בתשובה להאייל האלמוני, 11/06/22 9:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סנגוריה אפשרית על ה-HR: נשאלת השאלה, למה הם רצו לגייס יותר נשים. יש טענה שיותר נשים (או יותר גיוון באופן כללי) משפר את ביצועי החברה. אם זה היה הנימוק אצלכם, אני מסכים איתך. אבל לי אישית הטענה הזו נראית באזור האפור שבו המדע נוטה להיות גרוע (דיסקליימר, אני רחוק ממומחיות בעניין, זו רק אינטואיציה). שלא לדבר על כך שאם זה הנימוק, אז צריך לדעת בכמה צפויה כל אישה נוספת לשפר את הביצועים, כדי לדעת כמה יותר כסף כדאי להציע לה. אני יותר נוטה להשתכנע מהנימוק "אנחנו צריכים לגייס יותר נשים, ולקדם יותר נשים, כי זה הדבר הנכון מוסרית, וכמילוי חלקנו בזה שיהיו כללית יותר נשים בהייטק, כתרומה לשוויון כלכלי בחברה (society), שוויון הזדמנויות וכו'.". ואם זו הסיבה, ברור שאין טעם לגייס נשים שממילא כבר נמצאות בתפקיד בכיר בהייטק - לצורך העניין זה קניבליזם. אני מכיר חברות גדולות שבהם במפורש נאמר שהשאיפה היא לגייס, לשמר ולקדם יותר נשים, אבל תוך התמקדות בנשים שאחרת לא היו נכנסות להייטק, או לא נשארות בו, או לא מקודמות; לא על חשבון חברות הייטק אחרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) הטיעון המרכזי אכן היה יותר גיוון ושיפור ביצועי החברה. 2) אף פעם לא ראיתי בחברה הזאת מקרה בו מחפשים נשים לתפקידי engineering שאין להן את הניסיון המתאים או שהן מגיעות ״מחוץ להייטק״. חיפשו א/נשים עם ניסיון שמתאים לתפקיד. גם אני חושב כמוך שגיוס והכשרת נשים חסרות ניסיון המעוניינות להכנס לתחום הוא פרויקט חשוב בפני עצמו, אבל זה לא היה הקונטקסט של הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לתחרות על נשים שגורמת ל”קניבליזם” יש תועלת - היא תדחף את שכר הנשים בתחום למעלה ותעלה את האטרקטיביות של המקצוע, מה שאולי יביא יותר נשים לתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון אבל מסדר שני. בתחום ההייטק, שבו ממילא המשכורות נוטות להיות גבוהות בהרבה משל שאר השוק, הסדר השני הזה נראה לי חלש במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחחח. ארגון שמצהיר שהוא רוצה להעסיק יותר נשים עושה את זה כדי להציג תדמית פרוגרסיבית. ארגון נאור באמת (ראיתי אחד משחק שש בש עם הרס''ר החכם וכפה אדומה) לא צריך הצהרות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הציניות הנעימה והמוכרת, אבל אני לא מסכים. אולי כשאני אומר "מצהיר" יש לך בראש "מצהיר כלפי חוץ". בוודאי תסכים איתי שיש דבר כזה "להצהיר כלפי פנים", כלומר שההנהלה מבהירה לעובדים למה היא מצפה מהם (למשל, מקובעי שכר למועמדים היא מצפה לא להפלות נשים). ואני מקווה שתסכים איתי שזה כן חשוב. ארגונים קטנים מאוד, או ארגונים עם תרבות סודיות חולנית, יכולים לפחות לתקופת מה להיות צבועים ולהצהיר כלפי חוץ דברים שונים מאשר כלפי פנים; אבל בארגונים נורמליים הבדלים כאלה דולפים מהר, והם נאלצים להיות עקביים. (ההנהלה הבכירה יכולה במידת מה להישאר צבועה ולעשות פעולות שמנוגדות להצהרות, זה סיפור אחר ולא רלוונטי לענייננו. כדי לתקן תרבות ארגונים שמפלה נשים לא די בהצהרות, אבל אני חושב שהן כן תנאי הכרחי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ארגונים קטנים מאוד, או ארגונים עם תרבות סודיות חולנית, יכולים לפחות לתקופת מה להיות צבועים ולהצהיר כלפי חוץ דברים שונים מאשר כלפי פנים בו הא הא. חברות הנפט הגדולות הכחישו במשך עשורים שהן עושות לובינג נגד ההתחממות הגלובלית. במבצע עוקץ של גרינפיס נתפס לפני שנה לוביסט בכיר של אקסון מודה בפה מלא ומתגאה בפעילות שהוא עשה עבור החברה להכחשת ההתחממות הגלובלית, ושחברות הנפט תמכו פומבית ביוזמה של ביידן רק משום שידעו שהיא לא תעבור. כעבור חודשיים הוא פוטר וירד מתחת לרדאר ומנכ"ל החברה הודיע שהדברים בשום אופו לא מייצגים את עמדת החברה והחברה תומכת מאוד במס הפחמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דוגמה נגדית למשהו שכתבתי? האם חברות הנפט חלחלו מטה לכלל עובדיהן את המסר "ברור שאנחנו חארות במשבר האקלים, אנחנו כולנו ביחד בזה, הבה ונמשיך כולנו להיות חארות אך לההקפיד שזה פחות יראה כך כלפי חוץ"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי המתדלק בתחנה, אבל ההנהלה הבכירה עשתה בדיוק את זה לאורך עשרות שנים. כמו חברות הסיגריות בעבר, כמו פרודו פארמה וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כתבתי למעלה ''ההנהלה הבכירה יכולה במידת מה להישאר צבועה ולעשות פעולות שמנוגדות להצהרות''. זה שונה מאפלייה או אי-אפליה של נשים, שדורש שיתוף פעולה בכל הרמות. (שאלה מעניינת שאין לי עליה תשובה טובה, רק ניחושים גרועים, היא כמה עובדים ואילו עובדים היו צריכים להיות בסוד השקרים במקרים האלה של חברות הנפט, הטבק, פרודו וכו'.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא מעט. ההנהלה הבכירה בכירה קובעת מדיניות להגיד דבר אחד ולעשות את היפוכו, אבל הם נעזרים בגדודים של יח"צנים, עורכי דין וכו', שגם אם האמת לא נאמרה להם מפורשות (כדי לשמור על Plausible deniability) הרי היא ברורה להם לחלוטין. גם המנהלים בדרג הביניים מודעים היטב למדיניות החברה בפועל, אבל להם יש את האפשרות לעצום עיניים ולהדחיק, ולהאמין לדף המסרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להשתכנע מהטענות שלך למעלה, שהצהרות פומביות של הארגון על ''עשיית הדבר הנכון'' רחוקות מלהיות תנאי מספיק לעשיית הדבר הנכון (הדגמת שלא כך באמצעות הנבלים הידועים, חברות הנפט, הטבק ו(חלק מ)הפארמה. עם זאת, אני עדיין חושב שהצהרות פומביות הן כמעט תנאי הכרחי, וחושב שעדיף שתהיינה משלא תהיינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. פשוט ככל שמצהירים חזק יותר אני שומע את ההיפך. אותו ארגון תאורטי שרוצה לדגול בערכי השוויון יצהיר את זה כלפי פנים, לעובדיו, וינחה אותם כיצד לפעול לאור הערכים הללו. לדוגמה- למנהלי דרג הביניים תהיה הנחיה שאחוז הנשים במחלקה שלהם אסור שיירד מ X. איך הם ישמרו על X+1 זה עניין שלהם. כשגוף לוקח מיקור חוץ כדי לבצע משימה רוטינית ברוב רעש וצלצולים אני נהיה חשדן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |