בתשובה לשוקי שמאל, 29/08/22 10:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדברים נכונים, ועדיין במאזן הכולל נראה לי שמסים סביבתיים הם דבר חיובי. חינוך הציבור לדוגמה: אני תמיד אחזור לדוגמה של פרחי הבר. הילדים והנוער היו המנוף של המהפכה בתחום. האיסור היה מלווה בקנסות מפקחי שמורות הטבע, אבל העיקר שהאיסור הטמיע ערך. דבר דומה בתחום בזבוז האריזות- כאשר קניתי פעם ארגז של פחיות קולה קטנות (הבקבוק הגדול מאבד גזים מהר מדי לטעמי) קיבלתי מהילדים מקלחת על בזבוז האריזות. התפשרנו על הבקבוק הבינוני של 1 ליטר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הגיע הזמן להחיל את חרם דרבנו גודווין על דוגמת פרחי הבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אולי אפשר לחנך את הילדים שלך לחנך אותך להימנע מקניית הבקבוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לראות את התשדיר ואהבתי מאוד. זה עושה את הויתור על תרכיז הסוכר המכונה בציניות מרובה ויטמינצ'יק קל יותר. אני מודע ועוד איך לנזקי הסוכר, אבל להוותי אני צרכן הסוכר הגדול בבית. את צריכת הקולה שלי הורדתי מאוד (בגלל זה נגמרים הגזים בבקבוק) ואני משתדל גם בתחומים אחרים (עברתי לשוקולד 60-70% במקום 30-40% כי כמעט כל מה שאינו מוצקי קקאו בשוקולד הוא סוכר), אבל הצריכה שלי עדיין גבוהה מאוד. שאר המשפחה אוכלת מזון הרבה יותר בריא ממני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |