בתשובה לידידיה, 25/04/22 3:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הכל נכון. הצרה עם דעות קדומות היא שלפעמים הן שגויות ולפעמים נכונות. ב. במקרה זה, אני לא רואה את דבריך כ"שופט" אלא כעצה ידידותית. ג. תוספת לסעיף הנוקדנות: קראתי שוב את דיאלוג היורה האדום. שוקי: אנו לא יודעים כמה זמן חלף בין היריה הראשונה לשנייה ולכן לך דע מה חלף במוחו של היורה האדום. דב: אנו דוקא כן יודעים. 2 שניות. שוקי: התכוונתי שזה היה זמן קצר ולכן לך דע ... דב: לא חשוב מה התכוונת. חשוב מה כתבת. הדברים אינם דורשים הסבר נוסף. שוקי: אין לי עניין להשתתף בדיון בו אומרים לי למה התכוונתי. כלומר לא דייקת בתאור קודם. תאר לך עכשיו מה היית מרגיש אם הייתי דורש שקודם כל תודה בטעותך ותתקן דבריך. אני מבין לגמרי שזה שיח מצמית ומבריח כל אדם סביר (כמו שאני מבין שניסית לתאר את רוח הדברים מבלי להתעמק במה שהוא לגמרי חסר חשיבות). אני חושב שזה לגמרי לגיטימי לומר שאין לי עניין להשתתף בשיח כזה ולא חשוב כמה זה מרגיז את דב. אני לגמרי מבין שהוא נטר את טינתו לויכוח הבא. אבל לאחר ששוב ושוב הודיתי בשגיאותי וניסיתי לחמוק שוב ושוב מחקירת העד העויין בנוסח "הנאשם יענה בכן ולא", זכותי להתרתח ולשבור את הכלים. נראה לי שכעת באמת הגדשנו את סאת הקטנוניות ומוטב שנניח לדברים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |