בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/05/22 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דרך אגב, נקודה / הערה צדדית: אתה יודע מה עושים אנשי ציבור או אנשים שעובדים אצל עובדי ציבור שהם נקיי כפיים ואין להם מה להסתיר? אז ככה - הם מנהלים יומני פגישות בהם כתוב בצורה מפורשת את מי הם פגשו בדיוק, לאיזו מטרה, מתי, באיזה תאריך ואיפה. אלו רק כל האפסים / פושעים / עבריינים / לוביסטים / פוליטיקאים שבוחשים בצללים שתמיד מגיעים לחקירות משטרה ופתאום הם ״אוי אופס שכחתי״ ו״אוי אני לא יודע מה עשיתי באותו יום״ ו״הופלה יש לי זיכרון סלקטיבי״ ו״אויש אין לי מושג מה קרה באותו יום. איפה לדעתכם הייתי ומה עשיתי חוקרים יקרים?״. יצאו אנשים זכאים או אשמים בסעיפי ההאשמה הספציפיים בהם הם מואשמים בתיקים הספציפיים - כל החבורה הזאת של פילבר, אלוביץ, חפץ, שמרון וכל המעגלי סחלה האנושי שתמיד חג לו ובוחש לו מסביב לנתניהו, כל האנשים האלה הם המיץ של הזבל של החברה הישראלית. הטרגדיה היא לא ששלטונחוק שלנו שם עליהם עין. הטרגדיה היא שהמשטרה שלנו שלומיאלית והפרקליטות שלנו חובבנית ולא חכמים ומתוחכמים מספיק כדי להצליח לארגן את האקדח המעשן כנגד החבורות המגעילות הללו של הפשע המאורגן בישראל (או מספיק חכמים כדי להשאיר את החקירות שלהם פתוחות כל עוד הם חושדים, אבל עדיין אין להם מספיק בשר כדי לבסס תיק). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את החלק הראשון של תגובתך איני מבין כלל, ואם אתה רוצה שאבין תסביר בדיוק למה אתה מתכוון בצירוף דוגמאות. לתמונה שאתה מצייר בחלק השני של תגובתך איני מסכים. אתה אומר שישנה חבורת מושחתים, ולא תופשים אותם בגלל רשלנות הפרקליטות. אני אומר שלא די לי בכך שעיתונות מסוג מסוים טוענת שיש שחיתות. אם יש שחיתות אני רוצה לראות הוכחות. היום פילבר נמצא במיקוד. אני עוקב אחרי עדותו, ואיני מתרשם שהוא מושחת או שקרן. בסך הכול מדובר באדם שרצה לעשות טוב, וחיו נהרסו על ידי פושעי הפרקליטות בגלל רדיפת נתניהו. תהיה אתה בחקירה במשטרה, תיחקר בשיטות שאתה מצדד בהן, תהיה חשוף לעיתונות עוינת, ונראה אז איך תיראה בסוף. אני לא מאחל זאת לא לעצמי, לא לך, ולא לאף אחד. אתה אומר שהפרקליטות רשלנית, אבל אני חושב שמה שהתגלה במשפט הזה הוא לא זה בעיקר. מה שמתגלה הוא שמדובר בארגון פשע שאינו בוחל בשקרים ושיבוש הליכי משפט. רשלנותה ובמידה מסוימת גם המזל הצליחו לחשוף את פשעיה (שעליהם אין שום סיכוי שתיענש). הרשלנות היא רק תכונה נוספת, לא העיקרית, ובמקרה שלנו טוב שהייתה, כי אולי בזכותה התגלתה האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניינת אותי דעתך על משפטו של השר בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל. האם הורשע בגלל שהפרקליטות פושעת ומושחתת, בגלל שהשופטים מוטים, או בגלל שהיה עבריין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את הפרטים. בזמנו האמנתי שהיו שם עבירות אמתיות. אבל אז זה לא כל כך עניין אותי ולא עקבתי, ואולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא התעניינת כל כך במשפט ההוא ובזה עד מאוד? האם לאור הדמיון באישומים כדאי לך להתעניין גם במשפט ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול למצוא המון סיבות שבגללן לא עקבתי אחר הפרשה ההיא. אבל אין לי רצון להציגן. זה לא מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אותך עניינו שתי הפרשות במידה שווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כמו שאמרתי מספר פעמים בעבר- החלק הפלילי הוא לא החלק שמעניין אותי. יותר חשוב לי שיהיה קוד אתי לחברי ממשלה שימנע מראש את ההתנהגות שעכשיו צריך להחליט אם היא פלילית או לא. בגלל זה חפרתי לך על כללי אשר (שנתניהו עשה מהם צחוק). אני לא עוקב אחרי המשפט של נתניהו. החלק הכי מצער בעיני הוא שחלקו של אלוביץ' הפושע מגומד בגלל המרדף אחרי נתניהו, וחלילה בזכות נתניהו גם אלוביץ' יחמוק מעונש. אבל נחזור אליך. מה עושה את ההבדל הכל כך גדול ברמת הענין עבורך בין הפרשה של פואד ז"ל (או של אולמרט) לבין זו של נתניהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברורה לי התעקשותך הבלתי נלאית להבין את ייחסו השונה דווקא של אדם ''קטנוני'' כמוני לשתי הפרשות. בכל זאת אתייחס לדבריך האחרונים. קודם כל אחזור על משהו שכבר דשנו בו עד לעייפה. איני חושב שנתניהו מושחת, ואיני חושב שכללי אשר מדברים על מתנות. בכל פרשת תיקי נתניהו הבעיה הכי רצינית אצלו בעיני היא באמת עניין המתנות. אבל אני לא רואה בעניין הזה משהו פלילי או אפילו אתי, אלא יותר עניין של מוזרות. לא ברורה לי נטייתו של נתניהו שאינו אדם עני לקבל סיגרים מטייקונים. שמעתי כבר מזמן עוד מלפני שהיה ראש ממשלה שכאשר הוא סועד במסעדה או בבית קפה מוותרים לו שם על התשלום, והוא מקבל את הוויתור באהבה. זו תכונה מוזרה ואיני מבין לשם מה הוא צריך את זה. יש איזה סיפור קצת משעשע מלאחרונה כשכבר עזב את רשות הממשלה, שבאיזה בית קפה או מסעדה הוא קיבל הנחה ענקית על הסכום שהיה צריך לשלם. אחרי שהסיפור התפרסם בעיתונות, נמסר מטעמו שהוא ''הורה לשלם את הסכום במלואו'', ושמעתי את אחד העיתונאים תוהה למי הוא הורה. . . הקיצור הסיפורים האלה חוזרים על עצמם שוב ושוב, וכפי הנראה אין עשן בלי אש. פרשת תיקי נתניהו היא בעצם פרשת ''שלטון החוק'' ולא פרשת נתניהו, וזה ההבדל העיקרי בינה ובין הפרשות האחרות שהזכרת, ולכן אני פחות מתעניין בהן. בפרשיות האחרות הבנתי במה מאשימים, ואיני זוכר שם מעשי פשע שלא מביישים את מעשי המאפיה באמריקה, שנעשו על ידי הפרקליטות. בהן לא כיכבה מתת שוחד תקדימית בדמות ''סיקור אוהד'', איני זוכר שם פשפשים, איני זוכר הזמנה לחקירה של מישהו שאינו שייך כדי ''לשכנע'' מישהו אחר להפוך לעד מדינה, ואיני זוכר בניית סיפור שקרי בדבר פגישה שלא הייתה, כפי שהתגלה בימים האחרונים. הפרשיה הזאת חושפת מצב איום ונורא ב''שלטון החוק'', שמזכיר קצת טרגדיה יוונית מבחינה זאת שלא רואים שום אור בקצה המנהרה. פשוט אין דרך לשנות אותו בעתיד הנראה לעין. זה, בקיצור, ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הבעיות שיש לך עם הפרקליטות. אני שותף לתחושות הקשות שעולות מההתנהגות שלה במקרים שונים. עם זאת אי אפשר להתעלם מקווי דמיון רבים בין הפרשיות הפליליות של שרים וראשי ממשלה קודמים לבין אלו של נתניהו, ואני חושב שאפשר ללמוד מהמקרים הקודמים. כמו שאמרתי, ההרשעה בפלילים פחות מעניינת אותי. חשוב לי יותר שחברי הממשלה יהיו כבולים באמצעות כללים חמורים להיות צדיקים יותר מהאפיפיור כי בהיעדר כללים עם שיניים הם לא מצליחים להיות אפילו צדיקים קטנים מאוד. זה מתחיל בשאלה "מי החברים שלך"? איכשהו לפוליטיקאים בכירים שנאשמים בפלילים יש מיני "חברים" עשירים מאוד, שנותנים להם סכומים גדולים מתוך חברות. לוייצמן היה את סרוסי, לשרון את שלאף. לאולמרט היתה רשימה שלמה שמופיעה בפרק "פלילים" בערך הויקיפדיה עליו: - אולמרט קיבל הלוואה בסך 50 אלף דולר מאיש העסקים יהושע הלפרין, שהיה יו"ר בנק צפון אמריקה שקרס – ללא ריבית ובלא שנתבקש להחזיר אותה. היועץ המשפטי, יוסף חריש, החליט לא להגיש נגד אולמרט כתב אישום בפרשה. - אולמרט קיבל שני סכומים : 72 אלף דולר ו 100 אלף דולר מד"ר ג'ו אלמליח (מי שהיה הבעלים של ישראמקו ומכר אותה לקובי מימון1, תראה איך נסגר מעגל) הוא זוכה מאשמה בעניין זה יחד עם הזיכויים האחרים במחוזי. - אולמרט קיבל מעטפות כסף מזומן מטלנסקי. במחוזי זוכה אך העליון החזיר למחוזי לדיון נוסף והוא הורשע. - בפרשת הולילנד עד המדינה שמואל דכנר העביר לאחיו של אולמרט חצי מיליון ש"ח תמורת אישורי בניה. המחוזי הרשיע את אולמרט בקבלת שוחד אבל העליון זיכה אותו. לפואד בן אליעזר היה את נניקשווילי, שהורשע במתן שוחד לבן אליעזר. שלא לדבר על ג'פרי אפשטיין החבר של ברק, שהשאיל לחתן של ברק צ'לו בשווי 160 אלף דולר במשך כמה שנים. שאלות ביניים: עד כמה משנים לך הזיכויים של אולמרט בכל מיני הפרשות השונות? האם במקרים בהם זוכה אפשר לדעת אם התביעה היתה גרועה בתפקידה או שרדפה אותו אישית? אם לא היה מורשע בשוחד (בסוף הורשע בשוחד רק בפרשת "הזרע", על סך 60 אלף ש"ח) אלא רק במרמה והפרת אמונים, האם זה משנה משהו עקרוני? אז מסתבר שהאלובי'צים היו ה"חברים" של הנתניהוז. שאול אלוביץ' לא בחל בפלילים כדי להכניס כסף לכיסיו על חשבון הציבור, וזו אותה תבנית של מיליונר עבריין שהוא חבר של פוליטיקאי בכיר. לי זה לא משנה אם נתניהו יורשע בשוחד או רק בהפרת אמונים. אני לא מבין למה לך זה כל כך משנה. שים לב שבהרשעה של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות (התערב והיטה עסקאות לטובת אורי מסר) פסק בית המשפט כי עובד ציבור המקיים את דרישות היסוד העובדתי של עבירת הפרת אמונים, יהיה חב בפלילים גם אם להשקפתו הסובייקטיבית הוא אינו מצוי כלל במצב של ניגוד עניינים אסור וגם אם משוכנע כי היה מסוגל למלא את תפקידו נאמנה ולקבל החלטה עניינית שאינה מושפעת מהאינטרס הנוגד לו הוא מחויב. ___________ 1 עליו נאמר: "אבא שלי סידר לאבא שלך עשרים מיליארד דולר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה יש לי להגיד רק ״יאללה יאללה״. לא מדובר פה באני או אתה שלא זוכרים בדיוק באיזה יום קנינו או לא קנינו יוגורט במכולת. מדובר פה בפגישה עם פאקינג שאול אלוביץ' - בעל השליטה של חברת יורוקום ובעל הון עצמי של מליארדי דולרים כחלק מתיווך בינו לבין גורמים אלו או אחרים בממשלת ישראל. אתה מדמיין סיטואציה שבה אתה מנהל פגישות ומשא ומתן בין הגורמים החזקים ביותר במשק לבין ראשי ממשלות ושרים, בלי שאתה מנהל יומן פגישות מדויק (אפילו רק בשביל הכסת״ח) בו אתה רושם בדיוק עם מי אתה נפגש, מתי, איפה ולמה? זהו אחד מכללי הזהירות הכי בסיסיים והכי טריביאליים בסוג כזה של עבודות (אלא אם אתה מושחת ואתה יודע שאתה עובד בצללים ויש לך מה להסתיר ואז האסטרטגיה הטובה ביותר היא אסטרטגיה של ה״אופס שכחתי״ / ״לא זוכר״ / ״רגע איך קוראים לי?״). האם אתה מדמיין סיטואציה בה זה היה המעמד שלך והעבודה שלך להיפגש עם המי ומי והכסף הגדול במשק ולא היית מצליח לדלות תאריכים של פגישות מהרישומים הללו אם היית מגיע לסיטואציה של חקירה משטרתית? זה א׳ ב׳ של התנהלות תקינה וזהירה במקומות בהם עלול להיווצר מצב של בדיקה וחקירה של רשויות החוק (כסף גדול, פוליטיקאים, בעלי אינטרס והזדמנויות פוטנציאליות לפעילות בלתי תקינה - שגם אם בסופו של דבר הכל בסדר זה לגמרי טוב ולגיטימי שרשויות החוק בודקים, מגששים ומרחרחים). האם הזיכרון הסלקטיבי הזה של פילבר-לא-ידעתי-לא-בטוח-לא-זוכר-אולי-זה-היה-אז-אולי-לא-אנננננלא-יודעת והאופן הברדקיסטי הזה של ההתנהלות שלו ושינויי גרסאות לא מעלה בך לפחות כמה תהיות מה האנשים האלה עם הזיכרון הסלקטיבי מסתירים? או שהדמיון שלך מגביל את ההתנהלות בצללים רק לאנשי הלטאה של השלטונחוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין אותך כבר מהתחלה. הנושא הוא ''פגישת ההנחיה'' פגישה של פילבר עם נתניהו. על הפגישה של פילבר עם אלוביץ אין מחלוקת. ברור שהיא הייתה וידוע בדיוק באיזה תאריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״פגישת ההנחיה לא היתה״ ו״פגישת ההנחיה לא היתה בתאריך שנקבע בעדותו של עד המדינה״ הם שני משפטים שונים עם תוכן שונה. משום מה אתה חושב שמדובר באותו המשפט עם תוכן זהה. אבל אכן התביעה (בלשון עממית) יצאה חומוס לגבי ההתעקשות לנקוב בתאריך שיש ראיות לכך שלא היה ולא נברא. גם אני כמוך חושב שהסיכוי של התביעה לבסס את האשמת השוחד היא נמוכה עד לא קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאכן מדובר בשני משפטים בעלי תוכן שונה, אבל אני גם חושב ששני המשפטים מתארים את מה שהיה. ואני חוזר ואומר שאתה ורבים לא מבינים בכלל מה קרה. בכתבה שנכתבה על ידי ברוך קרא אליה הפנה הפונז מסופר שהתביעה טעתה בכך שקבלה תאריך שניתן לה על ידי פילבר. זה עוד שקר זועק לשמיים של הפרקליטות, ומי שעוקב אחרי המשפט ברור לו לגמרי שמדובר בשקר. ישנן הקלטות של החקירה של פילבר במשטרה שהוצגו במשפט (שחלק מתכנן הושמט בתמלול). פילבר טען כל הזמן שהוא לא זוכר פגישה כזאת, אבל החוקרים לחצו עליו ואמרו לו שיש בידם הוכחות שפגישה כזאת הייתה. הוא חשב ברגע מסויים שאולי הוא לא זוכר וביקש מהם לראות את ההוכחות ואם יוכיחו לו אז הוא יאשר שהייתה פגישה. אבל הם לא הראו לו שום הוכחות. הם היו אלה שהעלו את כל הסיפור הזה, והם היו גם אלה שהמציאו את התאריך באופן שיתאים להם. בסופו של דבר פילבר הסכים לבנות עמם אירוע כזה, אבל גם אחרי שהסכים, ישנה הקלטה שבה הוא נשמע אומר בסיום החקירה כאשר רשמית היא הסתיימה והוא לא ידע בכלל שמקליטים אותו, שהוא לא זוכר בכלל שהיה דבר כזה. זו חוצפה לטעון שאת התאריך הם קבלו ממנו. כך או כך אני משער שהם שלחו את ברוך קרא לכתוב את מה שכתב ברגע קשה להם, כשעדיין לא ידעו מה לעשות, ואני מאמין שירדו בעתיד לחלוטין מהרעיון לשנות את כתב האישום כך שהתאריך שיודבק לאירוע המומצא הזה יהיה מימים שלפני תחילת עבודתו של פילבר. כיוון שיש בעיה בגרסה הזאת שאליה שם לב ידידיה, אני חושב שהפרקליטות לא תנהג כך. אבל נחכה לשבוע הקרוב ונראה. בטוח יהיה מעניין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |