|
||||
|
||||
כבר אפשר לומר במידה מכובדת של בטחון שהאומיקרון אכן פחות קטלני, במיוחד עבור מחוסנים ומחלימים. סביר שהתוצאה הכוללת - גם אם הסיכונים הגדולים האחרים לא יתממשו - בכל זאת תיהיה קטסטרופלית למדי. קצת מתמיה אותי המשך השימוש ב-R כמדד אפידמיולוגי רלוונטי-לכאורה1. אבל אם בכל זאת נצמדים למונחים של R0, ראיתי הערכות (של אנשי-מקצוע, לא טוקבקיסטים) שמדברות על מספרים שבין 3 ל-17. כך או אחרת, נראה שמדובר באחת המחלות הכי מדבקות בהיסטוריה של הרפואה, ואולי אפילו הכי מדבקת. האומיקרון כנראה מתפשט מהר לא רק מכיוון שהוא עובר בקלות מאדם לאדם - אלא גם מכיוון שהוא עושה זאת בזריזות (נראה שאנשים מדבקים כבר אחרי כיומיים מזמן החשיפה, לעומת כ-4 ימים עבור הדלתא). אם היינו מנסים להשתלט על התפשטות המחלה אלה היו חדשות טובות - אבל אנחנו לא מנסים, אז אלו חדשות רעות. אגב, בשינוי נושא קל: התברר לי לאחרונה שבמחלות ויראליות אירוסליות אפשר להדבק גם דרך העיניים, לא רק האף והפה. ארגיש מאד מגוחך להסתובב עם משקפי-מגן בנוסף למסיכה, אז מאד אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי למה זה רעיון מטופש. 1 לא אמור כבר להיות מובן מאליו שזהו מדד לא אינפומרטיבי ומאד קונטקסטואלי, שלא שימושי לכלום? |
|
||||
|
||||
ויקיפדיה מספרת שלחצבת יש R בין 12 ל-181. אבל זה בסדר, פאי כבר יעבור את ה-20... |
|
||||
|
||||
בהקשר הזה, ה-serial interval של חצבת הוא כ-12 יום, ושל האומיקרון - יש המעריכים - כיומיים. כלומר, אפילו אם לחצבת R של 18 ולאומיקרון R של 3 - אז אם מתחילים עם 10 חולים בכל מחלה, מקבלים כמעט 60 אלף חולי חצבת אחרי 36 יום. והם כנראה ירגישו מאד מיוחסים בין כמעט 4 מיליארד חולי האומיקרון שנדבקו באותו פרק זמן. כאמור, R הוא מדד די מטופש. |
|
||||
|
||||
היתה איזו תקופה קצרה עם פרוץ המגיפה בה דובר גם על הדבקה דרך העיניים, אבל עד כמה שאני זוכר הדיבורים גוועו יחד עם ההמלצות על רחיצת ידיים תכופה וחיטוי משטחים. אם האומיקרון יחזיר את אלה זה יהיה מעצבן מאד. |
|
||||
|
||||
זה היה עוד בתקופה בה עוד אנשים חשבו בטעות שכדאי לקחת ברצינות את ה-WHO, שעסקו בהכחשה נמרצת של העובדה הברורה לכל שהקורונה היא מחלה המופצת בעיקר דרך האוויר, ועסקו בהסברה לא רלוונטית לפיה כדאי להזהר כאשר נוגעים בעיניים אחרי שנוגעים במשטחים ציבורים. עוד אחת מהתוצאות המדכאות של הקורונה, היא שאיבדתי 100% מהאמון התמים שהיה לי פעם ב-WHO, CDC ו-FDA. במציאות קצת פחות אבסורדית, הייתי פונה אליהם לגבי האפשרות של הדבקה מהאוויר דרך העיניים. |
|
||||
|
||||
לי דוקא WHO נראים די אמינים. הם לא ממהרים לפרסם "עובדות" ובד"כ מסתמכים על מקורות אמינים. זה נכון שנראה שרוב ההדבקה היא באויר (לדעתי גם פספסו לגמרי הדבקה במסעדות ובחפלות כאשר אתה אוכל את הרסס הטיפתי של היושבים לצדך), אבל בינתיים לא ראיתי שום מאמר שמבטל את האפשרות להדבק ע"י נגיעה במשטחים מזוהמים. |
|
||||
|
||||
משטחים מזוהמים הם סיכון קטן עד זניח (מקור 1, מקור 2, מקור 3). לעומת זאת, להדבקה דרך האוויר (aerosol transmission) יש הר של עדויות, מחקרים ותחקירים, ולמיטב הבנתי יש קונצנזוס נרחב בקרב אפדימיולוגים ווירולוגים שזו דרך ההפצה העיקרית של הוירוס והמחלה. אני לא יודע איך לכתוב על ההיסטוריה שהובילה את ב-WHO למצב המגוחך בו הוא מצוי, מבלי שקוראי האייל ישתכנעו שאני כותב את ההודעה הזו ממרתף חשוך, מוקף בקרטוני-פיצה ישנים ובקבוקי קולה ריקים, כאשר כובע עשוי מנייר אלומניום מונח על ראשי. אז לא אכתוב. העובדות נשמעות כשילוב בדיוני ואבסורדי של חלמאות, איוולת, ריקבון בירוקרטי ושחיתות מוסדית. |
|
||||
|
||||
בפיצה יש חלבונים וירקות בריאים, והיא הולכת ממש טוב עם קולה. וכובע האלומיניום אכן יכול להגן בפני שדה אלקטרומגנטי. |
|
||||
|
||||
אני אשמח אם תכתוב. |
|
||||
|
||||
הסיפור (כפי שמספר אותו חוזה חימנז) אודות ארגון הבריאות העולמי ב-2020, מתחיל עם היפוקרטס כ-400 שנים לפני הספירה (הזהרתי אתכם שזה נשמע אבסורדי!). הוא הציע שמקור המחלות הוא ב-"אוויר רע" וזו ראשיתה של תאורית המיאזמה שהייתה התאוריה האפידימיולוגית המקובלת עד המאה 19. זו לא הייתה התאוריה היחידה: במאה ה-16 ג'ירולמו פרקסטורו הציע תאורייה חלופית ושערורייתית לפיה מחלות עוברות מאדם לאדם. הוויכוח בין מחנה "האוויר הרע" למחנה "אנשים מדבקים" נמשך מאות שנים, עד המאה ה-19 בה בעקבות עבודתם של רבים וטובים התאוריה החיידקית של הפצת מחלות הרימה את ראשה, וכולם עברו להתווכח איתה במקום אחד עם השני. מן הסתם ברור היום מי צדק בוויכוח הזה. אבל כדי לקדם את התאוריה (הנכונה) שלהם, יצאו החיידקיסטים (למשל קרל פליגה ו-צ'ארלי צאפין) בג'יהאד נגד הרעיון של "הדבקה מהאוויר". על רקע זה הודגשה האבחנה בין "הדבקה טיפתית" לעומת "הדבקה אירוסלית", ובגיבוי מדע קצת מפוקפק התגבשה הדוגמה (שאימצו אפדימיולוגים באופן כללי, ובפרט ה-WHO) לפיה הדבקה-טיפתית היא המקרה השכיח, והדבקה אירוסלית היא כמעט בגדר קוריוז. ההקשר ההיסטורי הזה נשמע אולי קצת תלוש, אבל עושה רושם שהוא נכון. לכך מצטרפת אחת האנקודות ההזויות ביותר אליהן נחשפתי: המקרה המוזר של ה-5 מיקרון. מומחי ה-WHO וה-CDC, בגיבוי מסמכים והנחיות כתובות, האמינו בלב שלם שרק טיפות הקטנות מ-5 מיקרומטרים יכולות לנוע באופן חופשי באוויר ולשאת מחלות. זה קשקוש מוחלט וקל לבדיקה, אבל ככל הנראה אף אחד שם לא טרח לבדוק זאת. המספר הזה מגיע בסופו של דבר - אלא מה - מציטוטים שגויים שהוצאו מהקשרם. ספציפית, בנוגע להתפרצות שחפת בשנות ה-60: שחפת עוברת באוויר, ובדקו ומצאו שחלקיקים בגודל 5 מיקרון מסוגלים להפיץ אותה. ומכאן נראה שמישהו "הסיק"(!?) שחלקיקים גדולים מ-5 מיקרון לא יכולים לשאת מחלות באוויר. פרט לכך שזו לוגיקה די מדהימה בפני עצמם, אפילו באותם ספרים ומאמרים משנות השישים חקרו ומצאו שבאופן כללי גם חלקיקים בגודל 100 מיקרון יכולים להתפזר בחופשיות באוויר. אז כשהקורונה התפרצה, העריכו שגודל החלקיקים בהם הוירוס יכול להתפשט הוא בין כ-9 ל-50 מיקרון, ולכן הפצת המחלה אינה אירוסלית. מומחים רבים ניסו לעדכן אותם שהסף "5 מיקרומטר" שרירותי ולא נכון בעליל, ונופנפו כלאחר ביד. יש שפע עדויות להתנגדות העזה והלא-רציונלית שהפגינו בארגון הבריאות העולמי לרעיון של הפצה אירוסלית. למשל, חימנז מעיד כאן על פגישה עם הועדה למניעת מחלות מדבקות של ה-WHO, בה ישבו אפס מומחים בהדבקה אירוסלית (אבל 6 מומחים לשטיפת ידיים), ש- "rudely told us that they were TOTALLY CLOSED to the idea that airborne transmission is important for COVID-19". נדרש הרבה לחץ מצד קואליציית מומחים ברחבי העולם (למשל למשל ולמשל) כדי שארגון הבריאות יזוז מעט מעמדתו, ורק במאי 2021 הוא התחיל להודות בחוסר חשק שאולי המחלה עוברת מהאוויר. מצד שני, עד היום הפרסומים שלהם בנושא דו-משמעיים במקרה הטוב וגובלים בשקר במקרה הרע. הם מסרבים בכל תוקף להודות באיזושהי טעות שהם אולי אי פעם עשו בנושא, ובקישור הקודם מצורפות מאות דוגמאות למדיניות מסוכנת ברחבי-העולם שמקורה בדיסאינפורמציה שהפיץ ה-WHO.חלק מהמוטיבציה של ה-WHO ברורה: הם עשו סדרה של טעויות מביכות מאד שעלו בחיי-אדם וטריוליוני דולרים, והאחראים לכך מתקשים להודות בטעות ולקחת אחריות. מגעיל, אך אנושי. אבל יש כאן עוד סיבה, שמשחקת תפקיד גדול לפחות במידה דומה - ודווקא כאן, בחלק הקונספירטיבי ביותר - התעייפתי מלחפש קישורים וסימוכין לכל מה שאני כותב. חשוד מאד, אני יודע. אז במקום לפרט מה בדיוק הקונסיפירציה המדוברת, אסיים באבחנה ששוקי העלה קודם: כאשר מחלה מופצת טיפתית, האחריות על הדבקה היא פרסנולית (כל אחד צריך לשמור על עצמו) וזולה (שטיפת ידיים, מסכות בד). אבל כאשר מחלה מופצת באוויר, האחריות היא ציבורית (צריך לשמור על אוורור וחיטוי מבנים וחדרים) ויקרה (מטהרי אוויר, מסננים, נשמיות רפואיות). |
|
||||
|
||||
מה שכתבת העלה בי 2 שאלות: א. אני לא בטוח שיש הפרדה ברורה בין טיפתי לאירוסול. אאל"ט האירוסולים גם הם בצורת טיפות (של תרחיף) ובמקומות רבים ראיתי שמתיחסים להדבקה טיפתית והדבקה אירוסולית כהיינו הך. אני מנחש שיש כאן קשר לעניין הגדלים שהזכרת. ב. אני תמה האם מישהו בדק את נושא ההדבקה באמצעות אכילת אוכל שזוהם ע"י רסס טיפתי. אני פשוט חושב על מכת החפלאות בישראל. האם ההתפרצות אצל ערביי ישראל תודלקה לא רק ע"י הצפיפות אלא גם ע"י העובדה שאכילה היתה מעורבת? אני מציין כאן שחפלות רבות נערכות באויר הפתוח. לעניין זה חשיבות רבה, מפני שיש לו השלכה מיידית על התועלת שבסגירת דוכני מזון ומסעדות ולחץ כבד עליהן לעבור למשלוחים. |
|
||||
|
||||
אוי. באמת לא הבנתי למה הם מתעקשים. הרי ההפצה דרך האוויר היתה גלויה לעין כל עוד מתחילת המגפה- באניית הקורונה, בה אנשים המשיכו להדבק בבידוד בחדריהם דרך מערכת מיזוג האוויר, ובאוטובוס הנזירים (שם באוטובוס אחד נדבקו שליש מהנוסעים, ובחצי השני של הקבוצה, שנסע באוטובוס השני, לא נדבק אף אחד). |
|
||||
|
||||
זה לא שיש בידי מידע ועובדות הסותרות את מה שאמרת. אני מניח שאתה צודק באבחנותיך. הבעיה היא שספקי המדיה האחרים התגלו כבלתי אמינים ובעייתיים הרבה יותר מה-WHO. הם התגלו כממהרים להפיץ חומר חצי אפוי ונטול ביסוס מעמיק. הם שטחיים והכותבים בד"כ אינם בעלי כישורים של סיווג וסינון מידע טכנולוגי ומדעי. קרוב לודאי שהדבקה ממשטחים נגועים, יש לה תרומה זניחה להתפשטות המגיפה. אבל בינתיים לא ראיתי שמישהו טוען שזה בלתי אפשרי. אז יכול להיות שה-WHO הזדרזו לפרסם מידע שגרם יותר נזק מתועלת (כיוון שיותר קל לחטא משטחים מאשר לאוורר חדרים ולהכריח אנשים ללבוש מסכות), אבל לפחות המידע כשלעצמן היה אמין ונכון. אני מניח שה-WHO לא יותר טהור וזך משאר מוסדות האו"מ, אבל לפחות צריך לזקוף לזכותו שהוא לא ממהר לפרסם מידע לא מבוסס. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך, ואני לא מכיר אף מקור מוסמך לאינפורמציה אמינה באופן כללי. זו בעיה אמיתית. בנושאים שמעניינים אותי מספיק (הקורונה, למשל) אני טורח לחפש ולסנן אוסף מקורות אמינים לעניין הספציפי, ועוקב אחריהם. זה פיתרון שדורש הרבה אנרגיה, הוא לא סקיילבילי, וזו לא אופציה שפתוחה בפני כולם (היא דורשת סף לא גבוה, אבל לא טריוויאלי, של אוריינות רשת, שליטה באנגלית, ויכולת לבדוק עצמאית נתונים ומקורות ראשוניים מידי פעם). בתאוריה, זה בדיוק תפקידם של כלי התקשורת. בפרקטיקה, לא תאמין מה תפקידם האמיתי! לחץ כאן כדי לגלות. |
|
||||
|
||||
״לא תאמין מה תפקידם האמיתי! לחץ כאן כדי לגלות.״ מעולה :-) |
|
||||
|
||||
אני חושב שכאן שמת את האצבע על הבעייה האמיתית של חברת המידע: העדר גופים ומוסדות שאמינות אובייקטיביות ודיוק הן סיבת קיומן. בנסיבות אלו גם אם WHO אינה מועצת חכמי הרפואה וגם אם מטבע הדברים היא מתקשה לפעול נגד האינטרסים של המעצמות הגדולות, עדיין לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים. צריך לציין לזכותו שאינו ממהר לפרסם תוצאות של מחקרים ראשוניים ואינו מתיימר להכריע בנושאים שנויים במחלוקת ועדיף לא לקפוץ על עגלתם של פוליטיקאים חסרי אחריות (כמו טראמפ) וחסידיהם השוטים המנסים לצייר את הארגון כעושה דברה של סין או משהו כזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |