מיד את חותמה של חבורת הפושעים ברשות ח"כ לשעבר נורית קורן ועו"ד רמי צוברי, המפיצה את עלילת הדם על חטיפת ילדי תימן. הידיעות בעיתונים מציינות פרטים לא נכונים שנלקחו מעדויות האחיות של הילדה (אחות חורגת ואחות מלאה מפני שלאב היו שתי נשים). לכאורה, אפשר לסבור שמדובר במקרה בו רב הנעלם על הידוע ואם אפשר לגלות את האמת, הרי שזה שווה את הטורח והמחיר. למעשה, מדובר במקרה מאפיין שבו האמת די ברורה וחבורת הפשע הזו פשוט מטרחנת את הציבור שוב ושוב עם אותן טענות בלתי מבוססות. הכל מתבסס כאמור על טענות שתי האחיות של הילדה סעדה קרני. העדויות של האחיות חלוקות הן בשנת העלייה, הן בתיאור ההעלמות של הילדה והן בשאלת הגיל שלה. האחות החורגת ציינה שהילדה נעלמה בגיל 3 (וזה מה שמופיע בתקשורת). האחות המלאה סברה שהיתה בת שנתיים וחצי. למעשה הילדה היתה בת חמש. בדו"ח כהן-קדמי נמצאו פנקס הפטירות של נתניה בו נרשמה פטירת הילדה, תעודת הפטירה של הילדה עצמה המציינת את גיל הילדה, שנת העלייה וסיבת המוות וכן תעודה מחברת קדישא המציינת את חלקת הקבר שם נטמנה. בחלק מן התעודות, במקום סעדה(שרה) קרני מופיע סעדיה. זה לא טעות גדולה מדי בהתחשב בכך שמופיעים שמות ההורים נכון. כדי שיהיה טעם בפתיחת הקבר, מישהו היה צריך לזייף את כל המסמכים האלו ועד היום לא התגלה שום זיוף. אבל למה לא להעלות ולטרחן שוב את העדויות הלא מדוייקות של בני המשפחה ולהתעלם ממסמכים אותנטיים של הרשויות. העיקר שתימצא תעסוקה לשני עורכי דין שנמצאו שוב ושוב טועים ומטעים את הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יש לעשות הכל כדי לקבור סופית את החרפה הקרוייה מפלגת העבודה.'' צדיק גדול אתה, שמלאכתו נעשית בידי אחרים. על פי הסקרים נראה שמרב מיכאלי השלימה את המלאכה. אחרי שהמפלגה כבר ירתה לעצמה ברגל מספר לא הגיוני של פעמים, מיכאלי העניקה לה סוף סוף את ירית החסד בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאתה רואה, לא מיכאלי התחילה במלאכה. קדמו לה אחרים. ביניהם כנראה גם הרצוג. גם יאיר גולן, התבטא שמפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי ויש להקים מפלגה חדשה שתתפקד כשמאל של השמאל ותאסוף אליה את הקולות של פליטי העבודה ומרץ. עושה רושם שגולן אדם די דוגמטי, אבל אולי זה מה שהשמאל העמוק זקוק לו כרגע. בכ אופן הוא נראה יותר שואף ומוכן לקרב מאשר מיכאלי או גלאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהשמאל העמוק זקוק לו הוא להפסיק להיות שמאל עמוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מילת קיצור/שילוב נהדרת למותג הזה (בטח כבר כיוונת לשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שאז יהיה מי שיעיר שהשי''ן לא מבוטאת נכון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר ופרט. זה שהרעיונות של השמאל הקלאסי לא בדיוק באופנה כרגע, זה לא אומר שאין להן אלקטורט. לי באופן אישי, מה שהפריע בשמאל (במפלגת העבודה) לא היו העמדות אלא ההתנהגות הפחדנית, התבוסתנית והפייסנית של חה"כ. חלק משמעותי במחאה הוא ההגנה על כבודה של ישראל הראשונה. החברים מרגישים שהם הפכו לאסקופה נדרסת של כל מי שיש לו טענות אל המציאות. מי אם לא מפלגת העבודה היה אמור לשאת את הדגל הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שמעתי שהמצביעים של אורלי לוי פנויים'' מזכיר לי בדיחה ישנה על מישהו שבהגיעו לירושליים התעניין אם יש במקום חיי לילה. ''כמובן שיש'' הסבירו לו ''אבל בדיוק היום היא נסעה לת''א''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |