 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיאור מורכב של הפשטנות הפוטינית מביא Yigal Liverant מתוך הביוגרפיה של סרגיי פוגצ'וב: * תערובת פרדוקסלית של אפרוריות וכישרון, ציניות ואידיאליזם, היושבים על מסד של ערכי רחוב * אדם נבון, אך לא משכיל ולא סקרן במיוחד – לא קורא ספר ולא תקציר חשוב של עמוד וחצי * חשדן נורא, אין לו חברים אמיתיים, לא ניתן לסמוך עליו * תמיד מסכים, כך שמה שקורה הלכה למעשה הוא שמי שקיבל את הסכמתו האחרונה – זוכה בכל הקופה * משתדל להישאר מרצה ומעורפל ככל הניתן, קשה מאוד לחלץ ממנו הוראה ישירה * אלוף בהאצלת סמכויות, מושך את ידו מעבודה, מעדיף לשמור על ריחוק, על היכולת להכחיש מעורבות * לפגישות עם מנהיגים זרים הוא, שלא כהרגלו בשגרה, מגיע מאוד מוכן בנוגע לשלל האספקטים הקשורים לסדר היום * מי שמתעקש למסור לו מידע אובייקטיבי אך לא-נעים, מוצא את עצמו עד מהרה מחוץ למעגל בעלי הגישה * אם בתחילת הכהונה השנייה הוא עוד דיבר על ערכן של דעות בלתי-תלויות, על ההערצה שמעוררים בצדק קולות עצמאיים שהולכים נגד הזרם, אזי שהחל ב-2014 - כל זה נגמר ולא שב – כל מי שלא מוכן להתיישר על-פי הקו המדיני שהוא מתווה נחשב, אוטומטית, לבוגד שיש להענישו. * חובב ספורט ושומר בקפידה על בריאותו. הוא לא מרבה בשתייה, מעשן רק נרגילה מדי פעם, ממעט לגדף ולהראות סערת רגשות או כעס * אחד מסודות הכריזמה הטבעית והטלוויזיונית שלו היא האמונה הכנה שלו במה שהוא אומר, גם שעה שהוא סותר את מה שאמר אך לפני זמן קצר * לא דתי כלל, אין לו שום סנטימנט למרקסיזם סובייטי או לאיזו משנה אידיאולוגית סדורה אחרת. אין לו שום בעיה לשנות את האידיאלים בהתאם לנסיבות המשתנות * מתנהל כמו ראש מאפיה ובטוח שכך עושים כל מנהיגי העולם, רודניים ודמוקרטיים כאחד, והוא מסרב בתוקף להאמין בכך שיש מדינות עם הפרדת רשויות, עליונות החוק וההליך החוקי – הוא באמת ובתמים סבור שסדרות כמו "בית הקלפים" ו"בוס" מתארות נאמנה את המתרחש בדרגי הממשל האמריקני |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כמו שילוב מוזר של דונלד טראמפ וג'ים האקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |