|
||||
|
||||
I stand corrected. הסתמכתי על מצב ישן הרבה יותר מדי מכיון שלגופו של טיעון זה לא משנה הרבה. א. גם אם יחס המחוסנים ירד לעשירית, אני עדיין חש יותר אמפטיה לגורלם מאשר לגורל אלו שבחרו לא להתחסן. הראשונים לא יכולים לחזור בהם. ב. הנתון עליו הצבעת אמור להיות פונקציה עם קרוב פרבולי בנקודת המינימום. אם מספר מקבלי המנה השלישית ימשיך לעלות, בסופו של דבר חלקם של המחוסנים יתחיל לעלות בחזרה. ג. העובדה שזה לא קורה יכולה אופציונלית להעיד שהתחלואה הקשה בין מחוסנים מועטה מאד. ד. אם נפריד בין לא מחוסנים בוגרים לילדים, נדמה לי שמספר הלא מחוסנים הבוגרים עדיין גדול מדי. ה. נראה שהמדינה בחרה להלחם בהם בשיטת ההטרדה. לא לטעמי, אבל אני מאחל למדיניות הצלחה. ה. הפרדתי את הילדים משום שמידת השפעתם על התחלואה הקשה של אחרים (מבוגרים) היא עוד נושא שעדיין לא ראיתי אנליזה חד משמעית שלו. ברור (אבל לא מוכח) שבתי הספר הם אחד מן המקורות הראשיים להפצת הנגיף, אבל הקשר ביניהם לבין התחלואה הקשה והתמותה הוא עקיף בלבד, מפני שהילדים עצמם כמעט שאינם חולים. אין מידע ברור וחד משמעי על יכולת ההדבקה של ילדים. תחושת הבטן שלי היא שבדיקה ישירה תגלה שיכולת ההדבקה של ילדים לא תהיה קטנה באופן משמעותי מהיכולת של מבוגרים שאינם חולים ממש. יחד עם זאת נראה לי שזו רק חלק מהתשובה. החלק האחר נוגע לאינטנסיביות המגעים החברתיים בין ילדים למבוגרים עם סיכוי גדול למחלה קשה. ו. יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחות בשבועות הקרובים של הדינמיקה בין בתי הספר שנפתחו לבין ההדבקה והתחלואה. לעת עתה די ברור שהאפקט של המנה השלישית הרבה יותר חזק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |