בתשובה לalucard, 03/07/22 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להתייחס להבדל בין לפני/אחרי לידה מכיוון אחר: עובר בגיל 36 שבועות יכול לשרוד מחוץ לרחם. על פניו, אם אישה בשבוע 36 להריון רוצה לבצע הפלה מטעמים של אוטונומיית גוף, אפשר לחלץ את העובר מהרחם שלה ולאחר מכן היחסים בין העובר (עכשיו, תינוק) יהיו כשל יחסים בין הורה לילד (כולל כל המשתמע מכך לגבי החובות של ההורים, מסירה לאימוץ וכו'). העלמה, ואולי אתה, תגידו "הפסקת הריון מרצון בשבוע ה-36 הוא מקרה תיאורטי ולא סביר בעליל שאני לא רואה סיבה לדון בו". סבבה, אבל זה לא שהמעבר בין "פג שיכול לשרוד" ל"פג שלא יכול לשרוד" נעשה בדיוק 6,048 שעות אחרי ההפריה. בפועל, בהינתן תנאים נוספים, מנסים להציל פגים שנולדים בשבוע ה-24, והיה מקרה אחד של פג שנולד בשבוע ה-21 ושרד (לפחות נכון לכרגע. למיטב זכרוני הוא בן שנה ומשהו, וסובל מלא מעט בעיות בריאותיות). לא יודע מה איתכם, אבל הפלה בשבוע ה-24 לא נראה לי כמו מקרה כל כך תיאורטי ובלתי סביר. זה בלי לדבר עם התפתחויות עתידיות שאולי יאפשרו לעוברים יותר צעירים לשרוד (עדיין תיאורטי, אבל לא בלתי סביר וכן רלוונטי לעיקרון הנדון). אולי ניסוח שקול לטענה הזאת היא: "זכות האישה על גופה" זה לא כל מה שעומד בבסיס התמיכה בהפלות1, אלא יש רכיב נוסף של זכות האישה לא להיות הורה (מבחינת גידול הילד ואולי גם מבחינה ביולוגית) גם במחיר של פגיעה בזכות העובר/פג/תינוק/מה שלא יהיה לחיים. ככל שאני חושב על זה, בתור תומך הזכות להפיל, הרכיב הזה נראה לי יותר ויותר מה שעומד בבסיס התמיכה שלי. ______________ 1 אולי באותה מידה כמו ש"הזכות לחיים" זה לא כל מה שעומד בבסיס ההתנגדות להפלות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הזכות לא להיות הורה"? מבין כל אינספור ההסתייגויות, הפקפוקים והסתירות-הפנימיות שמייד קופצות למשמע הזכות הזו1, שאלה אחת בולטת במיוחד בעיני: הזכות הזו שמורה גם לאב? (ואם כן, האם היא תחומה בזמן ואובדת כאשר העובר\תינוק\ילד מגיע לגיל מסויים?). 1 כמובן, אני לגמרי מתנגד להורות כפוייה במובן שבו המדינה לוקחת בכוח תאי-הרבייה מאנשים למטרת הפרייה, או כופה על נשים להתעבר, או כל דבר ברוח זו. אבל תהום פעורה בין זה לבין כל משמעות-סבירה שאני יכול לייחס ל-"הזכות לא להיות הורה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארחיב בקצרה לפני שאלך: המצב הפוך. בסטטוס-קוו אפשר לשייך "הורות" לתחום ה-"זכויות" רק לפני שיש צאצאים בתמונה. אבל כשאלה מופיעים, מקומה הוא בברור בתחום ה-"חובות". המצב הקיים הוא שעל ההורים-הביולוגים מוטלת כברירת-מחדל חובה לתפקד כהורים לצאצאיהם הביולוגיים, ופוטרים אותם באופן מלא מחובה זו רק בנסיבות קיצוניות ומבוקרות (אפילו תורמי-זרע לא פתורים אוטומטית מתשלום מזונות). אתה למעשה מציע לערער על הסטטוס-קוו ולבטל באופן גורף את החובה-ההורית (זה שונה מלהגדיר זכות חדשה, "הזכות לא להיות הורה"). ייתכן שזה סביר ואולי יש כאן דיון מעניין - אבל גם ביטול החובה-ההורית בוודאי לא גורע במשהו מזכותו של הילד לחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלהיות הורה זאת זכות, איפה פה בכלל השאלה? לכל אדם יש זכות להפוך להורה והמדינה לא יכולה למנוע זאת. להפך, היא תומכת בזכות הזאת באופן אקטיבי לפני הלידה (טיפולי פוריות) ואחרי הלידה (קצבאות ילדים, חינוך חינם נקודות זכות וכו'). זה לא סותר את העובדה שלהורים יש חובות כלפי הילד שלהם. ליתר דיוק - לילד יש זכויות, ואנחנו כחברה/מדינה מטילים את האחריות למימוש הזכויות האלה על ההורים. עובדה שאם אחד מההורים רוצה "להתפטר", אף אחד לא יעניש אותו כל עוד ההורה השני יפגין מוכנות ויכולת לדאוג לצרכי הילד. באופן ככלי, רוב מהזכויות מגיעות עם חובות לצידן (כי אפשר לנצל לרעה כמעט כל זכות כדי לפגוע באחרים). השאלה אם לא להיות הורה היא גם כן זכות, וזה פחות טריוויאלי. לדעתי התשובה היא כן. יש זכות כזאת, אבל היא נמצאת במדרג מאוד נמוך וגם עולה בנסיבות מאוד מסויימות. ניסיתי להיכנס לזה יותר בתגובה 750336. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הזכות הזאת שמורה גם לאב. לאב יש את הזכות לא להיות הורה מבחינה חברתית בדיוק באותה מידה כמו לאם (ואמפירית, הרבה יותר סביר שהאב ינצל את הזכות הזאת מאשר האם). יש לאב גם את הזכות לא להיות הורה ביולוגי, אבל במצב עניינים רגיל הזכות של האם על גופה גוברת באופן טריוויאלי. בעצם, להסתכל על העניין מנקודת המבט של האב יכול להוריד לנו כמה משתנים. נניח שמסרת דגימת זרע לצורך איזושהי בדיקה רפואית (לא בכפיה, כן?). לאחר מכן התברר שעשו שימוש בדגימה הזאת כדי להפרות מישהי (בהסכמה מלאה מצידה). האם תרגיש שפגעו לך בזכויות? אם כן, איזו זכות בדיוק? בוא נפוך את ליותר אנלוגי וננטרל לגמרי את זכות האישה על גופה1 - נניח שהאם עברה הפלה בשבוע ה-21. סיכויי ההישרדות של הפג הם זניחים, אבל האם רוצה שינסו להציל את העובר. האם לדעתך לרצון שלך יש מקום כלשהו במערכת השיקולים? __ 1 כן, אני יודע איך זה נשמע. אבל רגע, תנו לי לסיים. מבטיח שגם אחרי שאסביר את עצמי יהיו מספיק סיבות להיפגע מההודעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אתה צודק ואני לגמרי מסכים. אני פשוט מכליל בתוך ״הזכות האישה על גופה״ גם את מה שאתה כותב בפיסקה האחרונה. הזכות לתכנון משפחה זה חלק מהעניין. לא צריך לעצור את הלך החשיבה שאתה מתאר בדוגמאות קונקרטיות מהעבר. אפשר להמשיך את כיוון המחשבה עם ניסוי מחשבתי (שהוא סוג של הוכחה בשלילה). ההוכחה בשלילה: אם נמשיך את ההגיון והנימוקים של ״אם פג יכול לשרוד מחוץ לגופה של אישה אז הפלה זה בעצם רצח/הפרת הזכות לחיים״ אל מעבר למגבלות *הטכניות* שיש למדע הרפואה היום, ברגע שיהיה ניתן לספק לעובר כל מה שהוא צריך (נגיד) אפילו מהשבוע הראשון או השני להריון, כדי להתפתח לכדי תינוק רגיל ובריא מחוץ לגוף אימו, נהיה צריכים (על פי אותו ההגיון ממש) לאסור על נשים הפלות לחלוטין. אנחנו בעצם מתנים את הזכות של נשים להחליט לגבי הפסקת היריון על פי המגבלות הטכנולוגיות שלנו. כאילו אנחנו אומרים ״טוב, בינתיים, נשים יקרות, ניתן לכן להחליט, אבל שלא יעלה לכן לראש - טובי מדעננו עובדים על לתקן את הגליצ׳ הזה בהקדם האפשרי״. לכן: חייב להיות פה עוד משהו שחייבים להכניס לשיקולים מעבר לזכותה של האישה על גופה מול הזכות של העובר לחיים. לא מדובר פה רק על התנגשות בין שתי הזכויות הללו ולא חייבים לקבל את צימצום כל הדיבייט רק למתח הזה שבין שתי הזכויות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מה שהתכוונתי אליו ב''זה בלי לדבר עם התפתחויות עתידיות שאולי יאפשרו לעוברים יותר צעירים לשרוד (עדיין תיאורטי, אבל לא בלתי סביר וכן רלוונטי לעיקרון הנדון).''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. חרומפפתי. כנראה קראתי בחוסר ריכוז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |