בתשובה להפונז, 14/12/21 10:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שחוסר ההסכמה בינינו הוא יותר כמותי מאשר איכותי. אנחנו מסכימים שיש פגיעה מסוימת בחברות רק לא מסכימים על חומרתה ומסכימים שהחלפת עבודה היא לא נוחה לעובד, רק לא מסכימים אם זה שקול לגירושין (כל שלוש שנים?) או להחלפת ספק אינטרנט. לי נראה שהעובדה שאנשי פיתוח מחליפים עבודה מיוזמתם לעיתים קרובות (בניגוד לגירושין שלא תמיד באים בהסכמה הדדית ובדרך כלל לא לעיתים כל כך קרובות) מצביעה על כך שלא מדובר בבעיה גדולה עבורם. אני יכול להעיד שזאת לא היתה בעיה גדולה עבורי בכל הפעמים שהחלפתי עבודה (4 מעברים ב-12 שנים - 5 מקומות עבודה ב-22 שנים). לי נראה שמציאת המקרים (או התקופות) שעובדי היי-טק התקשו למצוא עבודה זה יותר צ'רי פיקינג מאשר המקרים שהשוק היה לטובת העובדים. גם בתקופות של משבר, רוב המפוטרים מצאו מהר מאוד עבודה אחרת. השימוש במילה "סבל" לתיאור מצוקת החברות או העובדים נראה לי מוגזם בשני המקרים. חברה שמתקשה לגייס ולהתמודד עם עזיבת עובדים לא סובלת ועובד שמחליט או נאלץ להחליף עבודה לא סובל (בדרך כלל, ברור שיש מקרים חריגים, אבל בוא נסכים להמנע מצ'רי פיקינג). לאור התנאים הנוכחיים שמקבלים עובדי ההיי-טק, אני לא חושב ששיפור של התנאים באמת יעזור (בין אם שכר ובין אם שאר התנאים שציינת, שברוב חברות ההיי-טק הם גם לא רעים בכלל). לי נראה שהבעיה היא אחרת ומזכירה לי את חוסר היכולת של ילדי לצפות יחד איתי בסרט משנות ה-80 בלי לאבד את הסבלנות, לחפש משהו בטלפון שלהם תוך כדי ובאופן כללי לא להבין למה יש שתי דקות בין בדיחות (בקומדיה) או מכות (בסרטי פעולה). הם מצפים לקצב אחר לגמרי של התרחשויות ונראה לי שדבר דומה קורה גם בשוק העבודה. אנשים רוצים לפתח מוצר חדש או טכנולוגיה חדשה ואחרי שנתיים, כשצריך לספק תמיכה בלקוחות ותחזוקה של המוצר, זה כבר לא מעניין וקופצים לעבודה הבאה, שם כעובד חדש לא תצטרך לתמוך במוצר ישן (שאתה לא מכיר) אלא לפתח מוצר חדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש בינינו אי הסכמה ברורה בקשר ל"עובד שנאלץ להחליף עבודה לא סובל (בדרך כלל...)". הנורמה, שהיא לדעתי חוצת מדינות ותרבויות, היא בדיוק הפוכה - שעובד שנאלץ להחליף עבודה, הוא בסיכון גבוה לחוות משבר אישי לא פשוט. וכמו כל דבר אחר - ההתמודדות עם הקורונה, העבודה מהבית, שעות עבודה ארוכות וטיסות תדירות לחו"ל - כל אחד מגיב לכך אחרת ומתמודד אחרת. אולי אישית אתה אלה שכל הנ"ל עוברים עליך בקלות ואשריך, אבל אחרים, יחוו חלק מהדברים הנ"ל כקשים ומאתגרים. גם בהייטק, ואפילו בשנה האחרונה, אני יכול להעיד שראיתי סביבי כמה וכמה מפוטרים וגם מחפשי עבודה, ואצל חלק משמעותי מהם זה היה אתגר, לראשונים אפילו משברון, גם אם לבסוף החיפוש והמעבר למקום החדש הסתיים בהצלחה. גם עבור העוזבים, תהליך ההחלטה והעזיבה היו אירוע דרמטי למדי, בכלל לא קרוב ל"החלפת ספק אינטרנט". יכול להיות שעבור דור מסויים - אנשים בשנות העשרים שלה, שגדלו כמו שאתה אומר מול האייפון והם כרגע חסרי התחייבויות וחופשיים לעשו כרצונם (AKA - חסרי ילדים), אנחנו מדברים על אירוע מינורי. גם אי זוכר את הימים שמעבר דירה הצריך את המכונית הקטנה שלי ושל עוד חבר במקרה הגרוע כדי להעביר את כל מטלטליי לדירה הבאה. זה מייצג נישה, ולא נכון לכלל העובדים. וכמובן שעבור בני חמישים גם חיפוש עבודה הוא לא כמו של בני 25. ואני בעצמי גם חווה כמנהל זוטר את קשיי הגיוס של אנשים - פעם אני והבוס שלי ראיינו 50 אנשים בשביל משרה עד שמצאנו מישהו. נו, אז מה. אף אחד מאיתנו לא נתן לעובדה היבשה הזו להדיר שינה מעינינו לו לרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב הנוכחי בענף ההיי-טק הוא שרוב העובדים שמחליפים עבודה עושים זאת מרצונם ולא מאילוץ ומהתרשמותי (ומהיכרותי עם כמה כאלה) גם עבור אלה שנאלצים לעבור לא מדובר בדרך כלל על משבר (או אפילו משברון) אלא לכל היותר על אתגר ואי נוחות. נכון, להחליף ספק אינטרנט יותר קל, אבל להתגרש הרבה יותר קשה. אני (כידוע למי שעוקב) כמעט בן 50 וכך גם לא מעט ממכרי שבתחום, ואני לא מתרשם שלי או למכרי יש קושי אמיתי במציאת עבודה. למעשה, כשאני חושב על זה, לא מעט מחברי החליפו מקום עבודה בשנתיים האחרונות (כמעט תמיד מרצונם, אם כי חלקם בנסיבות פחות מוצלחות) ולאף אחד זה לא לקח יותר משבועות ספורים למצוא מקום חדש שהיה לטעמו. ממש לא מדובר בטרנד של צעירים חסרי מנוח. ההתנהגות הזאת חילחלה כבר מזמן לבעלי משפחות בשנות ה-30 וה-40 של חייהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |