 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שאנחנו קוראים את הגרף האמור אחרת. עד כמה שאני מבין, הגרף אומר כך: א. לכל 100 אלף בני 60+ שאינם מחוסנים, יש 160 חולים קשה. ב. לכל 100 אלף בני 60+ שהם כן מחוסנים, יש 20 חולים קשה. זה אומר להבנתי, ש - עד כדי פרמטרים חיצוניים אחרים - הסיכוי לחלות קשה אם אתה מחוסן הוא 1.6 פרומיל, והסיכוי לחלות קשה אם אתה מחוסן הוא 0.2 פרומיל. וכל זה לא תלוי אם יש עשרה מיליון לא מחוסנים ומיליון מחוסנים, או להיפך. אלא אם תשכנע באותות ומופתים שיש גורמים אחרים שמשפיעים על הסיכוי הזה (כל הלא מחוסנים הם ג'ינג'ים וחיים בעיו-בוקק ליד מרבץ וירוסים שוקק), האם זה לא מעיד על יעילות החיסון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון של משהב"ר כנראה שונה. ניסיתי לקרוא את ההסבר ל"חולים ל100K" בלוח הבקרה. "עברית שפה קשה" אבל למיטב הבנתי: לוקחים 100K מתוך קבוצת גיל (12-15,20-29 למשל) ומציגים כמה חולים פעיל/קש/ים מחוסנים, חולים פעיל/קש/ים מחוסנים חלקית, חולים פעיל/קש/ים בלתי מחוסנים יש. ואכן ההצגה הזו מקשה מאד על הבנת הנתונים והחישובים שלכם שגויים. למשל בקבוצת 12-15 יש מעט מאד חולים פעילים מחוסנים וזה משקף להבנתי בעיקר שיש שם מעט מחוסנים. א. וגם קבוצות הגיל לא אחידות בגדלן, מה שמקשה על השוואה ביניהן. ב. אני לא רוצה להקלע למשבצת של יורם לס, אבל הביטוי "חולים פעילים" מרגיז אותי. אני מבין שהכוונה היא שהם מדבקים, אבל למה אנשים שאין להם סימפטומים של ממש נקראים חולים? למה לא נשאים? ג. ואפרופו מדבקים, לא חושב שידוע בודאות מי ובמשך כמה זמן הנשא מדבק. ד. אין ספק שה"חיסון" מספק הגנה טובה בחודשים הראשונים, אבל היחס בערך 1:5 (כמו היחס בין מחוסנים ללא מחו'). ה וכנראה שהיחס הזה יורד עם הזמן. אם תעלה עם הגיל (שזה באופן גס מאפיין חיסון מוקדם יותר) תראה זאת (אם כי יתכנו גם פירושים אחרים). ו. אריק כל הזמן מתעקש על פקטור רבע הגנה לילדים. הגרף הזה לא ממש מסתדר עם זה. לפי הפילוג צעירים מתחת ל-19 נדבקים פחות אבל ביחס לא משמעותי (אולי 20% פחות). אבל כאמור הגרפים די קשים לפירוש ולא הייתי נותן ראשי בעד עניין זה, מה גם שילדים מתחת לגיל 12 כלל אינם מופיעים. ז. אחד ההסברים האפשריים למקדם ההדבקה הדי יציב הוא שמדובר בהדבקה ע"י ילדים וסתם בלתי מחוסנים. במקרה זה אני מהמר על הסבר אמצע הדרך. נראה שילדים מדבקים קצת פחות מפני שהם קטנים פיזית, אבל לא מדובר ברבע ואפילו לא חצי. אחרת אין סיבה רציונלית לכל הרעש על חיסונים בביה"ס. גם השינויים בפילוג הגילים של ההדבקה מזנים שונים היו עד עתה לא משמעותיים/ברורים, כמו ההבדל בין נשים לגברים. הזן הבא, למבדא, או איך שלא קוראים לו, מלווה בשמועות לפילוג אחיד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבטוח מעצם קיומו של הפתילון הזה הוא שיובל צדק בטענותיו לגבי התצוגה הגרועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים. לדעתי מדובר בגרף מצויין שקבלתי מרות על חסרונו והוא הופיע די מהר. יתכן שאפשר היה להציג חתכים אחרים שהיו מציגים את הנתונים באופן יותר מפורש ובהיר. אבל זו אמנות בפני עצמה להציג ממצאים בצורה שווה לכל הדיוט. משהב"ר זה לא מכון וייצמן. הייתי נותן להם 8. לגבי הגרף המדובר, נכון שהוא מעוות את יחסי יעילות החיסון. מצד שני הוא מציג תמונה המושפעת מכמה משתנים (היעילות היחסית מעוותת מפני שהיא משוקללת ע"י היחס בין מחוסנים ללא). בצורה הזו אתה יכול לראות מדוע יש מעט מאומתים מחוסנים בגילאים הצעירים ואילו מספר המאומתים הבלתי מחוסנים די דומה לגילים האחרים. ועדיין ישנה אפשרות שבלוח הבקרה מסבירים משהו אחד ועושים משהו אחר. אני חוזר שוב: קראתי שם את ההסברים איך מחשבים את מקדם ההדבקה ובכל זאת לא הצלחתי בשום דרך להגיע למשהו אפילו קרוב למספרים שלהם שלטענתם הם מדוייקים עד כדי 0.1+-. אני מציג זאת כאתגר לשלושת הקוראים. אין כאן שום קטנוניות מצידי. יציבות מקדם ההדבקה מתארת מצב שבו אין ירידה ביעילות החיסון. אותה ירידה מאושרת ע"י הגורמים הבכירים ביותר ונראה שהיא בעצם הנחת העבודה של הממשלה בימים אלו. להבין מה קורה שם נראה לי חשוב מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קראתי שם את ההסברים איך מחשבים את מקדם ההדבקה" אם תיתן מראה מקום קצת יותר ספציפי אולי אמצא את הכוחות הנפשיים לקרוא ולנסות להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
18 עמודים תמימים.... לא חושב שמשלמים לי מספיק, אבל אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ההתחלה נתקלתי ב"ישנן מספר שיטות לחשב את מקדם ההדבקה. שיטות אלה נסקרו והושוו במאמר מפורסם, ובמסמך להלן בחרנו להציג את השיטה המומלצת ביניהן לפי אותו מאמר." - וחשבתי כמה יפה ש"מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה" למד מסיינטיפיק טמקא שאין צורך לתת מראי מקום למחקרים שמוזכרים במאמר. לאן נגיע אם כל אחד יוכל ללכת ולקרוא את המקור בעצמו, בלי תיווך המומחים מחמ"ן? בהתאם להסכם שלי עם עצמי אני מפסיק לקרוא ברגע שהגעתי לנקודה הזאת. לפחות למדתי מילה שלא היכרתי: מִדַּבְּקוּת (ש"ע, להבנתי: מידת ההדבקה. לא מצאתי שהאקדמיה אישרה את המונח, ואני שמח לראות שבחורינו המצויינים אינם נמנעים מלטמון את ידם גם בענייני לשון, לא רק בענייני רפואה - ומי יודע, אולי גם במודיעין הם מבינים משהו. מי אמר שפסו אין אנשי אשכולות מן הארץ?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצויין ולא תהיה לי ברירה אלא לקרוא שוב. אאז"ן כבר ראינו את זה באיזשהו סבב קודם. אז נשברתי באמצע וסכמתי לעצמי שלוז הדברים הוא שמקדם ההדבקה = מספר המאומתים החדשים היומי מחולק במספר המאומתים החדשים 10 ימים לפני. מספר המאומתים חדש-יומי הישן מחושב ע"י ממוצע שבועי. מאחר ובגרף המציג את מס' המאומתים חדש-יומי אפשר בכל יום לראות גם את המספר וגם את הממוצע השבועי, ניסיתי את כל הקומבינציות (כולל יום קדימה ואחורה) וכלום. לדעתי זו החידה הגדולה ביותר כרגע. אם יעילות החיסון עושה צלילת ראש (ע"פ פליטת הפה של אלרואי-פרייס, 60%, 40%, ...), כיצד יתכן שמקדם ההדבקה נשאר די יציב 1.3-1.4? מה שהכי מפתיע אותי, זה שבהסברים נטען שכדי להעריך את שגיאת המדידה שלהם הם מחשבים ערך מקביל באמצעות מספר ח"ק חדש-יומי (לדעתי מדד הרבה יותר אמין) ומקבלים התאמה מצויינת. הכלב חייב להיות קבור פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה אתה צודק. אגב, שמעתי שפרוייקטור הקורונה אמר שאין אף חולה קשה שקיבל שלושה חיסונים. מן הסתם אלה מתים מהר יותר :-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |