 |
|
 |
||
|
||||
 |
who cares?
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמתכוון לחיות עד גיל 98. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכרה שלי, בשנות ה-70 לחייה, בריאה וחזקה, הלכה לאחרונה לסניף קופת חולים (כללית, רחובות) כדי לקבל חיסון נגד דלקת ריאות. היא שאלה את המחסנת כל כמה שנים מומלץ לקבל את החיסון. את כבר לא תצטרכי, הפטירה האחות. למה? היא שאלה. זה כל עשר שנים. היא נעלבה ואמרה לה שהיא מתכוונת לחיות עוד שנים רבות. לאחר כמה ימים החלה היד להתנפח מאוד, כפול מן הצפוי עבור חיסון זה. כשהיא חזרה לאותה אחות זו שילחה אותה הביתה ואמרה לה שזו תופעת לוואי מוכרת ושתחזור הביתה. רק לאחר שהמצב החמיר התברר שהאחות, שלפי הערכת הרופאים לא חיטאה את המזרק או את מקום ההזרקה או את ידיה, הדביקה אותה בחיידק שגרם לזיהום חמור. היא טופלה באנטיביוטיקה. כמו-כן, תדירות החיסון המומלצת היא חמש שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, כ"כ הרבה עילות לפיטורין בסיפור אחד... התחצפות ללקוחות; הטעייה מסכנת חיים (10 שנים במקום 5); גרימת זיהום ברשלנות; התעלמות ממצב רפואי בעייתי ("שילחה אותה הביתה"). אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד אחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מתלונן לקופה, אבל במקרה זה אין זו הפעולה המומלצת עבור שלוות הנפש של הנפגעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבמקביל ובלי קשר למאבק באלימות נגד סגל רפואי, כדאי למערכת הבריאות לנהל בדק בית קטן בנוגע להתנהגות מחפירה (לעיתים נדירות, אבל בכל זאת) של חלק מהסגל. אפשר להתחיל, אולי, בהקמת מערכת המקבלת תלונות ומטפלת בהם (אבל באמת, עד לרמת שימוע, פיטורים, ושלילת רישיון). יתכן גם ששלטים מאירי עיניים עם מספר הטלפון של מוקד שכזה במוקדי החיכוך יורידו במידת מה גם את מפלס הזעם של בני המשפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך נגעה אצלי במקום שהודחק אצלי בשנים האחרונות. הרבה פעמים כאשר אתה שומע על הזוועה האחרונה שהתרחשה כלפי עובדי מערכת הבריאות, אתה חושב בסתר ליבך, שאותו ביריון עשה מה שהמון אנשים נורמטיבים (ואני לא משתמש בביטוי בלשון סגי נהור כמקובל במקומותינו) היו רוצים לעשות אך העכבות שלהם מעכבות בידם. אני מדבר על מה שנראה כהתעללות שיטתית של המערכת בלקוחותיה. הקשישים שנאלצים במקומות מסויימים להמתין ימים ואפילו שבוע שבועיים לתור אצל רופא משפחה ובכלל אוירת הדלתות הנעולות שבה אתה מוצא עצמך ממתין זמן רב מול דלתות נעולות. כשהייתי בעבר במצב שנתקלתי בכך, התבררה לי מציאות מסויימת. הבחנתי שהאנשים העובדים במערכת הבריאות, הם ברובם אנשים טובים. רבים מהם אפילו טובים מאד. רוב המכשלות בתחום הם מערכתיות ולא נגרמות ע''י העובדים במקום. כאשר אתה פוגע בעובדים אלו, אתה מגלה לא רק נטיות פסיכופטיות, אלא גם טיפשות גדולה. הבעיות המערכתיות בחלקן קבועות ובחלקן משנות פניהן עם הזמן. בזמנו טענתי כי מי שמבלה בחדרי מיון זמן מספיק, מגלה אוירת אלימות כבושה התלוייה באויר ומאיימת להתפרץ. באחרונה האלימות הזאת עברה מוטציה מאלימות של משפחות לאלימות חמולתית באדיבות בני הדודים. אין זה מתקבל על הדעת כי בכל מקום בו הציבור מקבל שירות יוצבו יחידות של הימ''מ. עד שמערכות החוק לא יפנימו ששלטון החוק לא נועד לשרת את העבריינים ופורעי החוק וגם לא את הלוקים בנפשם, בעיית האלימות לא תפתר וזה לא תלוי בכמותם או באיכויותיהם של השומרים במקום. מי שמתפרע במקום ציבורי, צריך להביא בחשבון שהוא יסיים כגופה. השומרים במקומות הציבוריים לא אמורים להיות יוצאי היחידות המיוחדות והם מצויידים בנשק לאו דוקא כדי להגן על עצמם. אאל''ט, רק לפני ימים ספורים, ביה''מ הסתפק בגזירת עונש על תנאי על אריה שיף שירה בבדואי שגנב את רכבו. יש בפסה''ד התקדמות לקראת ההבנה שדברתי עליה. אבל נדרשים שני שינויים מהותיים. ראשית לא יתכן שהדיונים המשפטיים ימשכו תקופה ארוכה כל כך (לפחות שנה במקרה זה). שנית, עניין המידתיות צריך לחול על מוסדות המדינה ולא להיות מיושם באופן גורף גם על האזרח הפרטי. מי שבא לגזול את רכושם של אזרחים אחרים, אינו צריך להניח שהחוק מגן על חייו מפני תגובת הקרבן, גם אם לא מדובר בחדירה לביתו של אדם או בסיכון חייו או בריאותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מי שמתפרע במקום ציבורי, צריך להביא בחשבון שהוא יסיים כגופה'' - מזל שאתה לא נסחף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עד לפני שנים ספורות חשבתי כמוך. במשך הזמן דעתי השתנתה. לא מדובר בעידנא דריתחא. ב. אני מבין מדוע אתם מזועזעים מדעתי. אבל אני מבקש שבכל זאת תשקלו את הטיעון שלי: החוק ושלטונו אינם קיימים כדי להגן על גנבים ופורעים. ג. נראה שגם בבית המשפט יש שופטים שמסכימים איתי: פסה"ד של אריה שיף. אאז"ן ביה"מ הסתפק בעונש על תנאי (אני מתאר לעצמי שיהיה ערעור בבג"ץ). העמדה היא שהמעשה (שיף ירה בבדואי שגנב את רכבו) אינו ראוי לצל"ש או לשבח, אבל החוק לא קיים כדי להגן על הגנבים אלא כדי להגן על אנשים שהם בד"כ שומרי חוק כמו אריה שיף. ד. למה שאני אומר יש השלכות חמורות. אבל העמדה שלכם פשוט אולימפית. מה יש לכם להציע ל"אריה שיף" הבא? לבצע מעצר אזרח? לא לעשות כלום, נראה בעיניכם מעשה אזרחי ראוי לשבח? זה נוח מאד להתלונן על ההפקרות בדרום, בצפון, במגזר הערבי ובעצם איפה לא, אבל לתמוך בקשירת ידיהם של אזרחים שמנסים לעשות משהו בנידון. ה. אני מניח שלא תסכימו איתי, אבל בעיניי אתם מעדיפים לסכן את חייו וחיי משפחתו של המאבטח בביה"ח המשתכר אל צרור נקוב וחסים על חייהם של כנופיות פורעים המגיעים לבתי החולים חמושים בנשק קר וגם חם. ו. באחרונה בצע אדם שנבחר לכהן כנשיא ארה"ב מעשה של רצח המונים מתוך טפשות וחוסר אחריות. מי מתייצב כקטיגור כדי לתבוע את מחיר חייהם של מאות אלפי המתים לשווא? דווקא על חייהם של חברי כנופיות, מציתי מכוניות וחבורות לינץ', אתם מזדעקים להגן? ז. אני מקווה שהבנתם שאני לא תומך בהפקרות של אין דין ואין דיין, איני תומך בהתפרעויות של כנופיות לינץ' ומבין שיש בעמדתי תחילתו של מדרון תלול. אבל האם אתם באמת שלמים ורגועים, עם מערכת המתעללת באריה שיף במשך שנים, לאחר שכשלה במשך שנים בהגנה על רכביו שנגנבו שוב ושוב? ח. צדק לכל היא מטרה שאפשר לשים למערכת החוק, רק לאחר שנים רבות של קיום שלטון החוק. עד אז צריך להסתפק במוראה של מלכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אריה שיף נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, לא למאסר על תנאי. 2. לתחושתי, חברות שבהן הזכות לשמור על רכושך עולה על הזכות של גנב לשמור על חייו הן חברות שבהן: א. הפערים בין אלו שיש להם הרבה רכוש ובין אלה שאין להם הרבה רכוש גדולים במיוחד. ב. הנכונות של חסרי הרכוש לנקוט באלימות כדי להשיג רכוש מאלה שיש להם רכוש גדולה במיוחד. 3. לדעתי צריך להבדיל בין שמירה על חייו של אדם ועל שלמות גופו ובין שמירה על רכושו של אדם. במקרה הראשון מותר לנקוט באלימות בלי צורך לחוס על חיי התוקף במקרה השני לא. לי נראה שבעיניך יש דין אחד למי שתוקף מאבטח ולמי שגונב רכב. בעיני מדובר במקרים מאוד שונים זה מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שעליתי על נושא שהוא עוד יותר מסובך ממה שחשבתי. ויש כמה דברים (חלקם מתגובתך) שאני צריך לחשוב עליהם עוד קצת. כרגע, אני יכול לומר לך 2 דברים: 1. העובדה ששיף נידון לעבודת שירות מחזקת בעיניי את החשד שמערכת המשפט מתעללת בו. אני לא בטוח שזה הגון לשים עצמנו במקום אדם שרכביו נגנבו שוב ושוב ולהטיף לו על קדושת חיי הגנבים. למיטב הבנתי (שאינה רבה) השופטים הסתמכו על פלפלת משפטית כדי לתאר את מצבו של שיף כקרוב מאד למצבו של מי שפרצו לביתו וחש בסכנה, כדי שיוכלו להקל בעונשו. וכך הם חמקו מן השאלה המוסרית של מה הסמכות של בתי משפט להגן על הצדק המשפטי במצב של אין דין ואין דיין. 2. אני בהחלט לא חושב שמקרה המאבטח והמקרה של אריה שיף דומים מאד. במקרה של שיף, אני מדגיש את זכות הפרט להגן על רכושו. במקרה המאבטח, אני מדגיש את הצורך לאפשר לו למלא את תפקידו מבלי לסכן עצמו ואת הצורך הציבורי להכות בפורעים. אני חושב שהמקרה של התפרעות האתיופים שחיבלו במכוניות ובחנויות, הוא מקרה בוחן שנמצא בערך בין שתי הקצוות האלו. ואולי זה מקרה בחן יותר כללי. נניח שההתפרעות הזו היתה הופכת לתופעה חוזרת. האם זה לא היה משפיע על חומרת צעדי הנגד שהייתם מצפים מן המשטרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. להרוג את הגנב היתה תגובה לא מידתית בעליל. בעיני גניבת רכב היא הפחותה שבגניבות כי הרכב נמצא ברשות הרבים. הייתי אולי מבין מי שהרג גנב שנכנס לביתו באישון לילה. בעקרון, שימוש באלימות קיצונית כלפי מי שלא השתמש באלימות פסול בעיני. המון מתפרע זה מקרה אחר. שם המשטרה לא יכולה לעשות הרבה. דמיין עשרים אלף אוהדי כדורגל אנגלים שיכורים. מה תעשה להם? זה או כיכר טיאנמאן או מה שעושים עם שריפת יער- נותנים לה לכלות את עצמה ורק שומרים על גבולותיה. אין הרבה אפשרויות אחרות. ________________ מעניין איזה עונש היה משית בית המשפט על ערבי מהשטחים שהיה הורג מתנחל שכרת לו עצי פרי בפעם ה n. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
“מעניין איזה עונש היה משית בית המשפט על ערבי מהשטחים שהיה הורג מתנחל שכרת לו עצי פרי” - זה באמת מעניין? מעניין איך המשטרה היתה מגיבה להפגנת מחאה (שכוללת חסימת כבישים) על כך שמיידה אבנים ערבי נהרג במהלך מרדף של שוטרים אחריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה עולם לפרוץ לתוך בית של מישהו באמצע הלילה בזמן שהוא ישן זה לא אלימות? מי שלא מרגיש *פחד מוות* כשפורץ מסתובב לו באמצע הלילה בתוך הבית, משהו מאוד מאוד בסיסי דפוק אצלו למעלה בגולגולת ומשהו מאוד מאוד בסיסי ואנושי לא מכויל אצלו כמו שצריך בשם אידיאולוגיה מתיפיפת (ומעצבנת) של קדושת חיים לפני הזכות לקניין (או שקר כלשהו בסגנון). הבית שלנו זה לא סתם מן מחסן כזה שבו אנחנו מניחים את החפצים החומריים שלנו. לחדור לביתו של מישהו ללא רשות זה אקט אלים (מאוד!). אפשר לדון על מה היא תגובה קיצונית ומה היא לא תגובה קיצונית בהתמודדות עם פורצים, אבל אדם שפורץ אלי הביתה הוא לא מישהו ש״לא השתמש באלימות״ בשום פירוש סביר של המושג אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, סוף סוף מישהו אומר את זה. ניסוח מצוין. פורץ הוא סכנה חמורה למשפחה, ופוטנציאל נזק עצום, מכלכלי ועד פיזי ברמות שונות (שלא לומר לדיירים ודיירות בודדים, והמבין תבין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורץ לרכב? לבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה לפורץ לבית / לשטח מגורים פרטי. איפה שהחשש (הסביר לחלוטין) הוא לא רק מביצוע עבירת רכוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שההוא מעלי אמר. אולי שווה להזכיר שבמקומות רבים (לא בתל אביב אמנם), הרכב נמצא בשטח הפרטי של בעליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו בתפיסה דומה. לא ברורה לי ההתלהמות. כתבתי ''הייתי אולי מבין מי שהרג גנב שנכנס לביתו באישון לילה''. הכוונה היא שלהרוג זה מעשה האלימות הקיצוני ביותר, זה שאין ממנו חזרה, ועדיין הייתי מסוגל אולי להבין (קרי- להסכים שלא מגיע לו עונש) מי שהרג את זה שפרץ אליו הביתה. מכאן שאת מי שרק פצע את זה שפרץ אליו הביתה הייתי מבין (קרי- מסכים שלא מגיע לו עונש) בקלות. מאידך פריצה לרכב מתבצעת ברשות הרבים, והרגש שמניע את מי שהרג את זה שפרץ אליו לרכב הוא מן הסתם לא פחד מוות אלא כעס ורצון לנקמה. לכן אני חושב שלמי שהרג בנסיבות האלה מגיע עונש כבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהפריע לי זה ה״בעקרון, שימוש באלימות קיצונית כלפי מי שלא השתמש באלימות פסול בעיני״. אם גם אתה חושב שלפרוץ למישהו הביתה זה מעשה אלים, אז אנחנו מסכימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הכרוניקה העיתונאית קל להזדעזע ולהתחבא מאחורי עקרונות אולימפיים של זכויות אדם (לא זכורה לי זכות אזרחית להתפרע ולהפר חוק). א. מידתיות היא אחת מן המילים בהם אנשי המערכת המשפטית משתמשים כאשר אינם מצליחים להחליט על משהו בעל משמעות (כמו למשל דגל שחור). המידתיות שלי אינה זהה למידתיות שלך. ב. כאשר המון חסר רסן תוקף שוטרים בודדים שנשלחו לפקח עליהם ואותם שוטרים מנועים מלפתוח עליהם באש, הדבר יוצר מציאות שבה החברה מחוייבת להחזיק ולממן כוח משטרתי גדול מאוד כדי שיהיה אפשר להתמודד עם המון מתפרע. במצב בו הכסף הזה נדרש לצרכים אחרים של החבר (טיפול בחולים, מוגבלים וקשישים, והמשטרה נדרשת לפעילות בטחונית נגד אוייבים ערבים ובכלל אין ברצוננו או ביכולתנו להפוך למדינת משטרה עם שוטרים בכל אתר ואתר, בעיניי זה בלתי מידתי להעדיף את הזכות להמשיך להציק ע"פ הזכות של רוב הציבור לחיות תחת שלטון החוק והסדר. ג. ישנו תחום אפור כלשהו בו עובר הגבול בין זכות הקבוצה להתפרע לבין זכות האזרחים האחרים לחוק וסדר. אפאחד לא אמר שקוו זה עובר מאחורי זכות מוחלטת להמשך החיים של כל העבריינים והפורעים למיניהם. ד. רבים מסתתרים מאחורי הצורך להגן על חפים מפשע שיפגעו בטעות גם במחיר של "שחרור" אשמים באמת. גם הזכות הזו אינה אבסולוטית. להווי ידוע לכולנו שאילו הזכות הזאת היתה אבסולוטית, היה נדרש מן המשטרה שלנו לא לעשות דבר. אפאחד לא טוען שקורבנו של אריה שיף לא היה גנב רכב. אפאחד גם לא רוצה ששוטרים ימהרו לשלוף את נשקם ולירות לכל עבר. לעומת זאת, כאשר בריונים מתנפלים באלימות על שוטרים, אני לא מצפה מן השוטרים לגבור על תוקפיהם בשיטות של פטריק קים וברוס לי. אני חושב שיש לאפשר להם להגן על חייהם ובריאותם בכל אמצעי שיש ברשותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצא את ההקבלה שאתה מותח בין תוקפי שוטרים לבין גנבי רכב. מידתיות היא דבר טבעי לכל מערכות היחסים האנושיות, ואף לא אנושיות, כולל אלימות. תגובה לא מידתית שמורה רק למדינה כנגד אויביה, וגם בזו לא ממהרים להשתמש. מי שמגיב לכך שדחפת אותו בכניסה למועדון בתחיבת סכין בין צלעותיך ייכנס לכלא. זו חוסר המידתיות שאני מתכוון אליה. תגובה מידתית של שוטרים נגד מי שתוקף אותם יכולה בהחלט לכלול שימוש בנשק חם. אישית הייתי מצייד שוטרים שמגיעים להפרות סדר באלות, ומטיל עליהם מעט מאוד מגבלות בשימוש בהן. זה בטח היה מעלה את הביקוש של שוטרים לשרת ביחידות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אישית הייתי מצייד שוטרים שמגיעים להפרות סדר באלות, ומטיל עליהם מעט מאוד מגבלות בשימוש בהן. זה לא נשמע כל כך טוב... אני מאוד מקווה שלעולם לא תגיע לעמדת כוח שתאפשר לך לממש את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז. לא, עמדתך אינה "תחילתו של מדרון תלול", היא כבר טסה במהירות על-קולית אל התהום שנמצאת 10 מטר לפניה. כל מה שהמדינה האומללה שלנו צריכה זה שאנשים יתחילו לירות אחד על השני ברחובות. אופס. גם המאבטחים, מכורח המציאות, לא שונים בהרבה מהאזרח הממוצע במצב הסוציו-אקונומי שלהם, וגם חלק גדול מהשוטרים אינם אלא בריונים ברשיון. מה כן? אני בהחלט בעד העלאה דרסטית ברף הענישה על עברות של אלימות ועל החזקת נשק בלתי חוקי, שלא לדבר על שימוש בו (חמש שנות מאשר כעונש מינימום נראות לי עונש סביר). הצעד הראשון צריך להיות בניית עוד בתי כלא, כי לפני שהמסר יחלחל ויישא פרי צריך לצפות לגידול עצום במספר הכלואים. ההצעה שלך אמנם חוסכת את זה, אבל היא תחייב השקעות דומות בבניית בתי קברות המוניים. והערת רגב לגבי האדון שיף: אני לא מסכים שנעשה לו עוול, לדעתי דווקא כאן המערכת מצאה את האיזון הנכון. עינוי הדין שנובע מהתארכות ההליכים אינו יוצא דופן, למרבה הצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם העלאה דרסטית של רף הענישה ובניית עוד בתי כלא, האם לא נהיה ארצות הברית, מה שאנחנו לא רוצים אני מקווה? (לא, אין לי תשובה טובה לשאלה "אז מה אתה מציע", רק חשש שהתרופה שאתה מציע גרועה מהמחלה (וגם לא מרפאת אותה). רק משהו אחד: לנסות את הכיוון של העלאת הסיכוי להיתפס, לאו דווקא של העונש על מי שנתפס. אני לא הולך על התשובה הקלה של "לשקם את החברה", למרות שברור שזה צריך להיות הדגש עוד יותר, כי אין לי משהו חכם להציע קונקרטית וכי זה כנראה לטווח הרחוק יותר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין האדון שיף - מי בעצם קונה את הרכבים הגנובים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי, מכוניות חדשות או מדגמים יוקריתיים מוברחים לרשות הפלסטינית לשימוש הבכירים במנגנוני הביטחון. שאר המכוניות מגיעות למשחטות רכב, מפורקות לחלקים שנמכרים למוסכים בעשירית ממחיר חלפים חדשים ומשם ללקוחות בחצי המחיר של חלפים חדשים. השלדות נמכרות לסוחרי גרוטאות ועוברות למפעלי מחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני מפספס משהו, אבל נראה לי הרבה יותר קל, צודק, ויעיל לרדוף את יוצרי הביקושים לרכבים גנובים מאשר את גנבי הרכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון להמוני בית ישראל שנענים להצעת המוסכניק שלהם לשימוש בחלפים “מחודשים” או “משופצים” ולתשלום במזומן בלי חשבונית ובלי מע”ם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא התכוונתי למשחטות הרכב בתור התחלה. וכן, אפשר להטיל עונשים גם על מוסכים שיתפסו סוחרים בחלקים גנובים ולמפעלי המחזור שמקבלים שלדי מכוניות גנובות. נראה לי הרבה יותר קל לתפוס את השוחטים והמוסכים וחברות הביטוח באור יום ובמקומות ידועים מאשר את הגנבים בלילה. וגם חלקה של הרשות הפלסטינית לא נגרע. תארו לעצמכם את התגובה של ארה״ב אילו משרד התחבורה של קנדה היה מעניק רשיון לרכבים שמקורם לא מזוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. משחטות הרכב נמצאות בדרך כלל בשטחים חסרי שלטון החוק. סגירתן תתבצע מן הסתם מייד אחרי שיסיימו לאסוף את הנשק הבלתי חוקי מהמליציות ששולטות בשטחים האלה ועקירת שדות המריחואנה שגדלים שם (במהרה בימינו). 2. תפיסת המוסכים שמוכרים חלפים גנובים נראית לי יותר פשוטה, אבל העובדה שמוסכים שעובדים במזומן ללא חשבוניות קיימים מאז ומתמיד ולא נראה לי שרשויות המס מצליחים לטפל בהם, רומזת שאולי זה לא כל כך פשוט. אני משער שחלק ניכר מהמוסכים הנ”ל נמצאים גם כן באזורים נעדרי שלטון חוק או אפילו מעבר לגדר ההפרדה. 3. סוחרי הגרוטאות הם סיפור הרבה יותר קשה. הם לכאורה עושים מצווה ומנקים את השטחים הפתוחים מגרוטאות שהושלכו בהם (חלקם כל כך חרוצים ומסורים עד כדי כך שהם מפנים מטרות נ”ט משטחי האימונים של צה”ל). את הידיעה שהמשליכים היו גנבי רכב קשה לייחס להם ועוד יותר קשה להוכיח שהיתה להם. 4. כאן אני גולש עמוק לתחום הספקולציה והקונספירציה, אבל אני חושד שללקוחות רכבי היוקרה ברשות הפלשתינית יש חסינות עקב “התאום הבטחוני עם ישראל”. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו ארצי מולדתי, את הולכת פייפן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. מצד אחד אי-המשילות בטריטוריות מסוימות גדלה בצורה מפחידה. מצד שני המצב כבר לא ניתן להדחקה יותר, מה שנותן סיכוי שיטפלו בנושא בצורה יותר יעילה. מבחינה סטטיסטית, למיטב ידיעתי, חלה ירידה משמעותית בגניבות הרכב בשנים האחרונות והגבלת השימוש במזומן (אם תאכף) עשויה להפחית לא רק את העלמות המס אלא גם את שאר העבירות שמתאפשרות על ידי שימוש במזומן. אנקדוטה: מכרים שלי סיימו לאחרונה שיפוץ מסיבי של דירה בעלות של מאות אלפי שקלים. למרוץ שהקבלן היה מוכן (ואולי אף שמח) לקבל חלק משמעותי מהתשלום במזומן (ואולי גם ללא מע"ם), הצורך למשוך במזומן סכומים בסדר גודל של 100,000 ש"ח בכל פעם, תוך מתן הסברים לבנק ובידיעה שמדובר בעבירה על החוק (אפילו אם עדיין אין ממש אכיפה על שימוש במזומן מעל ל-11,000 ש"ח), הביאה אותם לשלם הכל באמצעי תשלום שניתנים למעקב ולרישום וכמובן ששילמו את המע"ם במלואו (ואני לא טוען שלו היו יכולים ורוצים לשלם במזומן באופן חוקי, הם היו נמנעים מתשלום המע"ם כדין, אבל לך תדע...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שבעל במקצוע שואל אותי אם צריך חשבונית, אני מספרת לו שאנחנו (אישי ואני) בחקירה של מס הכנסה. החלפת צבעים קלה והחשבונית מסופקת ללא ויכוח. ואם הוא מכריז ש''אז צריך להוסיף מע''מ'', אני מזכירה לו שהחוק מחייב שהצעת המחיר תהייה עם מע''מ, ויש סיכוי סביר שמס הכנסה הקליט את השיחה שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שגונב רכב שחונה ברחוב לא חודר לבית של אדם אחר ולא מסכן את חייו או את בריאותו. רק את קניינו הפיזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שגם שוקי חושב, אלא שהוא בדיעה שסיכון אינו תנאי הכרחי להצדקת הריגה. אני משער שמדובר בעידנא דריתחא ואחרי שישתה כוס מים נצליח, אולי, להתפשר על מאסר עולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי כתב: "עניין המידתיות צריך לחול על מוסדות המדינה ולא להיות מיושם באופן גורף גם על האזרח הפרטי. מי שבא לגזול את רכושם של אזרחים אחרים, אינו צריך להניח שהחוק מגן על חייו מפני תגובת הקרבן, גם אם לא מדובר בחדירה לביתו של אדם או בסיכון חייו או בריאותו." אני מבינה מזה שהעמדה שלו היא שבעוד שהמדינה צריכה להעניש בצורה מידתית (ולכן אין עונש מוות על גניבת מכונית), לבעל המכונית יש זכות לעשות ככל העולה על רוחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו אומרים אותו דבר, רק שמתגובתך הקודמת אפשר היה להסיק שהבנת משהו אחר. לומשנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |