|
אין לי מנוי הארץ ולכן לא קראתי את המאמר כולו. אני סומך עליך שתמצת אותו וציינת את עיקר הטענות. על זה יש לי 3 הערות. א. איני יכול להימנע מאזכור הדימיון הפיזי בין דוגין לסולז'ניצין שצץ במחשבתי למראה תמונתו של דוגין. דוגין הוא המשך של אינטלקטואלים והוגים רוסים רבים שהגו אסכולות שונות, חציין מטאפיזיות, מיסטיות וחציין רציונליזציה של זרמים פוליטיים בחברה הרוסית. נראה לי שפוטין הוא כל כך הרחק בכיוון המטריאליזם והתועלתנות, שהרומנטיקה הלאומית בנוסח ה"ואנדרפוגל" הגרמני, אם לזה רומז דוגין, תהיה פשוט מסכה מאד שטחית של אידיאולוגיה שאין לה קיום של ממש, המשמשת כדי להעטות על התועלתנות והביריונות של פוטין מסיכה אידיאולוגית-הגותית. ב. דומני שהציטוט הבא ממך ממצה את עמוד התווך של האידיאולוגיה הרביעית - "תחושת המיאוס שחשים רבים במערב לנוכח הדורסנות התאגידית, הפערים הכלכליים בתוך החברה ואי־השוויון בחלוקת המשאבים הגלובליים, הרס הסביבה על ידי צרכנות חסרת מעצורים והדוניסטית, שיעבוד חיי הרוח והתרבות לכלכלת שוק היפר־קפיטליסטית, ועוד כהנה וכהנה מחולאי הניאו־ליברליזם, צריכה לשמש תמרור אזהרה ולעורר חשש אמיתי באשר לעתיד המערב הליברלי". צריך אם כן לחלק את הרעיונות לשניים. בחלקן מדובר על ניסוח הבעיות והקשיים של הניאו-ליברליזם. אני לא חושב שמישהו מעמיק יתכחש לבעיות האלו ולאתגרים המאוד קשים שעומדים בפני הדמוקרטיות הליברליות. החלק השני הוא ה"אידיאולוגיה הרביעית" שהוא מציע כאלטרנטיבה לרעיונות הניאו-ליברליים. אם הכיוון הוא אכן שטפן גאורגה הגרמני וג'ון הרגרייב הסקוטי, יש לי ספק גדול אם האידיאולוגיה הזו מחזיקה הרבה מים. יש הרבה רומנטיקה ומיסטיפיקציה של הפוליטיקה, אבל מעט מדי הכנסה וארגון כנסייתי של שליחים שישאו על גבם ויתפרנסו מן שליחות האידיאולוגית. ג. נראה לי שש"ס היא הקרוב ביותר ל"אידיאו' 4" במקומותינו. אין ספק שש"ס הצליחה להכות שורש עמוק מאד בציבוריות הישראלית. אין ספק גם שש"ס נבנתה על כעס ותחושת קיפוח עמוקה בפוליטיקת הזהויות הישראלית. זה החצי הקובל של האידיאו'. השאלה המטרידה אותי היא לגבי החצי השני, החצי המשיב. איזה חלק מן היציבות של ש"ס בנוי על התיאוריות הפשטניות של אבישי בן חיים ואיזה חלק על הכנסייה של פעילים מורים ומורות ברשת אל מעיין ובממסד הישיבות? מהי הכנסייה שנושאת על גבה את האידיאו' של דוגין ברוסיה?
|
|