|
||||
|
||||
מעניין,לפי האחוזים נראה שלמורים יש עוד דרך ארוכה מאד לרדת עד שיגיעו לרמתם של 120 נבחרי הכנסת. |
|
||||
|
||||
אני יודע רק על נבחר אחד לכנסת הנוכחית אשר היכה ילד, אבל חברותו בהפסקה כרגע. |
|
||||
|
||||
בכנסת אין ילדים, אבל דחיפות בין החברים יש ויש. וכמות ההשפלות המילוליות, הקריאות להסתה אלימה, השפה האלימה, עולות עשרות מונים על אלה של המורים. אם אלה הנבחרים ואלה הדוגמאות לבוחריהם, פלא שעדיין אחוזי המורים שמשפילים כל כך קטן. |
|
||||
|
||||
יפה, אולי הטיעון הכי חזק לטובת החוק הנורווגי שנתקלתי בו. |
|
||||
|
||||
לא חוכמה. עם בסיס השוואה כזה אפשר לגרום לארגוני פשע להיראות טוב. |
|
||||
|
||||
בטח רצית לכתוב: "עם בסיס השוואה כזה אפשר לגרום לארגוני פשע אחרים להיראות טוב." |
|
||||
|
||||
מעבר לציניות, האם באמת לדעתך מוגזם לצפות מבית הנבחרים להיות בסיס להשוואה? |
|
||||
|
||||
בכנות בלי טיפת סרקאזם? כן, זאת ציפיה לא ריאלית. נראה לך שעודה ובן גביר מקבלים קולות למרות שהם דוחפים אחד את השני? לא. הם מקבלים קולות <מוגש בגלל> שהם דוחפים אחד את השני. נבחרי ציבור היום אינם מנהיגים שנותנים דוגמא, הם מתחרים בתוכנית ריאליטי. תאשים את הציבור, תאשים את הפוליטיקאים, תאשים את התקשורת, תאשים את הרשתות החברתיות. תאשים את הלטאות מהחלל שמזרימות גז עצבים למי השתיה. לא משנה אל מי באים בטענות, זאת המציאות. שלמה קרעי, ההוא מהליכוד שנמצא אי שם בין מירי רגב לגלית דיסטל אטבריאן, הוא אחד מחברי הכנסת הפעילים ביותר (באופן אבסולוטי, לא רק מבין הח"כים של הליכוד)1. יושב בועדות, מגיש שאילתות, עוסק בחקיקה אפורה. שאלו אותו "תגיד, איך אתה מגשר בין הפעילות הפרלמנטרית הענפה שלך להשתלחויות במערכת המשפטית?" הוא אמר משהו בסגנון "תבין, על זה שאני יושב בועדה 10 שעות אני מקבל ח"ח משני עיתונאים שאף אחד לא קורא. כשאני אומר ש'מנדלבליט עשה פיגוע ענק בדמוקרטיה'2 אני מקבל כותרות". והוא צודק. מה אתה מצפה מנבחרי הציבור, שלא יקבלו כותרות? זאת נשמת אפם. אם לא יקבלו כותרות, איך ציבור הבוחרים שלהם בכלל ידע לבחור בהם? שיהיה ברור, אני לא אומר שזאת גזירת גורל. אפשר, וצריך, לפעול כדי לשנות את זה. אבל לצפות מנבחרי ציבור שלא יפעלו בתוך המערכת שהם נמצאים בה, כאמור, אינה ציפיה ריאלית. ____________________ 2 הציטוט הזה אמיתי, אבל כמובן שכשקרעי ענה הוא לא הביא דוגמאות. |
|
||||
|
||||
לדעתי אתה הופך סיבה ומסובב. פוליטיקאים מסוימים, בכוונת מכוון, השחיתו את השיח הפוליטי והציבורי והפכו אותו לזירת הגלדיאטורים הפופוליסטית שהוא. וכן, ראוי לצפות מהם לערכים אחרים. הם מחוללים את המציאות לא פחות משהם רוקדים לחלילה. |
|
||||
|
||||
אני זוכר עיתונאים שמצביעים על הבעיה הזו עוד בשנות התשעים, עוד הרבה לפני הסיבוב הנוכחי של הקיטוב. וכן, הפוליטיקאים יודעים מזמן שזה משחק והם יודעים איך לשחק בו. בינתיים מה שאפשר לעשות לפחות זה לקדם את שקוף והצד השני, כדי לשפר קצת את השיח הציבורי. זה לא עוזר הרבה, אבל יותר טוב מכלום. |
|
||||
|
||||
הממ, מעניין, שנות התשעים, בוא נחשוב מה המשותף בין הפוליטיקה הישראלית בימינו לשנות התשעים... ממש מעניין. תעשה פרצוף מופתע. |
|
||||
|
||||
בסדר, תאשים את הפוליטיקאים. כבר אמרתי שזאת אפשרות. אבל זאת עדיין המסגרת שחברי הכנסת מתנהלים בתוכה. אני חושב שזה לא ראוי שפוליטיקאים יתנהלו באופן אלים. אני מצפה מ(מחלק מה)פוליטיקאים במציאות הנוכחית שיתנהגו באופן אלים. לא יודע מה זה ''ראוי לצפות''. לא יודע עד כמה נכון לדבר במונחים של סובב ומסובב בכלל. נורמות כאלה נוצרות איפשהו בתווך בין חברי הכנסת, התקשורת והציבור. כל אחד מהגורמים האלה מסובב את השני במידה כזאת או אחרת. ואם להתייחס לפיל בחדר, אני חושב שהגלגל הראשון שהתחיל להסתובב לא היה נתניהו אלא התקשורת. |
|
||||
|
||||
בתוך ים התירוצים האלה, אני בוחר אנשים כדי שיקדמו ערכים שחשובים לי, למשפחתי ולסביבתי, ואני חושב שראוי לצפות מהם לערכים מסוימים גם כשיש להם אינטרסים אחרים. אני בטוח שלמורות של הילדות שלי יותר קל לצרוח עליהם שיהיו בשקט בשיעור, להתעלם מבעיות משמעת בכיתה ולא להתמודד עם בעיות - שחלקן נוצרות על ידי ''הציבור'' בחלק מהיבטיו - של אלימות, מילולית ופיזית, בעיות רגשיות וכן הלאה. גם למורה בבית ספר יכולים להיות שלל תירוצים סביבתיים, סיבתיים ומסובבים כדי לא לעשות את תפקידו כהלכה. בתור מי ששולח את ילדותיו לבית הספר הזה, אני לא מוכן לתת לו הנחות בגלל כל התירוצים האלה. קל וחומר שאני לא מוכן לתת הנחות כאלה לנבחרי ציבור שכמות ההטבות שהם מקבלים על תפקידם עולה בסדרי גודל על אלה של מורים ומחנכים. זה שאתה מוכן לתת את ההנחות האלה כי ''זה מה שיש'' זה ענין שלך, אבל אני תוהה האם אתה נותן הנחות כאלה גם לנושאי תפקידים אחרים שאתה נתקל בהם ויש לך ממשקים מולם. |
|
||||
|
||||
אם מורים היו מקבלים תוספת למשכורת על כל ילד שהיה חוזר לביתו עם דמעות ונכנסים לועדת משמעת כל פעם שילד היה מקבל יותר מ-65 במבחן איך אתה חושב שהם היו מתנהגים בכיתה? כמה מורים טובים (במובן של התנהגות טובה להבדיל מהמובן של כוונה טובה) היו נשארים במערכת? אם המורים הכי גסים ואלימים היו אלה שכותבים את הכללים לגבי משכורות מורים, איזה כללים הם היו כותבים? |
|
||||
|
||||
ומה לדעתך היה ראוי לומר או להתנהג מול המורים הכי גסים ואלימים הללו? לומר 'ככה זה' ולחזור לשחק פורטנייט? |
|
||||
|
||||
אתה יכול להגיד לאותם מורים "נונונו" כמה שאתה רוצה. מן הסתם זה רק יגרום ליותר מורים חסרי בושה להשאר במערכת... ומצד שני, אתה יכול לנסות לייצר מערכת תמריצים שלא מעודדת אלימות ו/או גסות אצל מורים. למעשה, נראה לי שזה מה שעשינו במערכת החינוך, ושזה עובד די טוב. אולי כדאי לחשוב איך לייצר מערכת כזאת גם אצל פוליטיקאים? נראה לי שבארמית אומרים את זה: "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב" |
|
||||
|
||||
כולם בוחרים אנשים כדי שיקדמו ערכים שחשובים להם, למשפחתם ולחיות המחמד שלהם. זאת כמעט טאוטלוגיה. השאלה היא אם איימן עודה קידם את הערכים שחשובים לבוחרים שלו כשהוא דחף את בן גביר. זאת שאלה שאתה מניח שהתשובה עליה היא שלילית. לדעתי התשובה היא חיובית, ולראיה - הוא עשה את זה. אז או שהוא היה בסערת רגשות ופעל נגד האינטרס שלו (שהוא, כאמור, לשכנע את ציבור הבוחרים שלו שהוא מקדם ערכים וכו') או שהוא יודע יותר טוב ממך באילו ערכים הציבור שלו מחזיק1. אם הייתי מוכרח, הייתי מהמר על אפשרות ב'. לא מבין על אילו הנחות אתה מדבר. קודם כל, אני לא קונה אצל עודה או בן גביר. וגם אם הייתי קונה, כבר אמרתי שהם לא התנהגו באופן ראוי. רק שחשוב לשים את ההתנהגות הזאת בהקשר הנכון. אקח את האנלוגיה שהבאת לקיצוניות - בישראל יש תופעה של מטפלות שמתעללות בפעוטות2. ברור שכל מי שעושה דבר כזה היא... לא יודע, כל תיאור שאני יכול לחשוב עליו נשמע חלש מדי, מלודרמטי מדי או פשוט שרשרת של קללות. אבל בו זמנית, הגיוני שיהיו מטפלות כאלה. כי הסיכוי שלהן להיתפס מלכתחילה נמוך עד כדי גיחוך, וגם אם הן נתפסות הסיכוי להרשעה עוד יותר מגוחך. אז מה הפלא שגננות מרשות לעצמן להוציא את העצבים על התינוקות? שים לב שגם חכימי שמה את הדגש על הסביבה במסגרתה הגננות פועלות, ולא על הגננות עצמן. _____ 1 או גם וגם, בתסריט הסביר לחלוטין שהוא עצמו מחזיק באותם ערכים. 2 קללות, מכות, האכלה בכפייה, הרעבה - לא תאמינו מה הדס חכימי מצאה בגנים בישראל. בכוונה הורדתי את הלינק להערת שוליים כי הוא כולל תיאורים לא נוחים שלא כולם ירצו לקרוא. בקיצור, מישהי לקחה על עצמה לעזור להורים שפונים עליה לברר אם יש התעללות בגן שלהם. חלק ממה שהיא אמרה: "מבין עשרה גנים שבודקים - שמונה יוצאים לא תקינים, אבל לא כולם באותה דרגת חומרה. זה יכול להיות דיבור משפיל ומגעיל, יכולה להיות הזנחה ויכולה להיות אלימות פיזית. לא תקין בעיני זה להשפיל ילד, להעמיד בצד ילד שהרביץ ולהגיד לילד שהרביצו לו ללכת להחזיר, למשל". "המשמעות של פיקוח [בגנים מפוקחים] היא שאחת לשלושה חודשים, במקרה הטוב, מגיעה מפקחת לגן לראות איך הוא מתנהל. אבל הביקור שלה מתואם מראש. הגננות יודעות באיזה יום ובאיזו שעה תגיע המפקחת. אז מה היא תראה? שצועקים ומכים את הילדים? כשנכנסתי לגנים כסייעת ראיתי איך זה עובד. עושים הצגה בשביל המפקחת. אני מצפה שיעשו פיקוח בהפתעה, שיעמדו מחוץ לגנים ויאזינו - איך מדברים לילדים, מה הגישה לילדים, לא להודיע מראש מתי את מגיעה. זה לא פיקוח", היא אומרת. "...אחרי שבוע פניתי למשטרה עם הצילומים, אבל המראות הקשים האלה לא נחשבו פליליים", "תיקים כאלה לרוב נסגרים במשטרה, זה לא נחשב הוכחה להתעללות". |
|
||||
|
||||
אבל האנלוגיה שלך לא עובדת - שכן הרי צטפלות שמתעללות בפעוטות מוקעות הן בדעת הקהל והן על ידי חוקי מדינת ישראל, בעוד חברי כנסת שמסיתים, משסים ומקללים לא מוקעים לא כאן ולא כאן. גם אתה (כנראה) מצפה שבמטפלות כאלה ינהגו ביד קשה, אבל בניגוד גמור אתה לא מתפה לטיפול כזה בחברי כנסת. למה? |
|
||||
|
||||
הם מוקעים מפה ועד להודעה חדשה. הבעיה היא שהם מוקעים ע"י חברי כנסת ומצביעים של מפלגות אחרות. אפשר אפילו למצוא דוגמא בלינק שאתה בעצמך הבאת (שלא לדבר על הדוגמא שאתה מספק בעצמך). כבר הסברתי למה אני לא מצפה ממצביעים של אותם חברי כנסת שיוקיעו אותם. אתה מוזמן לקרוא שוב את החלק הראשון של ההודעה הקודמת שלי (ואפשר להוסיף גם תחושת הזדהות ושבטיות). אם אתה דורש שיוקיעו חברי כנסת של מפלגות אחרות, תתחיל בלהוקיע את חברי הכנסת שלך. זה הדבר היחיד שיש לו ערך. ובנימה קשורה: ההתבטאות של יאיר גולן נגד נתניהו הייתה מבישה ולא צריכה להיאמר ע"י אף אחד באופן פומבי, בטח שלא ע"י חבר כנסת. להשוות ח"כ (או כל אחד אחר) למחלה ממארת יוצר דה-הומניזציה ומעודד התלהמות. וזה למרות שאני מסכים לחלוטין עם המסר עצמו (אולי אפילו בגלל שאני מסכים עם המסר, ולא רוצה שירדדו אותו ככה). עכשיו תקראו לי אם ניצן הורוביץ ירביץ לזקנות, זנדברג תגנוב ממתקים מתינוקות או מוסי רז יארגן מצעד שרמוטות בבני ברק (אין התנגדות לאחרון, רק אומר שאני לא רוצה לפספס את זה). |
|
||||
|
||||
תנוח דעתך, מן הידועות היא שהוקעת חברי כנסת מהמחנה שלך הינה תחביב שמאלני ידוע ונפוץ. |
|
||||
|
||||
כך גם התנשאות מעל המחנה היריב. מה הנקודה? |
|
||||
|
||||
ביקשת מפורשות שאתחיל בהוקעת המחנה שלי, ועניתי שאתה מתפרץ לדלת פתוחה, המחנה הזה כבר התחיל בזה מזמן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |