בתשובה להפונז, 01/07/22 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סגנונו של אמיר אורן מעורר געגועים לעיתונאים/פרשנים של פעם שלפחות התיימרו להחזיק במידע שאינו בידי הציבור ולא הסתפקו במחזור דפי מסרים מן הפוזיציה. הבעיה איתו היא שקשה לדעת אם הוא מדבר מתוך המידע או מתוך הפוזיציה. גם אני חושב שפרסום הארכיון האיראני הוא טעות לא מקרית. נתניהו איבד מזמן את שיקול הדעת המאפשר להבחין בכך שהדיבידנד בציבור הישראלי על פרסומי "ביד חזקה ובזרוע נטוייה" הוא מזערי וחולף ואינו שווה במחיר נזק אופרטיבי שנגרם. במילא חלק ניכר מהאלקטורט של נתניהו הוא של שונאי מרדכי ולא אוהבי המן. הבעיה שלי היא שהטיעון של אורן (המידע על המסמכים מזכה את איראן) לפחות לענ"ד, טומן בחובו כשל לוגי. נכון שמדובר במידע ישן ובעיקרון ידוע. אבל איך יכול מידע ישן לומר משהו על מה שאיראן עושה היום? נהפוך הוא. הטיעון הוא שהם שיקרו אז ולכן הם כנראה משקרים גם היום. אורן טוען שהאיראנים אינם מעוניינים בנשק גרעיני (זו גם העמדה הרשמית שלהם), אלא מנסים לסחוט "ויתורים" תמורת הויתור עליו. זה באופן ברור אינו מתיישב עם מה שהם עושים. כמומחה בגרוש הייתי אומר שאילו האיראנים רק רצו להשיג פצצה אטומית, כבר מזמן היו להם אחת או שתיים. ההשקעה האיראנית המתמשכת במרכזי מחקר, כורים ניסיוניים ומרכזי צנטריפוגות, מלמדים על כוונה להפוך למעצמה גרעינית מקומית. המטרה אינה הגנה עצמית, אלא הפיכה למרכז כוח של האיסלם השיעי, והפצתו בכל האיזור. ההתלהבות המטורללת של נתניהו להכות באיראנים בפומבי משחקת לידיהם בטיעון של הגנה עצמית. אבל בטווח הרחוק לישראל אין שום עניין להכות באיראן. האוייב של אויביך, אתם יודעים. המדיניות האיראנית היא באופן בולט תוקפנית ולא הגנתית. אפשר אולי להסביר את המעורבות האיראנית בלבנון ובמקומות אחרים, אבל איזו הגנה יוצרת חאיראן התמיכה בג'יהאד האיסלמי ברצועת עזה? עושה רושם שאיראן מתעניינת הרבה יותר בתקיפת ישראל מאשר בסיוע לבני בריתה בעירק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |