|
||||
|
||||
מסכים בהחלט שהאתגר לסין הוא מדיני יותר מאשר צבאי. הסינים לא ממהרים ויחפשו את הרגע הנכון. אני חושב שבהונג קונג הם עושים נסיונות לראות עד כמה הם יכולים למתוח את החבל בלי לעורר עליהם את הקהילה הבינלאומית. אני חושב שמצור בן חצי שנה ויותר לא בא בחשבון כי העולם זקוק לשבבים שטאיוואן מייצרת. כשתגיע פעולה סינית היא תהיה מהירה ואגרסיבית מאוד, כדי לקבוע מהר עובדות בשטח. הטיימינג הוא כאשר המערב יהיה בצרות ומסוכסך בינו לבין עצמו. |
|
||||
|
||||
גם האנלוגיה לנורמנדיה וגם האנלוגיה היותר חזקה מבחינה טקטית לפלישה הגרמנית לאי כרתים, נוטות להצביע על האפשרות שהסינים מסתכנים במרחץ דמים של הכוחות המונחתים. ולכן השאלה הגדולה היא שאלת ההתנגדות הטיוואנית. לא סביר שהסינים מתכננים טבח של האוכלוסיה המקומית או ליישב באי מיליונים מהיבשת (כמו בטיבט) ולכן זה כאמור יותר מלחמת אזרחים מאשר נחיתה של צבא. כדי לומר משהו על מידת ההתנגדות של יושבי האי, נדרשת היכרות אינטימית יותר של הילכי הרוח השם וזה בדיוק מה שאין לי. כל מה שיש לי זה ההסתייגות המסורתית של הקונפוציאניזם ממעורבות של הנתינים בעסקי שליטיהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |