 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבדיחה הזו רצה באימיילים כבר באמצע הניינטיז. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שאתה אומר, כנראה שגם אני קראתי את זה אז (עשר שנים, עשרים וחמש שנים, אותו דבר בשבילי). אני מניח שגם אמצע הניינטיז זה עמוק בתוך התקופה שבה כבר לא נוצרות בדיחות חדשות, לפי התחושה המקובלת ששכ''ג ביטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב להיפך - אמצע הניינטיז והופעת האימיילים היתה תקופה שבה התוודעתי דרכם לשלל בדיחות שלא היכרתי קודם. מאז אמצעי התעבורה הרשת השתכללו, אבל הם פשוט ממחזרים שוב ושוב את אותם בדיחות ישנות1. (וברור שבדיחות אינטרנט למשל לא יכלו להיווצר לפני הניינטיז, למשל). 1 לא נעים לומר, אבל הניינטיז כבר די ישנות, שלושים שנה לא הולכות ברגל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |