בתשובה לשוקי שמאל, 05/09/21 3:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הסרת שמו של אדם ממוסד שהוא היה בין האנשים שקידמו אותו היא סוג של "שיפוט". הלא כן?" לדעתי לא, אין לאקט הזה שום השלכות על חייו של אותו אדם (שכבר מת), ולכן זה לא שיפוט. בסופו של דבר פרינסטון הוא מוסד כלכלי שקיים על מנת להרוויח כסף. למיטב הבנתי הוא מרוויח כסף משכר לימוד של סטודנטים ומתרומות של בוגרים. כמוסד הוא מתחרה באוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם על הסטודנטים המצליחים ביותר בארה"ב. אם יותר סטודנטים בעלי פוטנציאל הצלחה יבחרו בהרווארד או בסטנפורד הבוגרים של פרינסטון ירוויחו פחות כסף, יתרמו לאוניברסיטה פחות, והאוניברסיטה תאלץ להוריד את שכר הלימוד. במילים אחרות, העסק של פרינסטון הוא מוניטין בקרב צעירים מוכשרים. אם השם "וודרו ווילסון" מהווה גורם שפוגע במוניטין של האוניברסיטה בקרב קהל התלמידים הפוטנציאלי, אז לא לשנות את השם זה לא רק עיוולת, זה פשע כלפי בעלי מניות. "וילסון הבהיר שהסרט לא מייצג את דעותיו" ונתניהו הבהיר שהוא מתנגד להסטה נגד רבין, וטראמפ הבהיר שהוא מתנגד לנסיון ההשתלטות על הקונגרס... הקריצות האלה טובות לבתי משפט, אבל אנחנו לא בית משפט (ראה הפסקה הראשונה). "לא היה צריך להקים את ה-KKK מחדש, מפני שהוא מעולם לא חדל מלהתקיים". דה פקטו הוא חדל להתקיים. כן, מן הסתם היתה המשכיות מסויימת, והיו אנשים שהשתייכו לדור הראשון ולשני, אבל לכל דבר ועניין, הדור השני היה ארגון חדש עם שם ישן. אן, כמו שוויקיפדיה ניסחה את זה: "בשנת 1915 נוסד ארגון חדש, אשר נשא את השם "קו קלוקס קלאן" בידי ויליאם ג'וזף סימונס, סמוך לאטלנטה, בירת ג'ורג'יה. הסיבה הישירה העיקרית להקמתו הייתה הסרט "הולדתה של אומה", שפאר את ה״קו קלוקס קלאן״ הראשון. צמיחת הארגון הייתה על רקע רגשות נגד הגירה, נגד קתולים, נגד יהודים ונגד שתיית אלכוהול ששיקפו מתחים חברתיים שהיו בתקופה זו בעיקר נגד מהגרים חדשים" ".... אני חושב שספר היסטוריה רוויזיוניסטי והקרנת "לידתה של אומה" בבית הלבן, אינן בבחינת עוונות נוראים" (אני קצת חוזר על עצמי, אבל בכל זאת) מדובר בשני דיונים שונים שנראה לי שמתבלבלים כל הזמן. הדיון הראשון הוא על האם הוא היה גזען יחסית לבני דורו והדיון השני הוא על מה הן הסיבות שגרמו לפרינסטון לשנות את שמו של הקולג' על שמו. מבחינתי ספרי ההיסטוריה והקרנת "לידתה של אומה" בבית הלבן מראים שהוא היה גזען יחסית לבני דורו גם בלי להתייחס להפרדה (שאפשר להציגה כלא גזענית), ולכן, כל זמן שזה הדיון, אני אחזור על זה שוב ושוב ושוב. אם סיכמנו את הנושא הזה ועברנו לדון על ההחלטה של פרינסטון, אפשר פשוט לקרוא את הנימוקים של האוניברסיטה (וכן, גם ההפרדה מוזכרת שם, גם הגזענות החריגה לדורו, גם המחאה של הסטודנטים, ועוד). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרדוקציה של ההחלטה של פרינסטון לשיקול כלכלי, נראה לי שהיא לא מועילה. אפילו אם מתבוננים בזה דרך השיקול הכלכלי, כנראה שלא כדאי לפריסנטון לעשות סקר על הלכי רוח בקרב קבוצות מיקוד ולהחליט לפי זה - הרי מדובר כמו שאתה אומר במוניטין, אבל כזה לטווח הרחוק. בסוג ההחלטות האלו, שעל פניו שייכות לתחום המוסר, המוניטין לטווח רחוק נקבע כנראה לפי הנכונות המוסרית של ההחלטות. לכן, אפשר להניח שפרינסטון כן מנסה לעשות את הדבר הנכון מבחינה מוסרית, והשיקול הכלכלי לא באמת משנה. אני חושב שזה גם הראוי וגם המצוי. אני לא רואה איך העניין המוסרי כאן הוא משהו חוץ משיפוט של וילסון, כן לאחר מותו. אנשים נוטים לשקול האם אדם היה טוב או רע (או: עשה טוב לעולם או רע לעולם, או: ראוי לשמש כמודל חיובי או שלילי), גם לאחר מותו, ואני לא רואה סיבה להימנע מכך. נכון שככל שמתרחקים מזמנו שיפוט כזה נהיה מבלבל יותר, כפי שגם הפתיל הזה מדגים. בכל אופן, אם ראשי פרינסטון חושבים שאין טעם לשפוט את וילסון לאחר מותו (ומצפים מכל אדם נבון והגון לחשוב כך), אני חושב שהם לא צריכים להסיר את שמו (ומצד שני גם אין סיבה להמשיך להשאיר את שמו. אני לא בטוח מה ברירת המחדל הנכונה כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלהקשיב ללקוחות זה א"ב של שיקול כלכלי. בהקשר של הדיון הזה, נראה לי ששיפוט זה שאדם עשה משהו רע, ואנחנו, כחברה, מענישים אותו על מנת שישנה את דרכיו ועל מנת שאחרים ילמדו שזה רע וימנעו מלעשות ככה. לכן, כשמשנים את הכללים ומענישים את מי שעשה משהו שנחשב לטוב לפני שינוי הכללים זה נראה לנו כמו עוול1. זאת הדוגמא שנתנה דיסטל עם הצמחונות. אני חושב שמה שאתה מדבר עליו הוא קביעת הנארטיב, ז"א להתסכל על ההיסטוריה ולספר סיפור עם רעים וטובים, כאן הבחירה שלנו של מי טוב ומי רע, ואיזה מעשים הופכים את הטוב לטוב ואת הרע לרע היא לא אותו סוג של שיפוט (אף אחד לא יענש), היא יותר סיפור. אני לא חושב שכאן יש למישהו בעיה עם העובדה שהכללים משתנים, הרי זה קורה כל הזמן, הרי זה בדיוק מפעל חייו של וודרו ווילסון23. הבחירה שלנו ברעים ובטובים צריכה להיות כפופה לערכים שלנו כחברה, כמובן שלערכים העכשוויים, הערכים שהיו בעבר לא מעניינים בהקשר הזה. אחרת, מה הטעם בכלל? לכן, אם ראשי פרינסטון (או, אם הסטודנטים של פרינסטון) חושבים שהמעשים שלו היו רעים לפי ערכיהם, ברור שאין להם שום סיבה הגיונית להתעקש להמשיך לקרוא לקולג' על שמו. אני בכלל לא מבין איפה כאן הדילמה. זה נראה לי מובן מאליו, והטיעון של דיסטל נשמע לי דמגוגיה לשמה. 1 אם כי, לא תמיד, אני מקווה שאין צורך בדוגמאות של שינוי הכללים שאני די בטוח שגם דיסטל, גם שוקי וגם השוטה ירגישו די נוח איתם. 2 להפוך את הצפון מלוחמים נגד העבדות ולמען האחדות לכובשים אכזריים ואת הדרום מבוגדים וטרוריסטים שנלחמו למען עבדות, ללוחמי חופש שנאבקו בכובש אכזרי 3 ככה שאם זה מעשה פסול, אז מראש ווילסון אדם רע בלי קשר להיותו גזען4. 4 אלא אם כן הכלל שאסור לשנות את הכללים הוא כלל חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |