|
||||
|
||||
זה תמיד ככה. גם זדורוב עשה שחזור מודרך. ותמיד תמיד יש גם ''מוכמניות''. גם בפרוייקט החפות בארצות הברית כל מי שהורשע בעבר על ידי הודאה ואחר כך הסתבר באמצעות בדיקות די אן אי שהוא זכאי, היו בתיק שלו ''מוכמניות'' לרוב. בפסק הדין של השופט אלרון צוין שהיו מלבד הודאתו עוד ראיות, אבל בקריאה מרפרפת ראיתי שצוינו רק ראיות שיצאו מפי הנאשם ולא אחרות. ואותי דווקא מעניינות הראיות שבגללן פנו הרשויות דווקא לנאשם ולא, למשל, אליך או אליי. והם פנו אליו עוד לפני שה''מוכמניות'' יצאו מפיו. אלה יכולות להיות ראיות בעלות איזה שהוא משקל בעיני, אבל אותן אף אחד לא מזכיר. |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח איתך על כך שניתן לפברק שיחזורים כאלה, ניתן להדליף פרטים מוכמנים וניתן לשקר לבית המשפט. אין לי גם ויכוח על כך שככל הנראה הדברים האלה קורים לא פעם, ושהשופטים נוטים לתת בדברי השוטרים אמון רב מדי. לפחות פעם אחת הבעתי את דעתי בנדון. למה הרשויות חשדו באדון בן-אוליאל מלכתחילה? מי יודע, אולי מפני שהוא היה אחד מאותם "פעילים יהודים [ש]ביצעו ברחבי המדינה ובשטחי יהודה ושומרון פעולות אשר כונו "תג מחיר" וכללו הצתת רכוש השייך למוסלמים ולנוצרים תוך ריסוס כתובות בעלות תוכן פרובוקטיבי ומתריס"? (סוכן שב"כ סמוי, ידע אישי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |