בתשובה להפונז, 12/07/22 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין הצומח : יש התייחסות לכך שעולם הצומח הוא לא יצירה אלוהית כי הוא צומח מהארץ בשוני מבעלי חיים שלא צומחים מהארץ. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, חשבתי ש*הכל* יצירה אלוהית, לא ככה? פסוק יא סותר את מה שאתה אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר לך שהדיון בראשיתו נסוב אודות השאלה : האם 'מעשה בראשית' כפי שהמקרא מתאר הוא בבחינת מיתולוגיה או לא. שטראוס טוען שלא. לשיטתו העיונים/הרהורים בהם הוא עוסק מאיינים את 'האופי המיתי או הקדם לוגי' כלשונו. הכותב המקראי - בין אם הוא אנושי או אלוהי לא היה ממקם את השמש ביום הרביעי כשברור לו שהיא 'אמורה' להוולד ביום הראשון. המקרא בפירוש אומר שהארץ מצמיחה 'וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;. הארץ כן - הדשא לא. והעץ עושה פרי או אלוהים עושה פרי. או למה לא לדבוק במטרה המיתולגית ולטעון באופן ברור שגם הדשא הוא יצירה אלוהית כשאנחנו רואים שהארץ כן מצמיח דשא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע,", למה אני צריך לעבוד קשה, לא ראית שזה כבר שם? וכיוון שאני רואה שכבר לא ברור למה שטראוס מתכוון ב"מיתולוגי", נראה לי שאין לי לאן להמשיך מכאן (המטא דיון על מה משמעות המושג "מיתולוגי" לפי שטראוס ומה לא פחות מעניין אותי). טיעונים כמו "איפה היה הכותב ממקם אירוע כי ברור לו משהו מסוים או כי הוא מתכוון לכתוב מיתולוגיה" - הם מהסוג שאין לי שום מושג איך לענות עליהם. התפלספות חסרת תוחלת מבחינתי. אין לי, לך או לשטראוס שום יכולת לשפוט את בחירותיו, ערכיו והעדפותיו של הכותב, ולחדור לצפונות ליבו אחרי 2500 שנה. ודאי אין לנו מושג מה היה "ברור" לכותב מלפני 2500 שנה מתי "אמורה" להיוולד השמש. הוא אפילו לא שמע על המושג "הליוצנטרי", למה שיהיה לו ברור משהו? אם כבר, ברירת המחדל היא בדיוק הפוכה - ברור לו שהארץ היא מרכז היקום, ושני הכדורים שמסתובבים סביבה הם משרתים קטנים ומועילים. זה ברור לו כי אף אחד לא לימד אותו (ולא יודע) אחרת, וכי - זה בדיוק מה שהוא כתב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. 'ודאי אין לנו מושג מה היה "ברור" לכותב מלפני 2500 שנה מתי "אמורה" להיוולד השמש. הוא אפילו לא שמע על המושג "הליוצנטרי", למה שיהיה לו ברור משהו?'- עוד במאה ה-3 לפנה"ס אריסטארכוס מסאמוס [ויקיפדיה] מציג מודל הליוצנטרי, שעל פיו השמש היא זאת העומדת במרכז היקום. קופרניקוס כותב בהקדמה לספרו כי התיאוריה ההליוצנטרית הישנה היא זאת שדחפה אותו להתמקד בניגון שנזנח לשווא. גם הוגים מהקבוצה הפיתגוראית שיערו תנועה של כדור הארץ בחלל. התפיסה ההליוצנטרית נזנחה לטובת המודל הגיאוצנטרי וזאת מכח סמכותו של אריסטו וההיגיון הנראה לעין. 1 2. האמירה היא בגדר אמירה. פעולת היצירה של הצומח היא לא אלוהית והיא מתבצעת על ידי הארץ כמו שההורים /האם הם אלוהי העובר. ------- 1 על הסיבובים של כדורי השמיים.גלגלויה של המהפכה הקופריניקאית. צבי מאז"ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. התנ"ך נכתב כמה מאות שנים לפני כן, ולקח הרבה זמן עד שההגות היוונית הגיעה ללבנט הקרוב. ברור לחלוטין מהטקסט שהמודל הקוסמולוגי המוכר לכותב הטקסט לא היה הליוצנטרי (כמו שגם כותב עומר במילים אחרות בהערה שלו כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים- המודל הקוסמולוגי בבראשית א' הוא בעליל לא הליוצנטרי, שכן אחרי שאלהים יוצר את הרקיע (שמפריד בין מים למים1) הוא קובע בו את המאורות. _________________ 1 מן הסתם הסבר פשטני למה הרקיע כחול, ושריד לכך גם במלה שמים = שם מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל ילד עברי ברור ש"שמים" בא מ"שם מים", אבל זה מהדברים שצריכים לעבור לנו כשאנחנו מתבגרים. נראה לי די ברור שלא כך נוצרה המילה - זה פשוט לא איך שמילים נוצרות בעברית (או בשפות שקדמו לעברית). בויקימילון זה לא מוזכר אפילו כאפשרות, למרות שמתברר שגם בשחזור לפרוטו-שמית המילה ל"שמים" נראית כמו המילה ל"מים" עם קידומת (אני לא יודע אם אפשר לפרש את הקידומת הזו כ"שם", או כמשהו בכלל, רק שבמבט טכני זה נראה קידומת). מתוך המעט שאני לומר ולא לומר מויקימילון (כמובן אין לי מושג בבלשנות שמית עתיקה), אני מוכן לתת סבירות מסוימת לכך ש"שמים" נגזר איכשהו מ"מים" (או ליתר דיוק šamāy נגזרה מ māy בפרוטו-שמית), ואם כן זה מספיק טוב לצורך הטענה שלך - אבל לא בצורה הפשטנית של "שם מים". אגב, נראה לי סביר לא פחות כיוון הפוך למה שאתה אומר: הקשר הצלילי היה מקרי, אבל מכיוון שנוצר הוא גרם לעברים קדמונים, ביניהם המחבר של בראשית א', לחשוב ששהשמים הם סוג של מים. מעניין אם הסברה הזו נפוצה בתרבויות קדם-מדעיות לא שמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רקיע, והוא כחול. מן הסתם יש מעליו מים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתייגות קטנה: הרקיע לא כחול. המים לא כחולים. הם אולי בגוון של ירוק. המושג של צבע כחול לא התקיים אז. ואז מעניין עד כמה זיהו את צבע המים עם צבע השמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה איזה שם תתן לצבע השמים,עדיין די ברור שצבע הים משקף אותו או מושפע ממנו ישירות. ביום מעונן גם הים אפרפר וביום בהיר גם הים מקבל את גווני הטורקיז/תכלת של השמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהליך האופטי שקובע את צבע הים ככחול (בליעה של אור באורך גל ארוך) הוא תהליך הדומה לזה שקובע את צבע השמים ככחול. צבע הים הוא לא השתקפות של צבע השמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נראה שזה גם וגם. וניטפוק לגבי 'תהליך דומה לזה הקובע את צבע השמיים': צבע השמיים הוא כחול כי תהליך הנקרא 'פיזור ריילי' גורם לאויר לפזר יותר אור באורכי גל קצרים יותר (ויש לזה נוסחה מפורשת של תלות בחזקה כלשהיא של אורך הגל). התהליך שבו המים מפלטרים את האור הוא *בליעה* של אורכי גל ארוכים - באזור האדום. ועד כמה שאני זוכר, התהליך הזה הרבה פחות פשוט למידול, והוא לא תלות חלקה באורך הגל אלא יש לו אזורים ספציפיים שנבלעים, כנראה בגלל רמות האנרגיה הספציפיות של מולקולת המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שואלים פיזיקאי: ״אז תגיד נו... זה השתקפות, החזרת אור, בליעת אור או התפזרות אור?״ הפיזיקאי: ״כן.״ :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שדיימונד ב'אם הצורך' מציין שהמצאת הדפוס - בדומה לרעיון ההליוצנטרי - אינה ייחודית למאה ה-15 ויש לה שורשים שנים רבות לפני הספירה. עם כל הכבוד למבקיעים,אנחנו מכבדים גם את המבשלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |