 |
קודם כל, זעזועים למיניהם הם בוודאי סובייקטיביים. לא כולם מזדעזעים מאותם דברים.
גם מוסר הוא כמובן עניין סובייקטיבי, משום שכל עקרון מוסרי נשען בסופו של דבר על אינטואיציות ועל אמונות המשתנות מאדם לאדם. כתבתי את זה בעצמי כאן רק לפני כמה ימים. זה לא סותר את העובדה ששני אנשים יכולים לנהל דיאלוג ענייני על מוסר, וכתוצאה ממנו לבחון מחדש את הרציונליות, את האמונות ואת האינטואיציות שלהם. לפעמים יכול להתברר כתוצאה מבחינה כזאת שהאינטואיציות שלנו מתנגשות עם עקרונות מוסריים שכביכול אימצנו לעצמנו, וזה סימן מובהק לכך שאחד מהשניים (העקרון או האינטואיציה) חייב להשתכלל או להינטש.
הבחירה להזדעזע (או לעבור לאד-הומינם, או סתם לגחך מאחורי מעטה של אנונימיות) במקום להתמודד עניינית עם השאלות שעולות בדיון, נראית לי כדרך פחות אפקטיבית לניהול דיאלוג בסוגיות של מוסר ובכלל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש