 |
אם מה שאתה אומר זה "לחברות אין רגשות, לאנשים יש" - אז... כן, נכון. אני לא חושב שמישהו חולק על כך. וזה נשאר נכון בכל ענף (לא רק הייטק) ולא קשור למצב שוק העבודה. (אם זה לא מה שאתה אומר, אז אני לא מבין מה אתה כן אומר.)
אבל זה לא משנה הרבה לעניין שאלת יחסי הכוחות בין המעסיקים למועסקים. ההבדלים בין התמריצים ופונקציות-התועלת של הצדדים מן הסתם ידועים לכולם, וכשאני אומר "השכירים הם הצד החזק כאן כרגע" כבר לקחתי את זה בחשבון. בשורה התחתונה במשא ומתן בין חברת היי-טק לעובד או מועמד, כנראה שרוב הפשרות יוטלו על הארגון והשכיר יקבל את רוב מה שהוא רוצה. ובאופן דומה, אם שכיר יהרהר בעזיבה הארגון ילחץ וינסה לרצות אותו, ולעומת זאת אם הארגון יאיים בהעזבה השכיר אולי ירגיש קצת רע אבל ימשוך בכתפיו ובמהרה ימשיך הלאה בחייו (ואולי אפילו ישפר את תנאיו אצל ארגון מתחרה).
כל האמור לעיל מדבר על "המקרה הגנרי"; מן הסתם יש דוגמאות נגדיות ספציפיות. וכן - זה לא נעים להיות מפוטר. וסבבי-ראיונות הם לא כיף גדול. אבל לומר על כך שזו "לא טרגדיה" זה אנדרסטייטמנט קיצוני וכל האמור הפסקה הקודמת כבר משקלל את זה.
ובמבט כללי ומערכתי יותר, המצב כרגע מוטה חזק לטובת העובדים וזה לא מאד בריא למשק. סטארט-אפים וחברות טכנולוגיות בינוניות נמצאות במצוקה מאד קונקרטית שמפריע באופן מאד מורגש (ולא "רגיל ושגרתי") לעבודתם וצמיחתם, וסטארט-אפים קטנים שמנסים נניח לגדול מ-3 ל-50 עובדים נמצאים בבעיה קיומית של ממש. בהיבט הזה אני אומר "אם כבר, אז המעסיקים הם אלו הזקוקים להגנה".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש