 |
|
 |
||
|
||||
 |
חדשות מן הדגימה המפעלית: שלשום: 9 מאומתים אתמול: 8 היום: 19 אנחנו לגמרי במקדם הדבקה 2. ודוק: אני מעריך שלפחות 90% מן העובדים מחוסנים בתצורה כלשהי. לענ"ד האפשרויות הפתוחות הן א. ההגנה של החיסון בפני הדבקה היא אפסית. ב. אצל רוב המחוסנים, עברו כבר 3 חודשים מאז החיסון האחרון. בכל מקרה ביחס להדבקה, אין משמעות לחיסון. הגרף בלוח הבקרה, של חולים פעילים - גיל והתחסנות תואם את המסקנה הזו. בסדר שני, העובדה שהכי פחות מאומתים יש אצל מחוסנים לא בתוקף יכולה לרמז על יעילות החיסון (כנגד הדבקה) אצל לא מבוגרים (או לחילופין על הטיות של פחות בדיקה). כרגע הכוח היחיד שיכול "לבלום" את צמיחת האקספוננציאל הן ה"ידיעות" על מחסור בבדיקות. במקביל רואים צמיחה בתחלואה הקשה ובתמותה. הגידול הזה אינו במימדים שיכולים לסתור את הידיעות על כך שהאומיקרון פחות אלים ועל יעילות החיסון כנגד תחלואה (מה גם שרוב החולים כלל אינם מחוסנים). המכשלה להערכתי היא בכך שהנתונים הללו קשורים להדבקה לפני 3-5 שבועות, כך שנצטרך להמתין עוד שבוע-שניים כדי לדעת בודאות. אני לא רואה סיבה לפקפק בדיווחים על "שפירות" האומיקרון, אבל כבר ראינו שהקורונה מגלה וריאציה משמעותית ביחס לאוכלוסיה ונסיבות אחרות. המוטיבציה להתחסן בפעם הרביעית הולכת ונהיית גבולית. אני בדעה שעדיין כדאי להתחסן בגלל שלקורונה כמו לשפעת אין חיסון עדר. העובדה שחלית באופן טבעי באומיקרון לא בהכרח תגן עליך מפני הזן הבא שעשוי להיות אלים פחות או יותר מקודמו. במחשבה שנייה גם זאת נקודה השנוייה במחלוקת. אם חלית בשפעת אין לך הגנה בפני השפעת הבאה, אבל אוכלוסיה ששרדה כמה שפעות היא כפי הנראה יותר קשיחה ומסוגלת לשאת את הפגיעה של הזן הבא. עד כמה ההתחסנות הציבורית הזו קשורה להתחסנות הפרטית, לא ברור לי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |