|
||||
|
||||
ראשית אני מודה בטעויות שלי: חשבתי שגנץ הוא הגורם הפחות יציב בממשלה. נראה שגם בנט ולפיד חשבו כך ונתנו לו כל מה שביקש, אבל הצרה התרגשה עליהם מהשמאל והימין. חשבתי שכל עוד מרגיעים את גנץ האינטרס של המפלגות האחרות להשאר בקואליציה גדול מספיק, והיא תשרוד. תאורטית זה היה נכון בפני עצמו אבל המציאות היתה מורכבת יותר- לא לקחתי בחשבון (האמת- כלל לא הכרתי) את הח"כים הבודדים שיכולים לערער את הקואליציה תוך שהם מתעלמים מהמשמעת הסיעתית. במבט קדימה מעניין יהיה לראות מי יהיו המפלגות שיתמודדו בבחירות הבאות, בעיקר במשבצת של ימין ליברלי. המשבצות של שמאל ליברלי וימין שמרני מלאות. גם המרכז מלא להתפקע. המשבצת של שמאל שמרני לא קיימת (טוב- רע"מ). במשבצת שנותרה של ימין ליברלי (לשעבר זו של ל"ע וחרות) נמצאים ליברמן וסער (ואולי בנט?). לסער ובנט אין הרבה סיכוי לעבור את אחוז החסימה כל אחד בפני עצמו. האם יחברו יחדיו? האם יצטרפו לליברמן? שקד היא הפוסטר של ימין שמרני אבל קשה לראות אותה מצטרפת לליכוד. המהלך שנראה לי טבעי הוא שהבית היהודי תקיא את בנט ותמליך את שקד במקומו. לפיד זכה להתיישב בכסא ראש הממשלה. בשנתיים האחרונות הוא הראה לכל מי שחשב שהוא שטחי מדי (כמוני) תבונה פוליטית יוצאת דופן. עכשיו יש לו כמה חדשים לבסס את התדמית הממלכתית החביבה עליו ולהוכיח לקולות צפים במרכז שהוא ראוי לכסא. כל יום שלפיד יעבור בשלום בתפקיד יעביר אליו מצביעים של גנץ. הצלחה של לפיד להגיע ליום הבחירות בלי פלופים יכולה להפוך את יש עתיד למפלגה שתתמודד ראש בראש עם הליכוד על תואר המפלגה הגדולה ביותר. אבל קניבליזם שישאיר את גנץ וסער מתחת אחוז החסימה יוביל אותו לאופוזיציה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזאת הדרך הנכונה להסתכל על זה. אני חושב שהקואליציה הזאת היתה (מיומה הראשון) מגדל קלפים. זה שהעניין התמוטט בגלל הקלף ההוא והזה ולא בגלל אי היציבות שהביא איתו גנץ, זה לא אומר שום דבר על גנץ. איזה קלף זז קצת ראשון זה סתם עניין טכני / שרירותי. אם לא הח״כים האלה, ח״כים אחרים היו מובילים לאותה התוצאה. בקלות אפשר לדמיין תסריט בו בכל זאת גנץ (או מישהו אחר רנדומלי שחטף צינון קל באיזה יום) הוא זה שגורם להתרסקות. אותי דווקא מפתיעה העובדה שהקואליציה הביזארית הזאת הצליחה להתקיים יותר משבוע (וכל שבוע זה הפתיע אותי מחדש שהיא עדיין קיימת). לא ברור לי איך לפיד הצליח להקים אותה מלחתחילה והייתי רוצה להיות הזבוב על הקיר בחדרי הדיונים בהם רקחו את הרקיחה הלא טבעית הזאת. אם מגיע למישהו ב-2021-2022 התואר ״קוסם פוליטי״ זה לגמרי ללפיד ולא לנתניהו. |
|
||||
|
||||
ומה בנוגע לסיכון האלקטורלי, שהציבור - או לפחות מצביעי לפיד - יראו בלפיד את האשם העיקרי בכל הבעיות הכלכליות המתרגשות עלינו לרעה, גם אם ברור להם שזה לא הוא,אבל הוא האיש שאליו אפשר לנקז אליו את התסכול? אני חושב שלפיד לוקח את הבייס כמובן מאליו והוא עלול לשלם על כך. |
|
||||
|
||||
מצביעי לפיד לא כל כך מטומטמים. לומר על ממשלה שהחלה שנה בגרעון של מאה מיליארד וסיימה בלעדיו ועם צמיחת שיא שהציבור יראה בה אשמה בבעיות הכלכליות (בעיקר שבעיית הדיור היא ארוכת שנים ושום ממשלה בשנה לא יכולה להזיז אותו) ושהיא תרתיע מצביעים בגלל הכלכלה, זה זלזול עמוק באינטליגנציה של המצביעים האלה. |
|
||||
|
||||
חלילה לי לזלזל באינטלגנציה של מצביעי 'יש עתיד', אבל בכל זאת כשהמצב יהיה לא מזהיר, חלק מהם עלולים לאמר ללפיד ביום הבחירות - it is economy stupid. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |