בתשובה להפונז, 14/07/22 18:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בראיית אותו גולש מלפני 3000 שנים, אני מניח שהוא מבין שעולם הצמח לא יכול להתקיים לתקופות ארוכות ללא שמש וזאת מבלי להבין למה באמת זה בלתי אפשרי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא התקיים תקופות ארוכות ללא שמש, הוא התקיים יומיים. מיום שני עד יום רביעי. כמו שכל חקלאי יודע, אחרי שזרעת זרעים באדמה וסיפקת להם מים, יקחו להם כמה ימים לפחות עד שיזדקקו לאור השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האולטרה אורתודוקסיה תסכים איתי שהימים - במובן 'מסלול השמש', הם בבחינת האנשה מעליבה לאלוהים 1. אני מניח שאלוהים לא צריך יום עבודה שלם כדי לברוא את הקוביות שלו. "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה" (תהילים צ, ד). ----- 1 וזה לא סותר. 'המגמה היסודית הפועלת באומתנו ובגילויי אמונתה לאורך הדורות היא של צמצום הקדושה שמן הטבע והעתקת מוקד פעילותה לתחומי האדם ולמוסדותיו.' תגובה 749908 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בין אורתודוקסיה כל שהיא דהיום, אולטרה, היפר או ג'יגה, לכוונתו של כותב הטקסט לפני 2500 שנה, יותר רופף מהקשר בין שני פוטונים שנפלטו מאיזה גלקסיה רחוקה רחוקה אז והגיעו אלינו עכשיו. כמו שגם עומר אמר - הטקסט כפשוטו הוא בדיוק מה שהוא, ומה שסביר ביותר שהיה מקובל על הכותב באותו זמן. פרשנות הארכת הימים לעידנים כדי להתאימה לקוסמולוגיה הידועה בזמננו היא פרשנות מאד מאד מאוחרת לטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר תגובתך : 'הטקסט כפשוטו הוא בדיוק מה שהוא, ומה שסביר ביותר שהיה מקובל על הכותב באותו זמן' - לא חושב שכך הייתי מנסח את חלוקת עבודתו של האלוהים בבריאת העולם. ואם הטקסט מאפיין תבניות אחרות של סדרות 7 וכיוצ' , אז ברור שזאת לא כוונת כותב הטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתילתילון הזה עסק בענין המאד קונקרטי של בריאת השמש יומיים אחרי תחילת הצמחים, ולמה זה לא סותר את הסדר הטבעי של הדברים כפשוטו. זה היה העיקר, ולא משפט כללי ש(כמו שאני רואה מתגובתך) אפשר לקחת אותו לאיזה כיוון שרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמן שאני מנסה לזקזק מהפתילון הוא בבחינת ההבנה האם ישנו זיכרון כלשהו לכותב שבו הוא רואה את עולם הצומח מקדים את השמש. אגב ביום ולא יומיים,אבל לא זה העיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ומדובר בכותב שמאמין בבריאה כל יכולה, דה פקטו יש מאין (וזכרון של הבריאה כמובן אין לו בדיוק כמו שלנו אין זכרון מהמפץ הגדול), אזי ברירת המחדל היא להניח שמבחינתו אין בעיה לברוא שתיל ואז לברוא מים שישקו אותו ואז לברוא שמש שתאיר אותו. נראה שאתה מנסה כל הזמן לרבע את המעגל ולדחוק את הסיפור המקראי לפרשנות מודרנית שלפיה בראשית פרק א' הוא תיאור אלגורי של התפתחות היקום וכדור הארץ *כפי שאנחנו מכירים היום*. מאחר ולכותב המקראי לא היה מושג ירוק לגבי התפתחות כדור הארץ (שלא לומר לגבי המושג 'כדור הארץ'), אז הנסיון לייחס לו כזה הוא מופרך מיסודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מסכים עם 'ברירת המחדל' כפי שאתה מציב אותה מול טקסטים שאתה עצמך - ורבים וטובים - מתקשה לפענח אותם ומנהל איתם ועליהם מחשבה נוספת מעבר למחשבות של יום חולין. 2. אני כן יודע שעיקרון המחקר ההיסטורי-ביקורתי על המקרא הוא 'ברירת המחדל' למי שמבקש לערער על עצם רעיון ההתגלות.אבל הערעור המתבקש לא אמור גם לערער מחשבות שמבקשות לראות בתיאור הבריאה משהו שהוא יותר היסטורי/פילוסופי ולא מיתי. תיוג טקסטים כ'מיתיים' כברירת מחדל על כל טקסט מקראי הוא הפוך מהרעיון של ערעור ההתגלות. 3. אני כמובן מצדד בגישתו של שטראוס בעניין ואני גם מסכים אותו שהתיוג הזה הוא תוצאה ישירה מרוח ההיסטוריציזם וניוון המחשבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |