|
הדבר היחיד שבו אני יכול להסכים אתך הוא ש"בדרך כלל" ואפילו יותר מכך: תמיד, כאשר לא עושים חקירה גם לא מוצאים שום דבר. אם תראה לי שנפתחה ולו פעם חקירה למציאת הדלפה והמדליף לא נמצא אופתע מאד. היוצא מהכלל במקרה של גלאט היה שנפתחה חקירה, ולא שנמצאה המדליפה. אחרי שנפתחת חקירה באירוע מסוג כזה התוצאות להצלחתה מובטחות. איני מבין מדוע כדי לגלות פושע שדינו מאסר שלוש שנים אסור לחקור את הפרקליטים בפוליגרף. אין בחדר הפוליגרף פשפשים. . . אשר למעשהו של אוחנה, שנצל את חסינותו כדי להציג משהו שכבר פורסם ברשתות (וכפי שאמר חפץ בעדותו האחרונה הניסיון שלו מראה שהכול מגיע בסופו של דבר לתקשורת), אני דווקא מוקיר אותו על מעשהו זה. צו איסור הפרסום הזה לא בא להגן על פרטיותו של חפץ שהופרה על ידי הפרקליטות והמשטרה, שגם איימו עליו שיהרסו את משפחתו וקיימו את הבטחתם למרות שהצליחו לשבור אותו. ואם אוחנה האיר קצת לעיני הציבור את הפשעים שעושה הפרקליטות, מדובר במעשה ממש טוב.
|
|