 |
נדמה לי שיש קו דימיון חזק מאד בין הציבור הישראלי לציבור הפלשתינאי. אני חושב שרוב תושבי ישראל היהודים תופסים עצמם כשוחרי שלום. הטעות שלהם היא שהם אינם מבינים את הקשר בין רדיפת שלום לבין בחירה פוליטית וויתור על חלומות רדיקליים. אינך יצור פוליטי רציונלי אם אתה גם תומך בפיתרון באמצעות פשרה עם האוייב וגם מצביע עבור שלטון המכור לגורמים שהפשרה נוגדת את עיקרי האג'נדה שלהם (בין אם מדובר במשיחיות נוסח סאלאדין או בגזענות פרימיטיבית).
בתמונת ראי, אני חושב שרוב תושבי עזה רואים עצמם שוחרי שלום, מה שאינו סותר בעיניהם תמיכה בשלטון של טרוריסטים וג'יהאדיסטים הזורים מדון ושפיכות דמים כפי שאיבר חולה זורה מוגלה.
למנהיגי ישראל אסור בשום אופן לחשוב שיחס הוגן או קידום האוכלוסיה האזרחית ברצועה תביא איזשהם דיבידנדים לישראל. לכן ישראל פטורה מהתחשבות בטובתה. האינטרס החיוני של ישראל הוא להבהיר לאוכלוסיה שיש ביכולתה לסכל כל שלטון שיבחרו בניגוד לצרכי הביטחון שלה.
העם הפלשתיני יבחר בשלטון שיתחשב בצרכי הביטחון של ישראל רק במידה ולא תהיה לו אלטרנטיבה אחרת.
הדיבור על שחרור תושבי עזה משלטון הטרור הוא אשלייה מסוכנת. ישראל צריכה לשחרר את תושבי עזה ממאגר הרקטות שלהם. מי ישלוט בהם ואיך, אינו מעניינה, בדיוק כפי שהיא משלימה עם מעמד החיזבאללה בלבנון, כל עוד אינו פועל נגדה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש