 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני כנראה היחיד המתחיל להתקף נוסטלגיה, כבר עכשיו, בחשבי על ימי נשיאות ויצמן. המדינה לוקחת ממני כל כך הרבה - למה שלא תתן לי קצת בידור בחינם? ואת זה סיפק ויצמן בשפע. רובנו לא מעריכים זאת. עכשיו, כנראה, יחזור התפקיד להוות דמות פומפוזית ונפוחה, בלי שום צחוקים בכלל. חבל. ובאשר להיות הנשיא מודל לנערי ערי הפיתוח - נו באמת. הנשיא הוא לא מודל לשום דבר. מודלים מצליחים בימינו הם ספורי הצלחה כלכלית ועסקית - ותו לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבותי בדיוק אחרי ששמעתי את נאום הנצחון של קצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מהבחינה הזו אני לא בטוח שפרס היה יכול להיות נשיא טוב יותר. 2. אתה יודע כמה מרוויח נשיא (400000 דולר לשתי קדנציות וזה עוד לפני משכורת). זו בהחלט הצלחה כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לדייק - המודל הרצוי הוא הצלחה כלכלית בגיל צעיר, רצוי ללא מאמץ... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |