בתשובה ליהונתן בר, 16/10/21 21:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במבט מבחוץ, מחלקות בבתי חולים נראות כמקום עבודה היררכי מאד. אני מניח שצורת הארגון הזו משקפת הבנה, או אמונה, בכך שיש מתאם גבוה בין בכירות לבין איכות ההחלטות המקצועיות, במיוחד כשמדובר בחיי אדם. במערכת כזו, יש חשיבות רבה להטמעת ההיררכיה והציות לסמכות - אנלוגיה שעולה בי היא ה- ''טרטורים'' בצה''ל - וייתכן שהתורנויות הארוכות נתפסות כמשרתות את המטרה הזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהתורנויות "משרתות את המטרה" כמו "טרטורים", אלא פשוט "דבר שנח לבכירים וההנהלה ולכן אין אינטרס לשנות אותו". אפשר גם להוסיף "... ומה אתם חיילים פישרים מתווכחים איתנו המפקדים? צה"ל זה לא תוכנית כבקשתך1!!!1" ואם כבר עלה הנושא - יוסי שריד על תרבות הטרטורים של צה"ל: "אנחנו מוכנים בהחלט שיבנו אותו, את ילדנו, כחייל, אבל אנחנו איננו מוכנים שישברו אותו כאדם, כאישיות. אנחנו מוכנים שיחזקו את רוח היחידה, אבל איננו מוכנים שירופפו את רוחו של היחיד" 1 אפרופו "צה"ל זה לא תוכנית כבקשתך", כשהייתי סטודנט לרפואה שמעתי את המשפט האלמותי הזה פעם כשהתלוננו שדבר-מה אינו הוגן. אומר המשפט היה, כמובן, רופא בכיר ועתודאי לשעבר, שניכר שלא השתחרר באמת ולא הפנים את ההבדלים בין האזרחות לצה"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נראה שהתורנויות הארוכות לא משרתות את המטרה. ניסיתי להבין מדוע הן קיימות מלכתחילה, ובפרט אם היו לכך בעבר סיבות ענייניות מעבר להעדפת הנוחות של הבכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב כשכשבנו את "מערכת הרפואה" נניח בסוף המאה ה-19, העבודה של רופא בשעות אחה"צ הייתה 'השגחה' והוא עשה מעט מאוד אחה"צ ובלילה - היו פחות אנשים, הם היו פחות קשישים, עם מקרים פחות מורכבים, ואפשרויות הטיפול היו יותר מוגבלות. אז להשאר בלילה ו"להשגיח" לא היה כזה נורא, כי רוב הזמן לא באמת עבדת. בנוסף, יש את הסיפור על ד"ר האלסטד מתגובה 744014. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |