|
נגעת בנושא חשוב, שלא לומר מרכזי - היחס לכאב. רופא שעוסק בנושאים אלו בארץ ובחו''ל הצביע על שני הבדלים מרכזיים בשלהם משבר האופיואידים פסח ברובו על ישראל. הראשון הוא ריכוזיות המידע והרגולריזציה, והשני הוא היחס לכאב. הוא הסביר שבניגוד לתפיסה האמריקנית של אפס כאב, זו הישראלית היא שכאב הוא חלק מן החיים. מניסיוני הפרטי אני יכול לספר שכבר למחרת ניתוח שעברתי לפני כארבעים שנה, התחילו לגמול אותי ממשככי הכאבים - במחיר של שבועיים מייסרים. התרשמותי היא שכיום, לא רק שרוב הניתוחים כרוכים בפחות השחתת רקמות, ומשום כך כואבים הרבה פחות, אלא גם שהגישה לכאב זזה קצת, אני מקווה שלא יותר מדי, לכיוון האמריקאי. למעשה, מעבר לרווחת החולה ישנה גם סיבה רפואית לצמצום הכאב - בחלק מן המקרים הוא מעכב את ההחלמה.
|
|