|
אם מותר לי להצטרף אליך ולהסכים שאסימוב שהיה אחד מסופרי המדע הבידיוני המקוריים והמבריקים בחיזוי טכנולוגי, אפפעם לא הצטיין ביכולתו הספרותית. גם כשקראתי את ספרי המוסד לפני עשרות שנים רבות, הבחנתי בדמויות השטוחות ובעלילות המשתבללות. אין זה גנאי גדול במיוחד לאסימוב, מפני שסופרי sci-fi לעתים רחוקות ידועים ביכולותיהם הספרותיות. אפילו סופרים שהשקיעו יותר בתחום זה כמו פרנק הרברט ופיליפ ק. דיק, לעתים קרובות חוטאים בדמויות שטוחות ובהסתבכויות עלילתיות שאינן מובילות לשומקום. הייתי מוציא מכלל זה את ארתור סי קלארק. מצד שני, יתכן שגם תרגומים חובבניים אינם עושים חסד עם ה-sci-fi. אני רואה כאן, שאיני היחיד שסבר כי לארי ניבן מצטיין בהברקות הטכנולוגיות אבל די שטחי בתיאור ובהתפתחות של הדמויות שלו. אבל הספר מגונן (protector) שלו זכור לי לטובה, גם בדמויות (בעלילה פחות). היום אני חושב שזה כנראה לא מעט בזכותו של המתרגם עמנואל לוטם. מצד, שני, לוטם תרגם גם כמה מספרי המוסד של אסימוב, כך שיתכן שהרבה תלוי בתרגום שקראת. מצד שלישי, אתה קראת אותו במקור והתרשמותך די קרובה לשלי. יכול להיות שפשוט התרשמתי מן האמרה הלאטינית של יובאנליס Quis custodiet ipsos custodes המשמשת כמוטו של הספר מגונן.
|
|