בתשובה ליוסי, 11/06/22 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשר הוא שהם היו פועלים על פי שיקולי היצע וביקוש מאלף סיבות אחרות (בלי לחשוב על כך פעמיים), אבל לא מסוגלים לדמיין מצב בו צריך לשלם יותר לנשים בגלל מצב של היצע וביקוש. הרי זה הם בכבודם ובעצמם שהחליטו כמשימה אירגונית לגייס יותר נשים לאירגון. אם הם רוצים את הנשים הטובות ביותר לתפקידי engineering ויש מחסור של נשים כאלו בשוק, זה טריביאלי שיש צורך לתת הצעות טובות ומעלה כדי להצליח במשימה. אם הם לא יעשו זאת, יעשו זאת האירגונים האחרים שמחזרים אחרי אותן המהנדסות. אירגון שמחליט לגייס יותר נשים לתפקיד מסוים כמשימה של האירגון, מבין שיש בעיות היצע בשוק לנשים בתפקיד הספציפי ולא מבין שהמשמעות הטריביאלית לכך היא שיש צורך להוסיף באמפ קטן בהצעת השכר והתנאים למועמדות, הוא אירגון שהחליט מראש להכשל במשימה שהוא קבע לעצמו. אולי זה באמת מה שאותם אנשי HR רוצים - רק לדבר על הרצון לגייס יותר נשים בפגישה זו או אחרת בה אומרים D i v e r ssss i ttttty כזה לאט ובמבטא אמריקני. אולי הם לא באמת מעוניינים גם להצליח במשימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדיניות ה״לא לשלם יותר מדי כי זה עלול לגרום לגיוס של ״האנשים הלא נכונים״״ הופנתה כלפי נשים בלבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא שמעתי את התירוץ ה*לגמרי דבילי* הזה בשום הקשר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמעת הצהרות "לגמרי דביליות" של אנשי ה-HR בהקשרים אחרים? (גילוי נאות, בהיסטוריה האישית שלי שמעתי לא מעט כאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי נימוק די דומה בהקשר אחר (לגבי העלאת משכורת לעובד ששוקל להתפטר על מנת לשכנע אותו לא להתפטר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן נימוק דבילי גם בהקשר הזה. ברור שמשכורת היא לא חזות הכל, אבל שכר ותנאים הם חלק *לכל הפחות* מהותי במערכת השיקולים של יחסי מעסיק מועסק. לכל הפחות, הם היו צריכים לנהל שיחה עם העובד כדי להבין מה הדבר שישאיר אותו באירגון. אם העובד שווה יותר לאירגון מאשר התוספת שתשאיר אותו, אירגון רציונלי היה בוחר לשפר לעובד את תנאי ההעסקה. אירגונים שמתיחסים אל שיקולי עובד של ״כמה משלמים לי ומה הם התנאים שלי״ כאל איזה פגם באופי של העובד, הוא אירגון מבולבל שלא מבין את השיטה הקפיטליסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהם מכחישים ששכר הוא חלק מהתנאים, ובטח שלא היתה שם התייחסות לדרישות השכר כאיזה פגם באופי של העובד (להפך, ראיתי מעסיקים שמעלים שכר לעובדים שהם חוששים שינטשו אותם). כן יש צפיה מהעובדים למחויבות רגשית (וכשעובד הגיע לשלב בו יש לו הצעת עבודה מסודרת, הוא כבר עבר איזה כמה ראיונות, ומכאן שאין לו מחוייבות רגשית, וגם אם תעלה את השכר שלו הפעם, עוד חודש הוא יקבל הצעה יותר טובה, או יגיד לך שהוא קיבל הצעה יותר טובה1). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה הטענה ''אם העובד שווה יותר לאירגון מאשר התוספת שתשאיר אותו, אירגון רציונלי היה בוחר לשפר לעובד את תנאי ההעסקה'' מוצקת, אבל בחישוב לטווח הלא-מיידי היא לא בהכרח נכונה. אם העובדים ילמדו שאיומי עזיבה משפרים את התנאים שלהם, סביר שתהיה לכך השפעה גרועה על החברה (כולל עזיבה אפשרית של עובדים טובים יותר מהמאיים התורן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירגון חכם ידע לקדם ולשפר תנאי העסקה לעובדים (במסגרת האילוצים הכלכליים, כמובן) עוד לפני שהם בכלל שוקלים לבקש או להרהר באלטרנטיבות שיש להם. אבל האמת היא שכל מקרה לגופו. אני חושב שמהר מאוד הפתיל הזה גולש לדבר על מקרים קיצוניים כאילו הם המקרה הנורמטיבי איתו האירגון מתמודד. אני בוודאי מסכים שאם היחסים בין העובד למעביד הם יחסים רעילים של בקשה לשיפור תנאי על ידי איום בהתפטרות (תנו לי מה שאני רוצה או שאני הולך), אז ברור שטוב יותר לשני הצדדים להפרד, בלי קשר אפילו לכך שמדובר בנושאים של שכר. אותו דבר אפשר להגיד על העובד שמאיים להתפטר כי לא קידמו אותו או כי לא נתנו לו משרד פרטי. זאת פשוט אינדיקציה לכך שיש פה שני צדדים שלא מעוניינים או לא יכולים לתקשר זה עם זה בצורה מתורבתת ונעימה. זה לא המקרה המדובר וככל שנעלה למעלה בפתיל נראה שאנחנו מתרחקים יותר ויותר מהתסריט הזה. אני חושב שהגענו למקרה הקיצוני הזה כדי להתרחק ממה שנטען במעלה הפתיל (שלי הוא נראה סופר טריביאלי ואני כל פעם מופתע מחדש שהוא מעורר מחלוקת - האירגון רוצה לשים דגש *מיוחד* על גיוס נשים ולכן הוא צריך לתת הצעות טובות *במיוחד* לאותן נשים המתאימות לתפקיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמפ קטן לשכר? כמה צריכים להגדיל כדי למשוך מספיק עובדים? ומדובר על קבוצה ניכרת של עובדים (כ־5% מעובדי החברה). במיוחד שכבר יש תחרות גדולה על עובדים ולפי הבנתי, מנתונים ששמעתי לא מזמן, מעל מדרגה מסויימת שכר אינו שיקול מספיק חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״כמה צריכים להגדיל כדי למשוך מספיק עובדים?״ שאלה טובה. מחשבים, מחליטים על משהו סביר, מנסים בקטנה, מודדים תוצאות ורואים מה קורה. שווה בדיקה אמפירית. לא שווה לנסות *משהו*? עצם הפסילה המיידית (כמעט כריפלקס) של אפילו להתחיל לשקול את הרעיון ולהשתעשע באפשרות של להעז להציע לנשים שכר גבוה מזה של גברים באותו תפקיד (כי מה לעשות זה מה שאנשים רציונליים עושים כשאתה זקוק למשהו בו ההיצע נמוך והביקוש גבוה) - פה חשדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי כי כבר חשבו על זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה איננו הנימוק שקיבלת, אבל מבחינה חוקית אסור למקום העבודה להציע שכר גבוה יותר לנשים בשל היותן נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הם לא הגיעו לשם בכלל. מסכים במאה אחוז עם האלמוני. אשתי היתה מנהלת חטיבה בחברה מקומית בינונית, הם קלטו מנהלת סניף חדשה והמנכ"ל באופן אוטומטי רצה לשלם לה פחות מאשר לגבר באותו תפקיד, כי הוא יכול. אשתי אמרה לו שלא יעז, והוא התעשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לדעתי שורש האפליה: יש רק שני מודים שכולם, בלי יוצא מן הכלל, מוכנים לשקול כאפשרות: 1) השמרנים לא יראו בעיה בכך שנשים מרויחות פחות (או יכחישו שזה המצב או יתרצו למה זה קורה). 2) אלה שרואים את עצמם כפרוגרסיביים, ליברליים או פמיניסטיים, יתמכו בצורך בשיויון מוחלט בין נשים לגברים. בתפקיד דומה, יש להתעלם לחלוטין ממגדר לשם קביעת השכר. אף אחד לא מעלה בדעתו שיכולים להיווצר מצבים (גם אם הם מצבי קיצון או מצבים ספציפיים) בהם יש צורך לשלם לאישה יותר מאשר לגבר. אפילו כאשר האירגון שם לו כמטרה מוצהרת ומשימה לעודד גיוס של עובדות, האירגון לא מעלה בדעתו את האפשרות שהתוצאה של שיקולי היצע וביקוש פשוטים היא ההחלטה הרציונלית שצריך לתת הצעות טובות מהרגיל למועמדות אותן רוצים לגייס (הרי חברות שונות נלחמות בדיוק על גיוס אותן נשים). התוצאה הטריביאלית היא שהממוצע של אפליית נשים ואי אפליית נשים הוא עדיין אפלית נשים (אולי קצת פחות אפליה, אבל עדיין). מדברים כל הרבה פקה פקה וידה ידה ידה על הצורך בגיוס נשים ויותר Diversity - אז פאקינג קחו כמה תפקידים ושלמו לכמה נשים שכר גבוה מהמקובל. למה מה יקרה? יפגעו לגברברי האירגון באגו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |