|
||||
|
||||
אח, איפה חזרת החפות כשאנחנו לא מה(או)פוזיציה? פתאום כבר מספיק להניח במה פשעה המשטרה ולא צריך הוכחות קשיחות במסמכים, אותות ומופתים? הטענות הספציפיות הוכחו כ*לא נכונות*. ואין שום ראיות ספציפיות למה *כן* עשתה המשטרה בזדון בניגוד לחוק. |
|
||||
|
||||
אני מפסיק להבין מה אתה חושב על מה שהיה. האם לדעתך לא הושתלו רוגלות בכלל, או שלא הושתלו רוגלות ללא צווי בית משפט? |
|
||||
|
||||
לא נעשו עברות חמורות בזדון ובניגוד לחוק. רוב מה שנטען בכתבה הוא שקרים גמורים. עכשיו אפשר להתווכח על ה-5 אחוז הנותרים, שגם הם הרבה פחות חמורים מהנטען. אירוניה שמשעשעת אותי בדיון הזה - איך הפוזיציה הופכת את הטיעונים: כשבמשפט נתניהו נראה שרק 70 אחוז מטיעוני התביעה נכונים, מיד מכריזים אנשי הפוזיציה ש'התיק קרס והנאשם זכאי'. כשבפרשת פגסוס רק 5 אחוז מטיעוני התחקיר המאשים מתגלים כנכונים, מיד זועקים אנשי הפוזיציה ש'התחקיר נכון, רק לא דייק בפרטים והמשטרה אשמה במעשים איומים'. לא משעשע? |
|
||||
|
||||
מה ציפית שפוליטיקת הזהויות תייצר חוץ מאירוניות שמתאבדות כל ערב וקמות לתחייה בבוקר. זאת תופעה לדעתי זמנית. המגמה המתגבשת היא לחברה אחידה שיותר גרועה מהמצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
לפי חישובי האחוזים שלי מאה אחוז בפרשת פגסוס היו נכונים ובמשפט נתניהו 0 אחוזים מטיעוני התביעה היו נכונים. זה חישוב האחוזים שלי, וזה סופי ומוחלט ואיני מתכוון לעמוד על המקח ולהוסיף או להוריד אפילו רבע אחוז. אבל אולי תוכל אתה להוסיף איזה עשירית אחוז לפשעי הפרקליטות אחרי שתאזין לראיון המצמרר הזה (6:20) עם סעדה בתכנית של הראל סגל. מדובר בהתנהלות שי ניצן והפרקליטות בפרשיות אחד מחוקרי המשטרה בתיק 2000 וג'ודי מוזס מבעלי ידיעות אחרונות, ובפרשת הריגת הנער סנדק. ואולי גם כדאי שטרם שתצפה בראיון תאזין גם לחוות דעתו של איש "הארץ" והשמאל בתכנית "הפטריוטים" ג'ו בריינר(1:04) על סעדה שאותו הוא מכיר אישית: "אחד האנשים הישרים שאני מכיר ועובד ציבור אמיתי" |
|
||||
|
||||
ולכן תמונות המציאות שלי ושלך כל כך שונות, שזה כמעט תמיד חסר טעם להתווכח. מה אומר למי שרואה כסא כשאני רואה נמר? לגבי פגסוס אין כתבה אחת בתקשורת שטוענת שרוב הטיעונים בתחקיר היו נכונים. אז רק אתה צודק וכולם טועים? סבבה, רק מה יש להתווכח עם זה? |
|
||||
|
||||
רציתי לומר משהו גם על חזקת החפות. מי שעקב אחרי התגובות שלי צריך לדעת שאני לא חסיד גדול של הדבר הזה. אם מתנהל משפט בעניין שלא ידוע לי שום דבר עליו, ושלא ידוע לי על איזה אינטרס שיש לשופטים, אני מניח שפסק הדין שלהם מבטא את האמת, או שלפחות הם השתדלו שיהיה כך. אבל בעניינים מתוקשרים שדיווחים עליהם מתפרסמים יום יום בתקשורת, ואני מגבש דעה וחושב מה האמת, פסק הדין של השופטים הוא, מבחינתי, לא חשוב מבחינת גילוי האמת. הוא חשוב כי לפי החוק צריך לקבל את פסק הדין ולנהוג בהתאם, אבל זה משהו אחר. בעניין פרשת הרוגלות, לדעתי אין וויכוח על כך שהושתלו רוגלות, ולצערי גם אצל אנשים שאינם ''דגים שמנים'' בעולם הפשע, כמו פילבר למשל. ואם הושתלו רוגלות אז כן חזקת חפות לא חזקת חפות, נעברה עבירה, כי לפי החוק מדובר במשהו אסור, ולפי החוק הקיים שום בית משפט לא יכול לאפשר דבר כזה. לכן בכלל זה לא משנה מבחינתי אם איזה בית משפט יחליט שהדבר כשר. ואפילו אם תהיה החלטה כזאת ואפילו אם תאושר על ידי בית המשפט העליון, אני אמשיך לחשוב שהיה כאן פשע. זה כמו שבית משפט כבר הוציא בעבר צווים שהתירו את השתלת הרוגלות. אבל הוא טעה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |