|
||||
|
||||
קומפלוקסי קולנוע הלכו והתרבו עם השנים עד שהפכו כמעט לאפשרות היחידה. כמו כן - לא נטען שיש בעיה אינהרנטית לקומפלקסים שהיתה קיימת גם לפני 30 שנה. הערים הפכו צפופות יותר והקניונים דחוסים יותר בשנים האחרונות. רק בסביבה הזאת ובערים עם בעיות תחלואה שמפריעות לשיגרת היום ולכלכלה, הקומפלקסים הופכים1 ללא sustainable. מיזוג אוויר בשטחים סגורים לא הופך את השטחים הסגורים לבטוחים כמו שטחים פתוחים. הדרישה לשים מסכות בכניסה לקניון איננה שרירותית. ________________ 1 unsustainable - סליחה על ההיבריש. לכתוב במקום ״לא ברי קימה״?! איך לכתוב את מה שאני מתכוון אליו בעברית? |
|
||||
|
||||
לדעתי דוקא מה שלמדנו מהקורונה זה שהתקהלות ושהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם. אם הלקח שלך הוא לפגוע באספקט החברתי -פסיכולוגי החיוני הזה, יש מצב שתופעות הלוואי של זה יגמדו את ההשפעות הפיזיולוגיות של הלונג-קוביד. ועם זאת, תחבורה ציבורית פחות צפופה זה בהחלט יותר נחמד. שלא לומר רכבים פרטיים. |
|
||||
|
||||
קשה לטעון טענה בנושאים שהם לא בינאריים כי ישר מנסים להחליף את מה שאתה כן טוען (שנמצא אי שם במקום סביר על הספקטרום) למשהו שאתה לא טוען (שנמצא בקצה). בשום מקום לא התכוונתי למנוע מאנשים להתקהל. יש דרכים שונות להתקהל ולא כל ההתקהלויות הן שקולות זו לזו. כן התכוונתי שאנחנו צריכים לפעול להוריד את הצפיפות ולקבוע נורמות חברתיות (וחוקיות) לגבי מה היא התקהלות ראויה לבין מה היא התקהלות לא ראויה. שהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם זה משפט טריביאלי שברור שאני מסכים איתו. אז לא. הלקח שלי הוא לא לפגוע באספקט החברתי-פסיכולוגי הזה. הלקח שלי הוא לפגוע במימוש ובפרשנות הגרוטסקית והחולנית שהסביבות העירוניות שלנו נתנו לצורך החברתי-פסיכולוגי הטבעי הזה. מליוני אנשים רוצים לחיות יחדיו בסביבה עירונית קטנה וצפופה? זה דורש שינויי התנהגות מסוימים כדי לשמור על בריאות הציבור. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני או ממה שמתחשק לנו. מציאות. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים עם זה שצריך לקבוע "מה היא התקהלות ראויה". קבוצות שונות רוצות להתקהל מסיבות שונות. יש הגדרה של משרד הבריאות והמשטרה שהמתקן עומד בתנאי בטיחות בסיסיים (וזה גם היה לפני הקורונה). זה שחשוב להקפיד על האכיפה של התנאים האלו - גם ברור ומוסכם. אבל מעבר להגדרה הזו, אני לא חושב שיש סיבה טובה לקבוע נורמות שכדורגל (לדוגמא) עדיף שלא, אבל תפילה בכותל - כן. ואתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו. למה? כלומר אם אתה באופן אישי סולד מצפיפות, אדרבא - תמנע ממנו. אבל לא כולם חולקים את ההעדפות שלך או שלי.. זו גם מציאות. |
|
||||
|
||||
אכן לא ראוי ש״התקהלות ראויה״ תהיה מבוססת על סוג הפעילות. ראוי שהיא תקבע על פי קריטריונים אוביקטיביים ורלבנטיים כגון צפיפות, שטח פתוח או סגור וכו׳. יכולה להיות התקהלות ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל והתקהלות לא ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל. ״אתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו״ התקהלות לטובת משחק כדורגל *כפי שהיא נעשת היום*. מובן מאליו שלא כל צורה של התקהלות לטובת צפיה במשחק כדורגל היא עניין לא ראוי ומוזר לי שמישהו מניח שאני חושב משהו בסגנון. אפשר לקבוע הגבלות ולאפשר את הפעילות. הטענה שלי היא שבעתיד1 יובן שלא מדובר רק בהעדפות אישיות (למי יותר או פחות נחמד כשצפוף), אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה2. זה שזכותם של אנשים לעשות מה שנחמד ונעים להם זה לא רלבנטי. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני (האמת, הזכות של קהלים להצטופף מעבר לסביר נשמע לי כמו רעיון הזוי/מוזר/כאילו-למה?). _____________ 1 אחרי עוד כמה גלים ומגפות עתידיות. 2 ול-״אבל עד שהיה קורונה לא היתה בכלל בעיה״ אני עונה: א) חלק מהטיעון הוא שבעיות הצפיפות החמירו עם השנים והיום אנחנו (לדעתי) עברנו את המסה הקריטית שמפרידה בין ״סתם לא רצוי״ לבין ״מסוכן״. לכן, לשפוט את מה צריך לעשות בעתיד על פיהמצב לפני עשור, שניים או יותר זה לא רלבנטי. ב) תסריט הקורונה הוא לא התסריט האפשרי הגרוע ביותר. העולם, מערכותיו, המבנים החברתיים והציבור הוכיחו שהם לא יודעים איך להתמודד עם משברים מהסוג הזה. למזלנו הקורונה היא לא מסוכנת או קטלנית לרוב האוכלוסיה. מה יהיה כשישתולל וריאנט או אפילו וירוס חדש שהוא קטלני והרסני יותר ממה שאנו מתמודדים איתו היום? |
|
||||
|
||||
מה המטרה של "התקהלות ראויה"? למנוע התפרצות של מחלה מדבקת באותה מידה כמו קורונה? אי אפשר להתנהל בשגרה כדי למנוע התפרצות של מחלה כזאת. לשם כך נדרש משהו קרוב מרחק פסיעה מסגר. לחיות בשגרה כדי למנוע התפרצות מחלה דמוית-קורונה שקול ללגייס את כל המילואימניקים לצבא לתקופה בלתי מוגבלת למקרה שתהיה מלחמה. |
|
||||
|
||||
==> אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אם מדובר על צורך אובייקטיבי לשמור על בריאות הציבור, אני מתקשה לראות איך זה יעזור. אני פשוט לא רואה איך הקטנת הצפיפות (בשיטות שהצעת) מהווה איזשהו חיסון בפני משברים בריאותיים, כולל משברים בריאותיים שעדיין לא קרו. אפילו לגבי הקורונה תתקשה למצוא הוכחה שאיזורים עירוניים פחות צפופים וללא תחבורה ציבורית עברו את הקורונה בשלום. קל וחומר לגבי וירוסים עתידיים. ==> לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני אבל אתה מנסה לשכנע אנשים ולא וירוסים :-) וכדי שאנשים לא יתקהלו לטובת משחק כדורגל (כפי שהם עושים את זה היום, וואטאבר) - אתה צריך לשכנע אותם שזה יבטיח את בריאותם. להגיד "אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה" זה מרגיש כמו סיסמא ריקה. זה קצת כמו להגיד "אי אפשר לאכול בשר ולא לקבל בעיות תחלואה". |
|
||||
|
||||
____ 2ב) לזה ני לגמרי מסכים, ואפילו כתבתי משהו בכיוון כאן כבר לפני כמה גלים. המסקנה שלי מההתמודדות העולמית (ברמה האזרחית-כלכלית-חברתית שלה) עם הקורונה היא שוירוס קטלני יותר - למשל כזה שגם ילדים יחלו קשה ממנו - יביא לסוף הציויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה. ולא בגלל שכולם ימותו מהמחלה, אלא בגלל שאנשים יתחילו להרוג אחד את השני ברחובות במאבק על משאבים בסיסיים כמו מזון, תרופות, בדיקות, מסכות, ומי מסוכן לאחרים כי הוא כן/לא שומר על תקות כאלה ואחרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |