בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/02/22 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין מאחז אביתר? הייתי מודיע שלצערי לא הצלחתי לגבש את חוות הדעת במועד, ואינני רוצה לפסוק הלכה בעניין חשוב כזה ביום האחרון שלי בתפקיד. בעניין דרעי הייתי אומר שכידוע לכולם אני בדיעה שכאשר מוגש כתב אישום נגד איש ציבור1 אין מקום להסדר טיעון (ובאותה הזדמנות מזכיר למחוקק שכבר שנים אני מבקש לשנות את החוק כך שאיש ציבור ששומר על זכות השתיקה שלו בחקירה פלילית מאבד את זכותו להיות איש ציבור). ____________ 1- לצרכינו איש ציבור הוא מי שזכאי לשימוע (ובו ניתן, כמובן, לסכם על מעין הסדר טיעון, אבל לפני הגשת התביעה. ברגע שמוגשת תביעה, רק שופט יוכל לקבוע מה יעלה בגורלה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 הוא זכאי - אתה בעצמך אמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך בניגוד לאנשי החוק שהחלטותיהם אמנם פוליטיות ולא משפטיות מקצועיות, אבל אין הם מודים בכך, אתה היית פשוט משתין מהמקפצה. לעניין דרעי לא שאלתי אותך. את דעתי בעניין גיבשתי. בראיון עליו סיפרתי הגברת דברה על כך שבתחילה היו האשמות חמורות הרבה יותר מאותו "זנב" שנשאר, ומנדלבליט אף תיאר זאת כ"הר שהוליד עכברון". השניים לא הסבירו מדוע בכלל ניסו להדביק לדרעי את אותן עבירות שלא נשאר מהן דבר. לי יש דעה גם בעניין הזה. רמז: ראה ראשית תגובה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להשתין מהמקפצה (ובמזג האויר הנוכחי אין שום סיכוי שאעשה זאת) כדי להכיר בכך שלהחלטות שיפוטיות יכולה להיות ה̲ש̲פ̲ע̲ה̲ פוליטית. למעשה זה כל כך טריביאלי שאפילו ביבי וחבר סנג'ריו מבינים את זה! אבל זאת ההזדמנות להגיד שהבעיות שעולות בשאלות כמו אביתר באמת לא צריכות להיפתר בידי מערכת המשפט, ולו הייתי שופט עליון הייתי מסרב לטפל בהן בכלל בטענה שבעצם הדיון אני מקבל כלגיטימים את חוקי האפרטהייד המתועבים שביסוד העניין כולו. עצם הרעיון לפיו "קרקעות מדינה" מעבר לקו הירוק הן רכוש הפקר שכל יהודי1 יכול להשתלט עליהן ומישהו כבר "יסדר" את העסק בעוד חוקים שייתפרו עפ"י הצורך אינו אלא גזל, שוד לאור היום ומעשה נבלה מעורר קבס. הכי נחמד זה לשמוע את אלה שמצדיקים את זה כי אלהים נתן את השטחים האלה לעמו הנבחר(א). אלא שאינני שופט עליון, ואין לי שום מושג למה אני חוזר על מה שכתבו טובים ממני אלפי פעמים. ____________ 1- אם כי אני מניח שבתיאוריה גם ערבים אזרחי ישראל היו יכולים להקים התנחלויות כאלה. יופי, המצפון הלאומי יכול להתפאר בנקיונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש עצמי כמעט נבזה להסכים עם ביקורת על מערכת המשפט בימים אלו, אבל יש משהו שמטריד אותי. נניח שאריה דרעי במקום לשלוף את הקלף העדתי, דבר שבימינו מעיד כאלף עדים על אשמתו של האוחז בקלף, היה טוען טענה אחרת: אני מנהל מערכה לטיהור שמי במשך שש שנים. כשל כוח סבלי. כל מה שאני רוצה זה לגמור עם זה ולכן הסכמתי לעסקת הטיעון. במילים אחרות איזה תרומה יש לזחלנות הידועה של מערכת המשפט שלנו למצב האיום ונורא שלה כיום (מבחינת האמון והתמיכה הציבורית). המערכת מתחפרת בתוך הררים של ניירות ופלפולים משפטיים, חוזרת ודשה במיני טענות שוליות וזכויות הזויות של נאשמים, כך שבינתיים החיים עצמם חולפים והכרעותיה של המערכת המשפטית נופלות כגשם על אדמה חרבה. סניגורים של המערכת יאמרו שהיא הופכת כל אבן בחיפוש אחר האמת ומגנה על זכויות הנאשמים לשווא. לי יותר מסתבר שהם מפחדים לעמוד מאחורי הדין ומעדיפים לפסוק לאחר שהרוחות יתקררו (והגוויה כבר התפוררה). אני יכול להסכים עם הדעה שבתי המשפט לא צריכים להדיח נבחרי עם ממשרותיהם. אני לא חושב שצריך להסכים עם זה שבתי המשפט נמנעים מלומר את דעתם על אנשים המועמדים לבחירות. שלב נמוך בהיסטוריה שלנו הוא כאשר נוכלים, מחרחרי ריב ואנשים בעלי מנטליות עבריינית נבחרים לח"כים ושרים. שלב עוד יותר נמוך ממנו, הוא כאשר השופטים חוששים מפניהם ונמנעים מלעמוד בפרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 שימוע [ויקיפדיה] מאשש את זכרוני כי הכל זכאים לשימוע (עם מעט יוצאים מן הכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה, לא ידעתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |