בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/03/22 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר איך הגל ממשיך לשכוך בנחישות למרות שלציבור ולממשלה כאחד נמאס מן הקורונה ולמעשה לא נעשה כרגע כלום בתחום הבידוד וסיכול ההדבקות. כל זה מחזיר אותי להסבר ה''מיסטי'' של תכונת הגליות של גלי המגיפה. יש כנראה מנגנון מרכזי הגורם לזינוק ואח''כ לנסיגה בהדבקה, גם ללא צעדים שלטוניים משמעותיים (כולל החיסונים). זה צריך להיות משהו בכיוון של חסינות העדר, למרות ש''חסינות העדר'' כפי שתוארה בד''כ היתה יותר בגדר משאלת לב מאשר הסבר מדעי. מה שקרה בגל האחרון, כאשר נחשפה ערוות הממשלה באזלת ידה הגמורה בתחום המאבק בהדבקה וכאשר בעוד אנשים מסויימים נדבקים פעם שנייה ושלישית, ואחרים לא נדבקים כלל, מרמזת לאיזשהם חתכים גנטיים או בריאותיים היוצרים הבדל בתגובה לוירוס. אולי, לפחות בתחום זה, אנשים רבים יותר יודו בטעותם, כאשר ייחסו את ההצלחה בלחימה בקורונה לאישיות הפרסונלית של המנהיגים מאשר למבנה ותכונות שיטת הממשל עצמה. מן הסתם, אני עצמי צריך להיות הראשון בעניין זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשבילי מדובר בחידה. ייתכן שמספר החולים בפועל היה הרבה יותר גדול ממה שרואים בגרף, כשחלקם בכלל היו ללא סימפטומים ובכלל לא ידעו שחלו1. אם זה כך אולי בכל זאת מודל חיסון העדר מסביר. אני חושב שאנשים שנדבקו באומיקרון לא נדבקו שוב. אני, למשל, הרגשתי הרבה יותר בטוח אחרי שהחלמתי, והתחלתי לנהוג הרבה יותר בחופשיות מבחינת פגישות עם בני משפחה בחללים סגורים וכדומה, וכפי שציפיתי לא נדבקתי2. לפני כן הקפדתי מאד ובכל זאת נדבקתי. אבל ייתכן שנדבקתי בתוך בית החולים כרמל, במקום שהייתי חייב להיות, ושהיה גם ליד מחלקת קורונה וגם בחברת עוד אנשים שחיכו שם בחלל די צר. 1 אני מכיר אנשים כאלה, שגילו שהם חולים רק בעקבות בדיקה שהיו חייבים לעשות. 2 אם יופיע וריאנט חדש, ובעקבותיו גל חדש, אחזור ואנהג שוב בזהירות כמו קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסבר ה''מיסטי'' שלי אני חוזר לתחילת המגפה. שם העליתי את ההשערה שחומרת המחלה תלויה גם ברמת החשיפה, כך שמי שמפיץ-על השתעל עליו מיליוני נגיפים ישירות יחטוף מחלה קשה יותר מאשר אילו נניח נכנס למעלית אחרי שנשא סטנדרטי עם מסיכה הותיר שם כמה עשרות נגיפים. אם אני אקח את זה צעד נוסף קדימה אז בזמן שגל ההדבקות בעיצומו יש המון נשאים שעדיין לא יודעים שהם כאלה ומפיצים נגיפים בכל חלל סגור- בסופרמרקט, בבית הכנסת וכו'. הציבור נחשף כל הזמן לכמות קטנה של נגיפים וגם מי שלא נדבק (הרוב)- זה לא משום שהוא לא נתקל כלל בנגיפים, אלא משום שהכמות שהוא נתקל בהם היתה קטנה מכדי לייצר הדבקה (מערכת ההגנה הראשונה ברירית האף חיסלה אותם עד אחד). כנראה בעקבות מפגשים כאלה הגוף מייצר הגנות נוספות כלשהן נגדם, והופך לעמיד יותר בפני התקיפות הספוראדיות הללו. ככל שעובר הזמן יותר ויותר מהאוכלוסיה עובר את ההתקלויות הללו. חלק נדבקים, וחלק לא נדבקים והופכים לעמידים יותר. ובסופו של תהליך מי שהיה פחות עמיד נדבק, ומי שהיה מספיק עמיד הופך ליותר עמיד, כך שמספרי הנדבקים הולכים ויורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחסר לי בהסבר ה''מיסטי'' שלך הוא הסבר מדוע מספרם של מפיצי העל אינו הולך וגדל. צריך איזשהו מנגנון שיסביר כיצד הוירוס הולך ו''נחלש'' ככל שהוא עובר דרך יותר נשאים. כפי שהתא הביולוגי הולך ומזדקן ונחלש במהלך החיים של היצור החי, כך יתכן שוירוסים הולכים וצוברים ''חולשה'' במהלך ''גלגולי החיים'' שלהם. אולי זה מנגנון התורשה ההופך וירוסים לפחות אלימים. ככל שהוירוס מגיע לדו-קיום טוב יותר עם הנשא שלו יגדלו סיכוייו לשרוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זקוק להסברים שמשנים את הוירוס. אני יכול לתת לך כמה הסברים חליפיים מדוע מספרם של מפיצי העל לא הולך וגדל. לדוגמה- מפיצי על נדבקים יותר בקלות מהממוצע ולכן יותר מהם נדבקים בתחילת הגל מאשר בסופו. לחלופין- מספרם לא קטן אבל בגלל שהאוכלוסיה שעדיין לא נדבקה יותר חסינה בהמשך הגל, הם מפיצים לפחות אנשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |