|
||||
|
||||
ואולי גם, האם סין תשכיל שלא להתפתות להרפתקאות כוחניות במדיניות החוץ לפני שצברה עוצמה כלכלית מספקת. ובצד האופטימי, יפן וקוריאה הדמוקרטיות ביצעו תכניות כלכליות מרשימות מאד לאורך עשרות שנים - כל אחת בסקאלה המתאימה לגודלה. ועוד הרהור: ייתכן שהסיבה לתגובתה הנחרצת של סין למגיפה היא הסיכון שהציבה לחברי המפלגה הקומוניסטית, שרבים מהם מבוגרים. סין לא הפגינה גישה רחומה במיוחד כלפי אזרחים פשוטים במצבים אחרים - למשל בעת פינוי כפרים מאזורים שיועדו לשמש כאגמי אגירה של סכרים. לכן אני מתקשה מאד להאמין שמזעור מספר המתים הכולל היה מטרה בפני עצמה, אלא אולי הוא תופעת לוואי של המטרה האמיתית שהנחתה את ההנהגה הסינית. |
|
||||
|
||||
אולי כתבתי זאת כאן בעבר: בראשית המגיפה השתעשעתי (זו כנראה לא המילה המתאימה כאן) בתאוריית קוספירציה לפיה מקור המגיפה היא לא סתם דליפה ממעבדה סינית, אלא דליפה מכוונת ממעבדה סינית. המוטיבציה המשוערת מאחורי התרחיש ההיפותטי הזה נשענת על היפוך הפירמידה הדמוגרפית בסין, לו היא אמנם חייבת הרבה מהצמיחה שלה בעשורים האחרונים - אך הוא משקף נטל כלכלי משמעותי הצפוי להכביד עליה בעתיד הקרוב. ופתאום צץ וירוס סופר-מדבק שמהווה סיכון קל לצעירים, אבל מחסל זקנים בסיטונאות? כמה נח. שמחתי כאשר התברר, לאור התגובה האגרסיביות שלה למגיפה, שההנהגה הסינית ככל הנראה פחות צינית ומטורפת משהייתי נכון לשער. |
|
||||
|
||||
אולי השיקול הכלכלי באמת היה מרכזי מבחינת מנהיגי סין, והם החליטו לעשות הכל (טוב, כמעט הכל) כדי לא לפגוע בצמיחה - כולל סגרים דרקוניים. באופן פרדוקסלי עכשיו, בעקבות האומיקרון, ייתכן שלאזרחי מדינות המערב יש חסינות רבה יותר לוריאנט הקורונה הבא מאשר לאזרחי סין. לאור היעילות המוגבלת של החיסון הסיני, אני מניח ששוקדים שם במרץ על העתקת שיטות הפיתוח והייצור של חיסוני mRNA כדי לחסן את כל האוכלוסיה כנגד אומיקרון, אחרת יישארו חשופים לכל התפרצות קורונה עתידית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |