בתשובה להאייל האלמוני, 05/04/22 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שבעבר היה יותר קשה לקלוע למי יצביע מאן דהוא בישראל על פי מקום מגוריו, לבושו והמבטא שלו. היו כמובן הקיבוצים והחרדים (אפילו הדתיים לא הצביעו כאיש אחד. אאז"נ משנות השבעים סבתא שלי תמיד הצביעה ג', אבל סבא שלי הרביזיוניסט תמיד התלבט בין ב' ל ג') אבל כשרוב הקולות הלכו למפלגות הגדולות לא יכולת לנחש האם התל אביבי או האשדודי מצביע גח"ל או עבודה (הבייס של תנועת החרות, במקור, היה אצל העצמאים העוסקים הזעירים). לדוגמה (סתם ניחוש) אני חושב ששיעור עובדי הנמל באשדוד שמצביעים ליכוד היום הוא בסביבות 50%, ואילו בשנות השמונים הפיזור היה הרבה יותר גדול. מבין הערים הגדולות רק חיפה היתה אדומה, לדעתי כי מקורות התעסוקה הגדולים שם היו של חברת העובדים וועדי העובדים הגדולים של ההסתדרות. אני חושב שהעובדה שניתן לנחש היום יותר בקלות את ההצבעה לפי הזהות מצביעה על כך שאנשים היום מצביעים יותר מתוך הזהות שלהם. הבייס של הרבה מפלגות היום מזוהה היטב, ולא אידאולוגית. מה בדיוק האידאולוגיה של מצביעי ליברמן? אני חושב שלו אנשים היו מצביעים על פי האידאולוגיה שלהם מפלגת הירוקים היתה מקבלת יותר קולות (כמו שהיא מקבלת בבחירות לרשויות המקומיות) מאידך אני מאמין שרוב המתנחלים מצביעים אידאולוגית. הסדר הוא לא על פי דעתי האישית אלא על פי מדד (לא באמת מתמטי, רק הערכה שלי של הנתונים, אבל אני זורק את הכפפה לאנשי הסטטיסטיקה. האקסלים קיימים) של השונות בהצבעה בין היישובים השונים. תקווה חדשה היא בעליל המפלגה עם השונות הקטנה ביותר, בפער גדול מכל השאר. לא שאלתי את עצמי כלום על המצביעים. אלה נתונים סטטיסטיים (בערך, אני אשמח אם מישהו מהקוראים יעשה באמת מדד כזה). כפי שאמרתי קודם, אצל החרדים האידאולוגיה והסקטוריאליות חד הם. זה שהם מצביעים אידאולוגית לא הופך את המפלגות שלהם לפחות סקטוריאליות1. _____________ 1 ואני אוסיף להגדרה שלי ל"סקטוריאלי" מקודם- מי שבהבחרו לא יבקש להציב את טובת אזרחי המדינה כולם בראש מעייניו, אלא יעדיף בעליל את טובת הסקטור שבחר בו: הדתיים, החקלאים, וכו'. הליכוד זה מקרה מיוחד- היא תמיד דופקת את הבוחרים שלה ודואגת לסקטור הרבה יותר מצומצם- חברי המרכז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד דרכים לאפיין סקטורים מלבד מקום מגורים, לבוש ומבטא. גם בעבר (בוודאי משנות השבעים) אפשר היה לקלוע למי יצביע אדם בשיראל לפי מאפיינים ביוגרפים ולא אידיאולוגים, וכאמור, זה נכון לא רק בישראל אלא בכל העולם הדמוקרטי, וזו לא תופעה חדשה ולא יחודית לישראל (בבחירות ב-1812 הצביעו למדיסון יותר מ-90% מתושבי קנטקי, בזמן ש-65% מתושבי רוד איילנד הצביעו לקלינטון). למיטב זכרוני, גם בבחירות לקונגרסים הציוניים השונים היו מאפיינים סקטוריאלים1 די מובהקים. "אני חושב שהעובדה שניתן לנחש היום יותר בקלות את ההצבעה לפי הזהות מצביעה על כך שאנשים היום מצביעים יותר מתוך הזהות שלהם" אני לא רואה שום סיבה לחשוב שזה ככה. איזה סיבה יש לאנשים (ככלל) לא להצביע למפלגה שמקדמת את מה שהם רוצים שיקודם? אני מעדיף לבחור בהסבר הסביר יותר. "אני חושב שלו אנשים היו מצביעים על פי האידאולוגיה שלהם מפלגת הירוקים היתה מקבלת יותר קולות", נראה לי שבדיוק להפך, ז"א הצבעה אידיאולוגית (לפי ההגדרה שלך, קריא, הצבעה לקדם מדיניות מסויימת) מחייבת לחשוב איך הקול שלך יקדם את המדיניות שאתה רוצה שתקודם, ולכן גם מי שתומך באידיאולוגיה הירוקה ורוצה להצביע הצבעה אידיאולוגית יצביע למפלגה שתקדם מדיניות ירוקה ושיש לה סיכוי גבוה לעבור את אחוז החסימה. מצד שני, מי שמצביע הצבעה סקטוריאלית (לפי ההגדה שלך) ורואה את עצמו כירוק יצביע למפלגה הירוקה בלי קשר לסיכוי שלה לעבור את אחוז החסימה ולמדיניות שהיא תצליח לקדם. לדעתי, כשאתה מסתכל רק על ישובים אתה טועה. בגלל ש(1) סקטורים לא מוגדרים רק באופן גיאוגרפי ו(2) ישובים עירוניים, מעצם טבעם, מכילים הרבה סקטורים שונים. הליכוד ויש עתיד הן דוגמאות מובהקות למפלגות כאלה. אבל אם תסתכל ברמת השכונות תגלה שברמת אביב ג' יש עתיד קיבלה יותר מ-40% מהקולות בזמן שבשכונת התקוה הליכוד גירד את ה-60%. זה לא שונה בהרבה ממאפייני ההצבעה בקיבוצים (למשל או זה) אבל בגלל שזה באותו "ישוב" האקסל שלך יצא מאוזן. בקשר להגדרה החדשה שלך: איך תוכל להבדיל בין אדם מאמין שטובת הסקטור שלו היא טובת המדינה לאדם שמאמין שטובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה? איך היית מקטלג אדם שתומך באידיאלוגיה ירוקה, ומצביע למפלגה ירוקה על מנת שתקדם מדיניות ירוקה, וחושב שמדיניות ירוקה תזיק למדינה (ותועיל לסביבה, והאידיאולוגיה שלו מעדיפה את הסביבה על פני המדינה)? 1 במובן שאפשר לנחש בקירוב די טוב למה יצביע הבוחר לפי מצבו הכלכלי, מוצאו, קרבתו לדת, עיסוקו, השכלתו, גילו, תנועת הנוער אליה הוא הוא הלך... להבדלי מהמובן שאנשים הצביעו בגלל שהם משתייכים לסקטור מסויים. לא נראה לי שאתה מבדיל בין שני המובנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> איזה סיבה יש לאנשים (ככלל) לא להצביע למפלגה שמקדמת את מה שהם רוצים שיקודם? אני חושב שההבדל הוא מה רוצים המצביעים שיקודם. האם הם מצביעים עבור טובתם הסקטוריאלית (מכסי מגן לתוצרת חקלאית, לדוגמה) או עבור טובת הכלל (מדיניות ירוקה, לדוגמה). במחשבה שניה, אני מערבב כאן סקטוריאליות וזהות. התחלתי בלדבר על פוליטיקה של זהויות, והסקטורים הספציפיים (ערבים, חרדים, חקלאים) הם רק דוגמה. פעם הערבים הצביעו למפלגות לא ערביות (או לא הצביעו בכלל) והיום למפלגות הערביות יש יותר מ 10 מנדטים. זו הצבעה על פי זהות (שהיא גם סקטור). אני לא חושב שמי שמצביע על פי זהות מצביע עבור קידום של אידאולוגיה/ערכים מסויימים בכלל. >> הצבעה אידיאולוגית מחייבת לחשוב איך הקול שלך יקדם את המדיניות שאתה רוצה שתקודם. אני יכול להסכים לזה. אבל אם למפלגה אין מצע, או אם במצע כתובים דברים כלליים והוא נראה כמו דף קידום מכירות, אז איך אני יודע שהקול שלי מקדם את המדיניות שאני מעוניין בה? אני לא יודע מה ההבדל בין הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וכו' בענייני מיסוי, מדיניות ירוקה, סיוע לנזקקים וכו'. אני לא מקבל לכך שום רמז במערכות הבחירות. לכן אם אני בוחר יש עתיד או ליכוד זה מסיבות אחרות. אתקוף את זה מכיוון אחר- מהו השמאל? פעם השמאל היה שמאל כלכלי. סוציאליסטים. זו אידאולוגיה. בשנים האחרונות השמאל הוא מי שרוצה שרוצה להפיל את הליכוד/ביבי מהשלטון, היינו- "אנחנו" ו"הם". הליכוד, מפלגת השלטון ברוב 45 השנים האחרונות, מגדיר את עצמו יותר ויותר על ידי היריבים שלו מאשר על ידי הגדרה עצמית. והיריבים שלו- גוש רל"ב- גם לא מוגדרים אידאולוגית אלא בניגוד אליו. ההצבעה לגוש ביבי או אנטי ביבי היא זהותנית. כמו לאהוד את "הפועל" או "מכבי". אצל מצביעי הליכוד הזהותנים (הבייס של הליכוד) תמצא אמירות שמסבירות את הצבעתם בדיוק כמו אצל אוהדי הכדורגל- "הליכוד זה בית" אומר בדיוק כמו "מכבי זה בית". זה אומר שלא משנה מה התוצאות שהקבוצה משיגה, כמה מלוכלך היא משחקת, ובמקרה הפוליטי- אילו יעדים היא מקדמת- אני אמשיך להיות אוהד של הקבוצה/להצביע לה בבחירות. מה שמאחד יותר מכל את אוהדי "מכבי" הוא השנאה ל"הפועל", ולהיפך. זו הצבעה על פי זהות שאינה סקטור. זו אינה הצבעה אידאולוגית, משום שלא ברור מה הערכים שהליכוד או יש עתיד מקדמים בכלל, ומה השוני ביניהם. >> לדעתי, כשאתה מסתכל רק על ישובים אתה טועה. אני חושב שכשאני מסתכל על יישובים אני לא מדייק, ומשרטט תמונה גסה, אבל זה הכי קל. בערים גדולות שכונות הן כמובן הרבה יותר סקטוריאליות וזהותניות. נתוני השכונות שהבאת רק מחזקים את הטיעון שלי (וניחשתי את זה בתגובה קודמת). >> איך תוכל להבדיל בין אדם מאמין שטובת הסקטור שלו היא טובת המדינה לאדם שמאמין שטובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה? אם הוא אומר "על הזין שלי המדינה", אז לא מעניין אותו אם טובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לחדד את זה בעזרת בחינת טובת ההנאה האישית. אם אני בעד שהממשלה תקצה תקציב לנושא על אף שאני לא אהנה ישירות ממנה, אידיאולוגיה וזהות. אם אני בעד שהממשלה תקצה תקציב שאני אהנה ממנו ישירות, סקטור ואולי גם זהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. לכאורה אם אני עשיר ומצביע למפלגה סוציאליסטית זו דוגמה מצויינת להצבעה אידאולוגית. אבל יכול להיות שאני מצביע למפלגה הזו דווקא מסיבות של זהות (גדלתי בקיבוץ, כל המילייה שלי מצביע ככה) ולא משום שאני מאמין בדרך שהיא מציגה. הצד השני- אני מצביע למפלגה שתדאג לתקציבים שאני אהנה מהם- היא הצבעה סקטוריאלית ולא זהותנית. אם המצביעים בפריפריה היו בוחנים איזו מפלגה תדאג להם יותר הם היו מצביעים מרץ (אולי לא מרץ של זנדברג, אבל מרץ של שולמית אלוני ויוסי לפיד (שעבר להתגורר בקרית שמונה!)). כך שההצבעה שלהם לליכוד אינה סקטוריאלית אלא זהותנית. הליכוד עבורם הוא בית ומשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם הם מצביעים עבור טובתם הסקטוריאלית (מכסי מגן לתוצרת חקלאית, לדוגמה) או עבור טובת הכלל (מדיניות ירוקה, לדוגמה)" ז"א - שוודי שמצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרסים של הסקטור שלו (השוודים) על פני האינטרסים של כלל האנושות הוא מצביע סקטוריאלי? זה הופך את כל המצביעים הלאונמנים בעולם ללא אידיאולוגים. ומי שמאמין באובייקטיביזם, ולכן מצביע עבור מפלגה שתקדם את האינטרס האישי שלו אינו מצביע אידיאולוגי? לא הפכת כרגע חלקיםן גדולים בימין בעולם לסקטוריאלי? "פעם הערבים הצביעו למפלגות לא ערביות (או לא הצביעו בכלל) והיום למפלגות הערביות יש יותר מ 10 מנדטים. זו הצבעה על פי זהות (שהיא גם סקטור)" אבל אולי זאת גם הצבעה על בסיס אידיאולוגי, למפלגות הערביות יש אידיאולוגיה מוצהרת די ברורה ואני לא חושב שיש ספק איזה מדיניות הם רוצים לקדם. האם ערבי שמצביע למפלגה הערבית המשותפת עושה את זה בגלל שהוא ערבי? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים של הסקטור הערבי יקודם? בגלל שהוא רוצה שהאינטרסים האישיים שלו יקודמו? בגלל שהוא רוצה שלום במזרח התיכון? בגלל שהוא רוצה שתקום מדינה פלשתינאית? בגלל שהוא רוצה שישראל תהיה קצת יותר ידידותית לאזרחיה הערבים? מן הסתם, כל התשובות נכונות. להגדיר את ההצבעה הזאת רק כהצבעה אינטרסנטית או רק כהצבעה זהותית מתעלם משאר האפשרויות. "אם למפלגה אין מצע, או אם במצע כתובים דברים כלליים והוא נראה כמו דף קידום מכירות, אז איך אני יודע שהקול שלי מקדם את המדיניות שאני מעוניין בה?" במקרה של מפלגת שלטון (או מפלגה שהיתה בשלטון בעבר הלא רחוק), אתה יודע איזה מדיניות היא נסתה לקדם עד עכשיו (ז"א, כיסינו את כל המפלגות מימין עד העבודה) . במקרה של מפלגת אופוזיציה נצחית - מה זה משנה. ז"א, בישראל, המפלגה היחידה שבאמת היתה צריכה לפרסם מצע ב-2019 היא מר"צ. "אני לא יודע מה ההבדל בין הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וכו' בענייני מיסוי..." אני חושב שאני "מצביע אידיאולוגי" (אני חושב שרוב המצביעים חושבים שהם מצביעים אידיאולוגים), אני בספק אם המפלגות היו מפרסמות מצע שכולל מדיניות מיסוי מפורטת הייתי קורא אותה, ואין לי ספק שאם הייתי קורא אותה לא הייתי מבין אותה. אלא אם כן מדובר על מדיניות קיצונית (כמו "תוכנית סינגפור") הנחת המוצא שלי (ואני מניח ששל רוב המצביעים) היא שמדיניות המיסוי של המפלגות השונות היא בערך אותו הדבר כמו היום (כשיותר שמאלה -> קצת יותר מיסים, יותר ימינה -> קצת פחות מיסים). נראה לי שמעניין יותר מה תעשה המפלגה כשתתקל במשבר בלתי צפוי. לצורך זה אני חושב שיותר מעניין לשאול כמה האידיאולוגיה של המועמדים ברשימה תואמת לאידיאולוגיה של המצביע, כמה יש להם אופי להחזיק בתפישה האידיאולוגית הזאת מול פיתויים שונים, וכמה אינטליגנציה יש להם למצוא פתרון לאותם משברים שיתאמו את המציאות ואת התפישה האידיאולוגית שלהם. "פעם השמאל היה שמאל כלכלי. סוציאליסטים. זו אידאולוגיה." קו פרשת המים הפוליטי בישראל השתנה כמה פעמים מאז. להציג את קו פרשת המים היום כ"כן ביבי" מול "לא ביבי" זה קצת מוזיל את הדיון, מדובר על דיון על שיטת השלטון (דמוקרטיה ליברלית מול דמוקרטיה לאומנית), וזה נראה לי דיון די אידיאולוגי. בתוך זה, לכל מפלגה יש אידיאולוגיה די מובהקת (או שהיא מהווה קואליציה של אידיאולוגיות שונות, כמו הליכוד או מר"צ). המפלגה היחידה שאני לא לגמרי בטוח מה התפישה האידיאולוגית של נבחריה היא יש עתיד (שאצלך מקוטלגת כמפלגה הכי אידיאולוגית). כן, יש אצל רובינו אלמנט של הטיה חזקה בניתוח המציאות שלנו, וזה החמיר בעקבות הבועות שייצרנו בשנים האחרונות (אם כי, אני לא בטוח שבעבר הרחוק זה לא היה גרוע באותה מידה), ולכן לפעמים נראה שהתומכים בנתניהו בטוחים שהוא קדוש מעונה ומתנגדיו בטוחים שהוא ראש מאפיה, אבל לא בלתי סביר שההטיה הזאת באה בעקבות הבחירות האידיאולוגיות, וגם אם לא, ההחלטות שאנחנו מקבלים הן אידיאולוגיות בהנתן ההטיה הזאת. "נתוני השכונות שהבאת רק מחזקים את הטיעון שלי" - לא הבנתי, קיטלגת מפלגות לפי רמת הסקטוריאליות שלהן, נראה לי שנתוני השכונות שהבאתי מראים שהקטלוג שלך לא נכון. "אם הוא אומר "על הזין שלי המדינה", אז לא מעניין אותו אם טובת הסקטור שלו מנוגדת לטובת המדינה." - אני לא חושב שיש הרבה מצביעים שאומרים "על הזין שלי המדינה" - אבל, אנרכיסטים הם לא אידיאולוגים אצלך? ומצביעי המפלגה הלאומית הסקוטית? ("כמו לאהוד את "הפועל" או "מכבי"." מזכיר לי שפעם בשביל לבדוק לאיזה מפגה אדם מצביע היית יכול לבדוק איזה קבוצת כדורגל הוא אוהד, באיזה בנק הוא מפקיד את משכורתו, או לאיזה תנועת נוער הוא שולח את ילדיו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני מסכים במידה מסוימת לכל מה שאמרת (חוץ מהפסקה הפותחת). עם זאת אני חושב שההסבר שלי חי בשלום בצד ההסברים שלך. הווה אומר- המגמה שאני מזהה היא לא כוללת, אבל היא מגמה קיימת שמסבירה דפוסי הצבעה. בעיקר אני מסכים עם הטענה שהויכוח האידאולוגי הנוכחי הוא על וריאציות בשיטת השלטון. נשאלת השאלה האם הויכוח הזה עומד בפני עצמו או שהוא פועל יוצא מהחקירה וההעמדה לדין של נתניהו. את זה נדע אם הוא ידעך כשייסתיים המשפט או ישמור על עוצמתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |