 |
בהקשר זה, הרשו לי להמליץ גם על סדרת הטלביזיה האיטלקית של HBO, ע"פ הספר. עד כה יצאו 3 עונות ע"פ 3 הכרכים הראשונים.
לדעתי, הסדרה אפילו טובה יותר מן הספרים בהיבטים מסויימים, למשל פסקול מצויין. הסדרה לא נאמנה לספרים ב-100%, אלא יש בה שינויים קטנים שכנראה מתחייבים מן המדיה, אבל בעיקר היא מדגישה תימות שונות של הסופרת שבמהלך קריאה בספרים קל לפספס. מאחר והסופרת חתומה גם על התסריט, מן הסתם, ההדגשים החדשים אינם מנוגדים לכוונותיה.
לפני שקראתי, היה בי חשש מסויים. הרומן מתואר גם כרומן פמיניסטי וחששתי שיהיה מדובר בפמפלט אידאולוגי במסווה של רומן. הרומן בהחלט עוסק בפמיניזם וזוג הגיבורות שלו הן דגמים מנוגדים של נשים פמיניסטיות. דוקא הניגוד בין שתי הגיבורות מדגיש את המורכבות של הפמיניזם בנוסח פרנטה. בעוד שהגיבורה המספרת כותבת ספרים העוסקים בפמיניזם, הגיבורה שמספרים עליה מצטיינת דוקא במחיקה. פרנטה מציגה פמיניזם עמוק ומנומק ולא צדקני או סנסציונלי. הפמיניזם של פרנטה אינו אמזוני אלא רואה בפמיניזם תוצאה והשתקפות של היחסים הבינזוגיים.
מה שאני לקחתי מן הרומן של פרנטה הוא שהפמיניזם אינו אידאולוגיה חובקת כל, אלא כמו הסוציאליזם, הספרות והאקדמיה, מבנים אבסטרקטיים שמאחריהם מסתתרים הכוחות האמיתיים של החיים: האלימות, האהבה והשנאה, המעמדות החברתיים, ההשכלה, הזהות והבחירה. הפמיניזם כמו הסוציאליזם, יכול להיות באותה מידה גם אמירה עמוקה על החיים וגם כזב וכישוף המחפים על חוסר אותנטיות.
באחרונה התפרסם כאילו נחשפה זהותה של הסופרת כמתרגמת מגרמנית לאיטלקית בשם אניטה ראיה (או בעלה או שניהם ביחד) ממוצא יהודי. הביוגרפיה של המתרגמת אכן מתאימה מאד לפרופיל המשוער של הסופרת. אם מותר להוסיף את נקודת המבט היהודית, הייתי מנחש שהזיהוי שגוי. אם להסתמך על סופרים איטלקים קודמים (אלזה מורנטה, נטליה גינזבורג) ממוצא יהודי, קשה להאמין שסופרת כזו תכתוב רומן מפורט ועב כרס כל כך מבלי שתופיע בו נקודה יהודית ולו ברמז.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש