|
||||
|
||||
אני חושב שכף המאזניים מוטה כאן באופן קיצוני לצד השני. אני מתחלחל מקריאת התיעוד של משפט נתניהו. כמו כן, זכור את רולס. האליטות המקצועיות לא תמיד יהיו בצד ''שלך''. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלי היא שתומכי „העם קובע״ נוטים לפרש את זה בתור „הרוב קובע״. האליטות המקצועיות במקרים רבים מגינות על מיעוטים מפני עריצות הרוב ואני חושב שזה רק מחמיר. (אני לא רואה את חוננו מתערבים במקרים של חקירה בעינויים של עצירים ערבים, לדוגמה) |
|
||||
|
||||
ראינו מה שווה ההגנה על המיעוט בעניין בג״צי רסלר, חוק טל וגלגוליהם. ראינו גם את ההגנה על זכויות ילדים בעניין ההתנתקות. מצטער, אני מעדיף דמוקרטיה מתאוקרטיה נאורה. ומה קשורים חוננו לעניין? הם רשות מרשויות המדינה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש כאן שלוש שאלות שונות: 1. "למה אנחנו קוראים דמוקרטיה?" האם שיטת שלטון שבא קיים מנגנון שאמור להגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב היא שיטה דמוקרטית או ששיטה שבא קיים מנגנון שאמור לקבל החלטות לפי רצון הרוב היא שיטה דמוקרטית. או, במילים אחרות, האם רוסיה דמוקרטיה? האם גרמניה דמוקרטית? נראה לי שזאת שאלה לא מעניינת. בסך הכל החלפנו את הביטוי: "שיטת שלטון כמו שהייתי רוצה לראות" במילה: "דמוקרטיה" והפכנו את הדיון לפחות פרודוקטיבי. לכן, נראה לי שטיעונים כמו "אני מעדיף דמוקרטיה מתאוקרטיה נאורה" לא באמת מחזיקים מים. אתה בסך הכל אומר: "אני מעדיף שיטת שלטון כמו שהייתי רוצה לראות על פני שיטת שלטון אחרת שמגדירה את עצמה כנאורה", שזה נשמע לי די מובן מאליו. אם היית אומר: "אני מעדיף שיטת שלטון כמו ברוסיה על פני זאת שקיימת בישראל" היית אומר משהו יותר משמעותי, אבל הרבה פחות משכנע. 2. "האם המנגנון שהקמנו להגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב באמת ממגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב? האם המנגנון שהקמנו להכריע לפי דעת הרוב באמת מכריע לפי דעת הרוב?" נראה לי די ברור שהתשובה לשתי השאלות האלה היא שלילית (אחרת טראמפ לא היה נשיא, בנט לא היה ראש ממשלה, הסנאט האמריקאי היה דמוקרטי, בוריס ג'ונסון לא היה ראש ממשלה...). לכן, נראה לי שטיעונים כמו "ראינו מה שווה ההגנה על המיעוט בעניין בג״צי רסלר, חוק טל וגלגוליהם" הוא לא טיעון מעניין. ז"א, אם הייתם מסכימים על השאלה אם הגנה על זכויות המיעוט היא מטרה ראויה הייתם יכולים לעבור לדון בשאלה איזה מנגנון יעשה את זה בצורה הטובה ביותר, האם חוק טל וכו' הפרו את זכויות המיעוט, ואיך אפשר לתקן את המנגנונים הקיימים. אבל בהתחשב בעובדה שהמחלוקת ביניכם היא על המטרה, הצבעה על החסרונות של מימוש ספציפי של המנגנון שנועד לקיים את המטרה היא לא מועילה. 3. "מה היא שיטת השלטון הראויה בעינך?" האם שיטת שלטון שמגינה על זכויות המיעוטים בפני עריצות הרוב תוך כדי התערבות ברצון הרוב היא שיטה עדיפה על פני שיטה שבא הרוב מכריע בלי בלמים? האם שיטת השלטון ברוסיה, טורקיה או הונגריה עדיפה על פני שיטת השלטון בקנדה, גרמניה או בלגיה? נראה לי שזאת השאלה עליה אתם חלוקים. |
|
||||
|
||||
1. אתה יכול להגיד את זה על כל מילה שהיא, אבל למילים יש משמעות. 2. זו התייחסות לעניין אחר, אני אומר שגם הגנה על זכויות מיעוט אין כאן. 3. אלה אנשי קש. |
|
||||
|
||||
1. אפשר להגיד את זה על כל מילה שאין לה משמעות מוסכמת. המשמעות של מילים נובעת מהסכמה, אם אין הסכמה (כמו במקרה הזה) הדיון הופך לתחרות בזריקת סיסמאות למרחקים ארוכים. 2. אין הגנה על זכויות מיעוט באותה מידה שבחירות לא מייצגות את הרוב. זה המנגנון. הוא לא מושלם, מן הסתם יש דרכים לשפר אותו... אבל אם לא מסכימים על המטרה, הדיון על היעילות של המנגנון לא נראה לי מועיל במיוחד. אפשר להעלות את הבעיות ואת הדרכים לשיפורם בדיון על הדרכים למקסם את ההגנה על זכויות המיעוט, לא בדיון על האם צריך להגן על זכויות המיעוט. 3. מי אנשי קש? אני מנסה להבדיל בין שאלות שונות, לא לייצג אנשים. |
|
||||
|
||||
אני לא משתכנע מרולס, אבל אני זוכר שהאליטות המקצועיות לא תמיד יהיו בצד שלי. למען האמת, אם רוב הציבור הוא לא בצד שלי באופן מובהק, זה שהאליטות הן בצד שלי זה לא יותר מעיכוב של הבלתי-נמנע, בסוף האליטות יגיעו משורות ההמון. ובכל זאת. אני מתחלחל מהתנהלות התביעה במשפט נתניהו, ומתחלחל לא פחות מהתנהלותו של נתניהו עצמו, והכי מתחלחל מזה שרוב הציבור זורם עם ההתנהלות הזו. |
|
||||
|
||||
בדיוק! היר היר. אני לא מבין למה חייבים לבחור את הצד שממנו אנחנו מתחלחלים. כאילו אנחנו חיים בסיפור פנטזיה של מלחמת האור בחושך וכל מה שנשאר לנו לעשות זה רק לבחור מי זה מי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |