 |
"ספרות קלה " ולא "ספרות זולה" .
ספרות קלה בעיני היא כל ספרות שאינה מתפרסמת בהוצאות מכובדות ומיועדת לקהל של אניני טעם ומבקרים מכובדים שרק הם מסוגלים לפרש כל משפט שני בה ,ואין הכוונה לאמר שהיא גרועה כשלעצמה.
בוודאי שאסימוב והינליין אינם ספרות "זולה"! אבל הם פירסמו את יצירותיהם בפורמט של ספרות הרפתקאות שאיננה מכוונת לאותו קהל אניני טעם ( אם כי הרעיונות שלהם לא נפלו ובדרך כלל עלו על כל מה שאתה יכול למצוא אצל פרוסט וג'ויס ודומיהם) אלא לקהל רחב יותר.טכנית לפחות הם ענו על ההגדרה של ספרות קלה. אבל הם אינם ספרות "זולה " שהיא פשוט ספרות גרועה.
יש גם להבין שגם בין הסופרים שכתבו ספרות "זולה" במוצהר דהיינו שלא התיימרו מיותר לספק בידור ברמה אינטלקטואלית נמוכה לקהל רחב ככל האפשר של קוראים,היו סופרים טובים יותר שהיו מחוננים בכושר כתיבה והמצאה שהבדיל בינהם ובין עמיתיהם.
בספרות הקלה הישראלית אפשר להצביע על כמה אנשים כאלה בינהם שרגא גפני ויגאל מוסינזון ( במיטבם לא במירעם ) ומירון אוריאל שחיבר מאות ואלפי מערבונים ,סיפורי טרזן וסיפורי סטלאגים ,שאם זאת במיטבם עולים בהרבה על כל אלה של מתחריו וכמה מהם אפשר לקרוא בהנאה אפילו היום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש