 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצב קודם: עלויות הקלטה של אלבום הן גבוהות מאד היות ונדרש ציוד יקר ושעות עבודה רבות, עלויות הפצה ושיווק של אלבום גם הן גבוהות מאד, עלות דיסק זניחה, ולכן התמסדו תאגידי הבידור הגדולים (EMI, NMC, וכו'), הכוללים אולפני הקלטה ושירותי הפצה גם יחד. מצב עתידי: הקלטה איכותית אפשרית בציוד ביתי ובפרקי זמן קצרים יותר, הפצה מיידית דרך האינטרנט, השיווק קצת יותר בעייתי כיוון שכפי שתנו רבנן לעיל יש לו פן אנושי ולא רק טכנולוגי. לכן לדעתי תתפתח בסופ"ד המקבילה האינטרנטית לקוטנר והקצה, דהיינו פינות לאנשים עם העדפות מוסיקליות דומות. להזכירכם גם כשהתחיל הרדיו האיזורי ציפו כולם לתוכניות מוסיקה איכותית המכוונת לקהל יעד מצומצם, אך במקום זה קיבלנו מרק של שידורי חרטא המהווים אתנחתא בין פרסומת לביטוח לפרסומת לאימפוטנציה. אלא שעלויות אחזקת אתר נמוכות הרבה יותר ולכן אני מקווה שתחזית זו תתממש. המצב הנוכחי הוא איזשהוא שלב ביניים, בו חברות התקליטים מנסות באופן חסר סיכוי להתנגד לשינוי, ומנגד עלויות ההקלטה הגבוהות וחוסר הבשלות של האינטרנט לצורך כך מונעות בינתיים מהאינטרנט לתפוס פיקוד בענף המוסיקה. אבל זה מצב זמני, חלק משינוי, ואין מקום לדוש יתר על המידה בשאלה אם המצב הקודם עדיף על המצב הקיים או להיפך, שהרי אף אחד מהם לא באמת עומד לשרוד. כל זאת בהנחה שאמנם פינות קוטנריות באינטרנט בהן דווקא היוצרים הלא מוכרים אך הכן איכותיים יוכלו להשמיע קולם ברמה, אכן יתקיימו ויפרחו. אחרת דובי צודק באנלוגיה לבמה חדשה. (והערה לטל - אל חשש. ממ"ח אתה לא בודק ושרשרת מחשבים אני לא לוקח.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. כמות הקוראים מהטכניון גבוהה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיה (אפילו ''באוכלוסית משתמשי האינטרנט''). וזאת למרות שמאד, מאד התאפקתי לא לפרסם את האתר בטכניון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה התאפקת? פרסם, פרסם! אני עושה זאת כל הזמן. ולגופו של מאמר. נאפסטר פתר את הבעיה הטכנית של השגת שירים לא פופולריים, או שאין יודעים מנין להשיגם. הוא גם פתר את הבעיה של הקלטת שיר בודד ללא צורך ברכישת האלבום כולו. מה שהוא לא פתר הוא תיגמול האמנים. בהחלט הייתי מוכן לשלם עבור שירים על פי הורדתם, ועדיף בצורת שותפה, כמו תוכנות, עם זמן ניסיון, שלאחריו השיר מוחק את עצמו אם הלקוח אינו משלם. הבעיה היא, שזה אינו אפשרי טכנית. ברגע שיש לי שיר מושמע, אין כל בעיה להעתיקו לפורמט יציב יותר. חבל שהטכנולוגיה לא השיגה את המוסר. אולי... פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בכל פה לטענתך. חברתי שתחיה מתה על הסרט "חלום אריזונה". ניסיתי לחפש את פסקול הסרט, ולא מצאתי אותו בשום מקום בעולם - פרט לאתר יוגוסלבי בשם "קומונה" שהודיעו לי בצער - בשיחת טלפון, כמובן, באימייל קשה לתקשר איתם - שהם לא יכולים לשלוח את הדיסק בגלל הסנקציות על יוגוסלביה. איפה עוד יכולתי למצוא את השירים, פרט לתוכנות מסוג נאפסטר? אלא שכדי לחסוך את מסכת ייסורי הגיהינום שעברתי בדרך להשגת כל עשרת השירים - והישגתי את כולם - הייתי משלם גם מאתים שקלים. (הורדת קובץ של 5 MB במהירות 0.4 KB לשניה שמתנתקת אחרי 80% מהזמן... שיטוט אינסופי בין נאפסטר, גנוטלה וסקור אייג'נט (אל תבזבזו את זמנכם. בסופו של יום, את כל הקבצים מצאתי בנאפסטר). אז את תעשיית המוסיקה זה בינתיים לא יפיל. לפחות כל עוד חיבורי האינטרנט של העם כל כך עלובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיבוא היום והקלטה תהיה כל-כך קלה ופלאית, נדבר. בינתיים, לא זה המצב, והוא רחוק מלהיות כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת על סאונד? 1. בהקלטות יש איש מקצוע, מוזיקאי, שנותן את הצבע הנכון לצליל של כל כלי בעזרת ציוד איכותי, ניסיון וכישרון. 2. בחדר ההקלטות צריך אקוסטיקה מתאימה. 3. כל כלי מוקלט על ערוץ שונה. התופים, לדוגמה, מוקלטים על 8-10 ערוצים. 4. האיזון בין עוצמת הכלים השונים נקבע במיקסים ולשם הוצאת סאונד חי ונושם צריך לפתוח שולחן המותאם למספר הערוצים שהוקלטו, וזהו ציוד גדול ויקר... כמובן שאפשר להתפשר על פחות, אבל זה כמו לאכול שבוע שלם רק סנדויצ'ים... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |