|
||||
|
||||
״אבל עדיין אנו צריכים להיות מאד זהירים בכבודם של מורי ישראל שעושים עבודה מאד קשה ולא מערכת מספיק״ על כך אנחנו מסכימים. כאמור, אני הייתי הצד בדיון שטען שהדרישה לפטר מורים שלא עומדים בסטנדרטים היא לא הדרך. לגבי הכישלון ההורי: חינוך ביתי הוא בפיקוח משרד החינוך ויש תוכנית לימודים מסודרת עם ספרים, שיעורי בית וחומר לימוד מסודר (והוא גם כולל התארגנות של הורים לפעילויות נוספות/חברתיות, עם מסגרות/חוגים שונים ופעילויות משותפות של הילדים). הרבה יותר קל ופרודקטיבי (וטוב) להשקיע בתוכנית לימודים מעשירה ומסודרת לילד מאשר לעשות הכל בכאילו ולנקוט אחר כך בגישה של ״נו שיעשה מה שהוא רוצה״ ואז לשקר ולטייח בראיונות מול פקחי משרד החינוך שמדברים עם ההורים, מדברים עם הילדים וגם מגיעים לביקורי בית כדי לשאול המון שאלות על ההתנהלות ועל איך כולם מרגישים עם הסידור. כדי לצלוח ראיונות כאלה בזמן שבשיגרה אומרים ״שיעשה מה שהוא רוצה״ צריך ללמד את הילד איך לשקר בצורה אמינה ואיך להמציא סיפורי אלף לילה ולילה על תוכנית הלימודים שלו. נראה לי שיותר קל להשקיע את הזמן בללמד אותו גיאומטריה. הורים מוזרים שינקטו בגישה של ״אי חינוך״, סביר להניח שלא יקבלו אישורים (שצריך לדרוש כל שנה מחדש) ממשרד החינוך והילד שלהם יצטרך לחזור לבית הספר על פי חוק חינוך חובה. ילד שמקבל אישור לחינוך ביתי הוא לא גרייסטוק. אתה מדבר על אי חינוך וזה אכן כישלון הורי ממדרגה ראשונה. מעולם לא פגשתי את אותם אבירי אי חינוך ילדים. מעניין איך הם נראים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |