בתשובה לאריק, 17/01/22 20:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעת חרטה נדרשת כאשר מוגשת בקשה לחנינה או לקיצור תקופת עונש המאסר. בעסקת טיעון הנאשם נדרש להודות בחלק מהדברים בהם הואשם. אין שום קשר לחרטה ולא ייתכן שחרטה תהיה חלק מהעסקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אני לא מבין איזה אינטרס יש לפרקליטות להסכים לעסקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עסקת טיעון תפסיק את האיומים נגד חייה של ליאת בן ארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבדתי אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מגיע לבית המשפט לתעבורה וסוגר עסקה עם התובע האינטרס שלי הוא לצאת בעונש מופחת, והאינטרס שלו הוא לא לבזבז את זמנו של בית המשפט בדיוני הוכחות (אילו רבע ממי שקיבלו דו''ח תנועה היו בוחרים בברירת המשפט ולא מודים באשמה המערכת היתה קורסת). במקרה של נתניהו האינטרס שלו ברור אבל האינטרס של התביעה לא. גם אילו היו חושבים שישיגו בעסקת טיעון קרוב למה שישיגו בתום דיון ההוכחות (שכבר מתנהל זמן מה) עדיין האינטרס הציבורי הוא לברר את האשמה עד גמר. כמו אצל קצב התביעה נלהבת מדי לגמור את הסיפור בלי בירור מלא של ההאשמות. קצב יצא אידיוט כשלא הסכים לעסקת הטיעון, נתניהו הוא הרבה דברים אבל אידיוט הוא ממש לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבדתי אותך כשטענת שלתביעה חשוב שהנאשם יביע חרטה, והיא מבקשת לכלול את הבעת החרטה בעסקה עם הנאשם. עכשיו כתבת תגובה שלימה שבה המושג ''הבעת חרטה'' לא מופיע, ולכן שוב יש על מה לדבר. בירור האשמה או מה שאני מכנה ברור האמת, הוא אולי מה שהתביעה צריכה לשאוף אליו בעולם אידיאלי. אבל מה שקורה בפועל הוא לא זה. עצם העובדה שקיים ההליך הזה שנקרא ''עסקת טיעון'' הוא אולי אחת ההוכחות לטענתי זו. בעצם, בפועל, התביעה מנסה להביא לכך שנאשם יורשע בשורה של עבירות שהיא מאשימה אותו בהן. ההגנה שואפת לכך שהנאשם יזוכה מכמה שיותר האשמות. לכן, בעצם מתנהלת מלחמה בין ההגנה לתביעה בנושא הזה. לפעמים התביעה לא בטוחה שתצליח לשכנע את בית המשפט במלוא סעיפי האישום וההגנה לא בטוחה שתצליח לזכות אותו בכל. ואז ההגנה והתביעה עושות את עסקת הטיעון, שבה כל צד מנסה למשוך את העסקה כמה שיותר לצד שלו. לכל צד נראה שמבחינת הסיכויים כך ישיג כמה שיותר. אם התביעה מעריכה שאם ההליך המשפטי יתקיים עד סופו היא בסופו של דבר תשיג מה שהיא יכולה להשיג בעסקת טיעון בוודאי שכדאי לה ללכת לכוון הזה כדי לחסוך זמן וכסף. זה גם מה שקורה במשפט נתניהו. אשר לפרשת קצב, אני מניח שאתה יודע את דעתי, שאותה הבעתי כאן בעבר. איני חושב שהיה שם בירור האמת עד סופה, והנאשם הורשע, לדעתי, בדברים שלא עשה. כלומר, אני מניח שלו היו מצלמות באותו חדר במלון, לא היינו רואים שם אירוע שהיינו מגדירים אותו כאונס, אלא אירוע שבו יש הרבה אלמנטים של הסכמה בין קצב והגברת. אני די מסכים אתך ש''קצב יצא אידיוט'', אם כי גם זה לא בדיוק כך, אלא יותר בהיענות לכוחות פנימיים בתוכו שהוא לא הצליח להתגבר עליהם. לכן הוא לא הסכים לעסקת הטיעון שגם היא כשלעצמה לא הייתה כפופה לבירור האמת. הן העבירה שבה הורשע והן העבירה שהתבקש להודות בה בעסקת הטיעון לא היו דומות לאמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט נתניהו יוצא דופן במשמעויות הציבוריות שיש לו. ראש ממשלה לשעבר שנהנה מתמיכה ציבורית עצומה, כאשר בקרב תומכיו שגור הנרטיב שמערכת התביעה, ובמיוחד העומדים בראשה, עושים לו עוול עצום. לכן היועמ"ש ראה חשיבות בניהול המשפט במלואו, כדי שמערכת המשפט תחליט ולא הפרקליטות. עסקת טיעון חלבית תשחק לידיהם של תומכי נתניהו. האם ראשי התביעה מעוניינים בעסקת טיעון שתחזק את הנראטיב שהם רדפו את נתניהו? אני מאמין שקצב לא ידע ולא יודע את האמת אודות מעשיו, וגם אם יראה את הסרטון הדמיוני עדיין יפרש אותו לא נכון. ובאופן כללי לדעתי כל יחסים אינטימיים בין שר לעובד מדינה (לא רק כפוף לו ישירות) שאינו בן זוגו הקבוע יכולים להתפרש תחת יחסי מרות ולכן להחשב כאילו התקיימו בכפיה, אפילו אם העובד הביע התלהבות מהמעשה. שרים צריכים להזהר מהשררה שלהם הרבה יותר מבוזגלו. הנה עוד סיבה טובה להתקין סוף סוף את תקנות הקוד האתי לחברי ממשלה. הייתי מכניס שם סעיפים מחמירים לגבי ניצול השררה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במשפט נתניהו תהיה עסקת טיעון, כל צד יחשוב שזה הטוב ביותר שהוא יכול להשיג מבחינת האינטרסים שלו, כפי שניסיתי להסביר בתגובתי הקודמת. לגבי קצב, מעולם לא טענתי שמדובר במלאך אלוהים אלא בדיוק ההפך. אמרתי בתגובות קודמות שבהן עסקתי בפרשה שהאופן שבו ניהל את משרדיו כשר וכנשיא ובחירת העובדות באמצעות שיקולים זרים פגעה בי כאזרח, ואולי יש במעשיו אלה גם הביטים פליליים. אבל אני שב וטוען שלדעתי אונס לא היה שם. את המשפט ''קצב לא ידע ולא יודע את האמת אודות מעשיו'' איני מבין. אולי התכוונת לכך שהוא לא מבין את משמעות המעשים. אבל זכור שהוא הכחיש הכול. לו חשב שאין כל רבב במעשיו מכל בחינה, בוודאי לא היה מכחיש את העובדות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין, רק לא ברור לי אם התביעה מתחשבת באינטרס הנוסף שלה שציינתי. הכניסה של אהרן ברק לעמדת המתווך מוזרה מאוד בעיני. יכול להיות שגם הוא חושב שסיכויי ההרשעה לא מזהירים, ומשקל המוניטין המקצועי והציבורי שלו בהחלט יכול להשפיע על התביעה להתפשר בניגוד לאינטרס הציבורי להגיע להכרעת דין. בעניין קצב אין לנו את הסרטון כדי שנוכל להחליט בעצמנו אם היה אונס או לא, וגם לא קראנו את אלפי עמודי הפרוטוקול של המשפט (המדיה דרכה אנחנו צורכים את עיקרי הדברים היא פילטר מוטה). אבל היו ערימה של עדויות משכנעות, כולל כאלה שהתיישנו ולא היו ראיה במשפט, על כך שמדובר בעבריין מין סדרתי שביצע מעשים מגונים בכפיה ברבות מהעובדות שהיו כפופות לו. אולי בית המשפט טעה והוא לא אנס, אבל אני משוכנע שהוא היה עבריין מין סדרתי. תחת ההנחה הזאת ההתעקשות שלו נגד עסקת טיעון שכללה הודאה במעשה מגונה ובהטרדה מינית ולא הזכירה אונס מלמדת על כך שלא הבין כלל את משמעות מעשיו, או שבנה לעצמו מציאות מדומיינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שלנוכח הדיון על עסקת הטיעון של נתניהו לא רק אנחנו נזכרנו בקצב. ראיתי לפני זמן קצר ראיון עם אחיו של קצב, ובו סיפר שיש בידיו הקלטה של שיחה טלפונית שלו עם רז נזרי שהיה אז המשנה של מזוז ערב ההחלטה על עסקת הטיעון שבו הוא אומר שהם יודעים שאונס לא היה, אבל אם קצב לא יסכים לעסקת הטיעון הם יגישו כנגדו כתב אישום על אונס1. אני חושב שהדברים האלה שמחזקים את הניחוש שלי לגבי מה שהיה שם, מצביעים בדיוק על מהות השוק הזה שנקרא משפט פלילי. ב"כנופית שלטון החוק" שהפעם אני מכליל בה גם את בתי המשפט איש לא מחפש את האמת. היה שם רק צדיק אחד -דנציגר, שכתב פסק דין ארוך שבו אפשר לקצב להגיש ערעור לבית המשפט העליון, שבו הסביר מדוע המערכת צריכה לחתור לאמת גם אם ברור שהנאשם משקר. אבל הוא היה היחיד. בפסק הדין של הערעור בעליון שהרכבו לא כלל אותו, שמו והדברים שכתב בפסק הדין הזה כלל לא הופיעו. 1אני מניח שבימים הקרובים אוכל להביא קישור להקלטה של אותה שיחה בעלת התוכן המדהים הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 האם אתה יכול כבר להביא את הקישור להקלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא. ישנו ברשת הראיון הזה שבו ליאור קצב אומר את הדברים, ואני זוכר ראיון אחר שבו הוא נשאל על ידי המראיינים אם יוכל להמציא את ההקלטה הזאת, והוא משיב שכן. אבל מאז ראיתי אותו עוד פעם או פעמיים בראיונות והסיפור הזה לא הוזכר. גם אותי זה מסקרן, כי נוסח דברי נזרי כפי שהוא מצטט ממש מדהים עד כדי כך שקשה להאמין בו, אבל עד כה ההקלטה ככל הידוע לי לא פורסמה. מאידך גיסא לא שמעתי גם הכחשה של נזרי לדברים. ייתכן שמה שאמר נזרי הוא ברוח הדברים אבל לא בנוסח כל כך חד וחותר כפי שהם מצוטטים על ידי ליאור קצב מהזיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: בשורה האחרונה - וחותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך סביר שיש הקלטה כזאת והמשפחה לא מיהרה לפרסם אותה? אפילו אם גם קצב אומר שם כמה דברים בעיתיים מבחינתו אפשר הרי להשמיע רק את הקטעים שנוחים לו. טוב, אולי החתול אכל אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שרב הנסתר, והתמונה המדויקת לא כל כך ברורה לי. בראיון עם ליאור קצב הוא גם אמר שאחיו הלך עם ה''אמת שלו'', ומיהר לתקן ל''אמת'' בלי ''שלו''. התחושות שלי אותן ביטאתי יותר מפעם אחת הן שהכחשת הכול בכול אינה האמת, וכן היו אירועים, אבל אלה נעשו בהסכמה, ולכן לא היה אונס. מאידך גיסא אני חושב שאותה מתלוננת על אונס, שבכלל לא התלוננה אלא נקראה לדגל על ידי הפרקליטות, עשתה עבודת הכנה מדוקדקת עם חכמי הפרקליטות לקראת עדותה, ובהכנה הזאת נוצר סיפור האונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה התחושות שלך לגבי "נראה לך סביר שיש הקלטה כזאת והמשפחה לא מיהרה לפרסם אותה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה. ומדוע לא הראו זאת לשופטים במשפט במחוזי ובערעור. כאן אני אתך ואין הוויכוח. אבל כששמעתי בפירוש שהאיש אומר שהוא מוכן למסור את ההקלטה, הייתי בטוח שכולנו נוכל לשמוע אותה במהירה ואז נדע מה בדיוק אמר נזרי. מאחר שבניגוד להבטחה ההקלטה לא מוצגת התמונה לגמרי שונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |